לנשים בלבד: "'האישה שבישלה את בעלה"

הקומדיה של דבי איסיט 'האישה שבישלה את בעלה' מתארת בצורה מוקצנת משולש יחסים: בעל, אישה ומאהבת שהופכת לאשתו השנייה של הבעל.

הסיפור מסופר מהסוף להתחלה, כשהאישה הראשונה מזמינה את הבעל ואת האישה השנייה לביתה ביום נישואיהם השלישי. בפתיחה מכריזה האישה על רצונה לבשל את הבעל הבוגדני, ובסיום היא מקיימת.

ההצגה בנויה מאוסף תמונות קצרות, והחן שלה בעיקר בקיצוניות של הסיטואציות השבלוניות שהיא מציגה: השקרים של הבעל, שמתואר כחסר עמוד-שידרה וכשקרן פתולוגי, והתגובות המוקצנות של שתי הנשים. אוסף שירים של אלביס פרסלי משמש דבק שמחבר בין הקטעים השונים. השאלה היחידה העולה מהטקסט היא למה שתי נשים מבזבזות את זמנן על אידיוט כזה.

הבימוי של אלדד זיו מחזק את הפן הסטריאוטיפי עם קטעי ריקודים משעשעים. התפאורה של דרור הרנזון ואורנה סמורגונסקי, שמתארת מעין יער סחלבים ענק, מדגישה את הממד היצרי המסתתר מאחורי התנהגות הדמויות, אך גם מאפילה עליהן בעוצמתה. השחקנים ג'יטה מונטה, דב גליקמן ואורנה כץ מגישים ביצוע מוחצן ומהוקצע, עם הרבה קריצות לקהל, אך למרות החן של הביצוע, הסיפור מתחיל להתיש מאיזשהו שלב. בסופו של דבר, זו קומדיה בידורית, די פרועה אבל במשקל נוצה, שמפיקה בעיקר מהקהל הנשי גלי צחוק של הזדהות. גברים, ראו הוזהרתם.