לילה בבית להיא: בין טילים ללולים

"יש שלוש דמויות במרפסת במבנה הלבן מולנו", דיווח סמ"ר בן (21) מבית שמש, התותחן של טנק המג"ח של מפקד גדוד 9 של השריון, שנכנס הלילה יחד עם כוחות נוספים של צה"ל לעיירה בית להיא, במסגרת מבצע "ימי תשובה", ברצועת עזה. "הם נעים בצורה מוזרה", המשיך התותחן לעקוב אחר הדמויות שעות ארוכות עד שנעלמו.

כל מי שחשב שפעולת צה"ל כנגד הקסאמים עומדת להסתיים, קיבל הלילה תשובה הפוכה: הצבא השתלט על שטחים נוספים והגיע לצד הצפוני של ג'בליה. כתב ynet הצטרף לכוחות ובילה את שעות הלילה והבוקר עם לוחמי השריון בטנק בדרך לבית להיא, ראה את השכונות הפלסטיניות, שמע את הדי הפיצוצים מסביב ואכל ארוחת בוקר עם החיילים.

בעוד החיילים פועלים בשטח, נורתה מהאזור רקטת קסאם נוספת לעבר שדרות. "הצבא מעולם לא הגדיר שהוא מחסל לחלוטין את האיום, אלא פועל לצמצומו. זה בדיוק מה שאנחנו עושים, ונראה לי שגם די מצליחים", טוען המג"ד, סא"ל תומר.

קצת לפני חצות, עשה הטנק הוותיק יחד עם עשרות כלים משוריינים את דרכו לעיירה. בחפ"ק בחטיבה הצפונית ישב אלוף משנה אייל אייזנברג, מח"ט גבעתי, שפיקד על כניסת הכוחות, ואילו בטור המשוריין, מג"ד 9, סא"ל תומר, ובאכזרית, סא"ל עופר, מג"ד גדוד הסיור של גבעתי. "במסגרת המבצע שמתנהל כעת בצפון הרצועה", מסביר סא"ל תומר, שעות ספורות לפני תזוזת הכוחות, "אנו נכנסים לשטחים חדשים, שם פועלות חוליות הקסאמים. למעשה, בפעולה זו אנחנו מגבירים את הלחץ על גב'ליה. עד עכשיו הקפנו אותה מדרום וממזרח, ועכשיו גם מצדה הצפוני".

סא"ל תומר וחייליו מכירים היטב את עזה. הם לקחו חלק בלא מעט פעולות ומבצעים ברחבי הרצועה. לאחר כחודשיים וחצי של הפסקה לצורך אימון, שוב הוקפצו לגזרה החמה ביותר בארץ, יחד איתם גם חיילים מגדוד 17 של בית הספר לחי"ר של צה"ל, שאמורים לעמוד בטקס הסיום בעוד שבועות ספורים. רגע לפני התנעת המנועים כינס מג"ד השריון את החיילים. הוא הזהיר אותם משאננות מסוכנת, ממטענים שמחכים לאורך הצירים, ודיבר איתם על החפים מפשע. "אסור לנו לפגוע באלה שלא מעורבים בטרור ובניסיונות לפגוע בנו. זה הכוח שמניע אותנו במלחמה הזאת שנמשכת כבר ארבע שנים, לא הטנקים".

מפלסים דרך בצירים החדשים

הכניסה לבית להיא היתה איטית וזהירה. בטנק המג"ד, חוץ מבן התותחן שמשתחרר עוד חודש וכבר חולם על קריירת טיס באזרחות, נמצאים גם חגי (22) מאלון שבות, הנשוי בחבורה, וקצין המבצעים של הגדוד, סגן נדב (21) מירושלים. דריכות שיא. בחוץ חושך מוחלט. "בצירים הרגילים בטח מחכות לנו הפתעות ולכן אנו צריכים לפלס דרך בצירים חדשים".

הרכב ההנדסי די-9 מוביל, הוא זה שפותח צירים, מאפשר לכוחות להיכנס ללא חשש. תוך זמן קצר נשמעים הדי ירי, פיצוצים. כל רעש כזה מקפיץ את החיילים. מייד בודקים את הכלים, מוודאים שכולם בריאים ושלמים. קצת אחרי השעה 2 בלילה מתקבל דיווח בקשר על השלכת רימונים לעבר אחד הכלים. במקביל משוגר טיל נגד טנקים נגד די-9. איש לא נפגע. על אף קולות הירי, כשמוציאים לרגע את הראש מהטנק, רואים עיירה שלווה, שקטה, רוב הבתים חשוכים.

