פרשת הילד החטוף: "רוסיה תתקשה להפר פסק-דין ישראלי"

רוסיה אינה מחויבת על פי אמנות בינלאומית להשיב לישראל את הילד, שנחטף לשם בידי אביו הסורי ונאלץ לקיים אורח חיים מוסלמי. כך אומר ל-ynet עו"ד שמוליק מורן, המתמחה בדיני משפחה.

נושא השבת הילדים זוכה להתייחסות נרחבת ב"אמנת האג" משנת 1980, לפיה מדינה שלשטחה נחטף ילד מתחת לגיל 16 מחויבת להחזירו למדינת המקור, בכפוף לתנאים מסוימים. ישראל הצטרפה לאמנה בשנות ה-90 המוקדמות, כמו גם מרבית מדינות העולם ובהן ארצות מזרח אירופה וחבר העמים לשעבר. אלא שרוסיה, לשם נחטף הילד בפרשה הנוכחית, אינה נמנית על 70 המדינות החתומות.

"חטיפות בינלאומיות של ילדים בין מדינות היא תופעה מוכרת וידועה", אומר עו"ד מורן, בהתייחסו לפרשת הילד החטוף שנחשפה ב-ynet. "קיימים כללים במשפט הבינלאומי המסדירים החזרת ילדים חטופים גם ממדינות שאינן חתומות על האמנה. ההבדל הוא שמדינה שלא חתומה יכולה לפעול על פי שיקולים שונים, כמו טובת הילד - אך לא רק. ההחזרה במקרה זה היא מורכבת יותר ולא ברורה".

"במקרה הזה", מסביר עו"ד מורן, "האם צריכה לפנות לבג"ץ ולבקש צו "הביאס קורפוס" ("הביאו את הגוף" בלטינית), כדי לקבל פסק-דין שיחייב את האב להחזיר את הילד לישראל. במקרה כזה, לבית המשפט ברוסיה יהיה קשה יותר לסרב להחזרת את הילד, שכן אז מדובר בהפרה של פסק-דין ישראלי. מדינות בהחלט מתחשבות בפסקי-דין ממדינות אחרות".

"ישנם מאות מקרים של ילדים ישראלים שנחטפים לחו"ל או ליעדים שונים בארץ, בעיקר על רקע סיכסוכי גירושין", ממשיך עורך-הדין. "אך בשנים האחרונות, מדינות מפרות את 'אמנת האג' ומסרבות להחזיר ילדים לישראל, שמוגדרת 'אזור מלחמה'. לצערי, סיכויה של האם בבית-משפט ברוסיה פוחתים, כי כמו בכל מאבק משפטי, הסיכויים פוחתים כאשר אין ייצוג משפטי הולם".  

זמן ההמתנה: 107 ימים

ד"ר רונה שוז ממכללת "שערי משפט" בהוד-השרון, שכתבה מאמרים על חטיפת ילדים בכתבי עת בינלאומיים וחיברה דו"ח על יישום "אמנת האג", אומרת בעקבות הפרסום ב-ynet: "לצערנו, סיפור טראגי זה אינו המקרה הראשון בו ילד ישראלי נחטף לרוסיה על ידי אחד מהוריו, אף כי המקרה הזה מזעזע יותר בגלל כפיית הדת המוסלמית על הילד והאיומים להעביר אותו לסוריה".  

"גדילת התופעה של חטיפת ילדים בינלאומית, וחוסר יכולת של האינטרפול והרשויות של מדינת המקור של הילד להשיג את החזרתו, גרמו לכינונה של אמנת האג", מסבירה ד"ר שוז. "האמנה אינה פותרת את כל הבעיות, כאשר ברוב המדינות אין סיוע משפטי עבור ההורה המבקש לקבל את ילדו בחזרה וחלק מהמדינות פועלות לאט, אבל תוצאות האמנה הינן מרשימות – באופן גלובלי, 50% מהילדים החטופים מוחזרים הביתה והזמן הממוצע מחטיפה להחלטה הינה 107 ימים".

ד"ר שוז מסכימה שבמקרה שמדובר במדינה שאינה חתומה על האמנה, המצב מסובך בהרבה. מה בכל זאת ניתן לעשות? "אפשר לקבוע תקציב לסיוע במימון איתור ילידם וייצוג משפטי עבור הורים שילדיהם נחטפו לחו"ל ושאינם מסוגלים לממן את הוצאות אלה. לא בטוח שמימון זה יגרום להחזרת הילד, אך לפחות מדינת ישראל תעשה משהו על מנת להגן על הזכויות הבסיסיות של ילדיה שנפלו קרבן לחטיפה. במאמץ צנוע זה יש מסר חינוכי חשוב".

ח"כ קולט אביטל, יו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, ציינה היום כי סיפורו של הילד הגיע לידיעתה לפני ימים אחדים בפנייה שביצעה דודתו, וכי היא שלחה מכתב בנושא לשר לביטחון פנים, גדעון עזרא, בו ביקשה ממנו לטפל במקרה באופן דחוף.