סא"ל תומר אוסר על אחד מחייליו, שנמצא בטנק אחר, לעבר דרך לולי תרנגולות. "תעבור צמוד לחומה, מבלי לפגוע בלולים", הוא מורה לו. מאחורי מסגד מגלים הכוחות מספר חמושים. מסוקי חיל האוויר חגים בשמיים כל העת. ב-3:31 בלילה משגר מסוק קרב טיל לעבר שני חמושים, והם נהרגים.

הטנק של המג"ד קטן, צפוף, דרוך, אך לא עצבני. אין בו היסטריה. גם כשבן מזהה את הדמויות החשודות במרפסת מולו, הוא עוקב אחריהם בזהירות. אין הרבה מקום לזוז בכלי המשוריין. חם. מדי פעם מוצאים סא"ל תומר וסגן נדב את הראש, ומסתכלים סביבם. בכל כמה דקות נשמע צרור או פיצוץ והחיילים מנסים להבין את מקורו.

"לא דופקים פגז בכל מה שזז"

הבוקר עולה ובית להיא נראית אחרת. הרחובות צפופים. המג"ד לא מתרגש מההתנגדות הקלה יחסית. "היו כמה מטענים שנחשפו ולא מעט טילים נגד טנקים שנורו לעבר החיילים. אחד מהם, למשל, גרם נזק כבד לדי-9. אי אפשר לדעת מתי פתאום יתאספו סביבך עשרות חמושים וינסו לפגוע בך. צריך להישאר כל הזמן דרוך", אומרים החיילים בטנק.

הטנק נע ונעצר לפרקים. הלוחמים בפנים מנסים להירדם לכמה דקות, להשלים שעות שינה של לילה שלם בו לא עצמו עין. גם המג"ד נרדם, אך מתעורר בכל פעם שבקשר נשמע דיווח שעליו לבדוק. בלילה פספס טיל נ"ט רק מטרים ספורים את האכזרית בה שהה סא"ל עופר, מפקד גדוד הסיור של גבעתי, ובבוקר מגלה סא"ל תומר מטען שהונח בציר סמוך למקום בו הוא נמצא.

בשעה 11:30 נשמע לפתע קול המואזין ומתערבב בקולות הירי. נשק קל פחות מפחיד את החיילים. הם יודעים שקליע לא יחדור את שכבות הפלדה שבתוכה הם נמצאים. החשש הוא ממטען כבד או אפילו מטיל שעלול לפגוע בטנק ולהסב לו נזק. לא מעט כלים נתקעו הלילה בשל תנאי עבירות קשים, עוד מאפיין שמקשה על הלחימה, ובעוד הטנק של תומר נמצא בעמדה קדמית, הטנק של סגנו עסוק בלחלץ כלי אחר.

במקביל, מודיעים לחיילים על אמבולנס פלסטיני שצריך לעבור ומבקשים שאף אחד לא יחסום את דרכו. החיילים מתורגלים במשימה. בפרקים של השקט אפילו העזו לומר ש"קצת משעמם פה". הם צפויים להישאר בבית להיא עוד שעות ארוכות. הכל תלוי בהערכות המצב ובקסאמים שעלולים עוד ליפול.

בצהריים יוצא הטנק של תומר לחצי שעה חזרה לשטח ישראל ולאחר מכן שב למלחמה בעזה. "מה שאנחנו עושים עכשיו זה עוד מאמץ לצמצום ירי הקסאמים. אני לא יודע אם הטנק שלי מנע ירי כזה או אחר אבל אין ספק שהפעולה שיש בג'בליה והלחץ שמופעל כעת במקומות אחרים זה בעצם מה שיוצר את צמצום הירי ובהחלט משרת את העניין של המבצע הזה. היתרון הבולט שלנו הוא במוסריות, אחרת לא היינו פה בארבע השנים האחרונות. אנחנו לא נוקטים בגישה של לדפוק פגז בכל מה שזז, אלא רק כאשר בנאדם מופלל (כאשר ברור מעל לכל ספק כי מדובר בחמוש - ח.ג)".