שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סבו של "אבי הקסאמים" הגן בגופו על יהודים
    צה"ל התנקש בעדנאן אל ע'ול, בכיר החמאס ברצועה. מתברר ששנים רבות קודם לכן, במאורעות 1936, הגן בגופו סבו של אל ע'ול, שהיה מוכתר הכפר עקיר, על היהודים במזכרת בתיה השכנה. צור שיזף חוזר לאחור, לתחילתה של ידידות מופלאה בין משפחת אל ע'ול ליהודים, שקיבלה תפנית חדה ב-48'

    צה"ל התנקש שלשום (יום ה') בעדנאן אל ע'ול, מי שנחשב כראש הזרוע הצבאית של החמאס ברצועה ואחראי בין השאר, לייצור רקטות הקסאם. בישראל אמרו ש"הוא היה מבוקש 20 שנה". מתברר כי אם חוזרים עוד כמה עשרות שנים לאחור, מתגלה מערכת יחסים שונה לחלוטין בין משפחת אל ע'ול ליהודים.  

     

    סבו של עדנאן אל ע'ול היה המוכתר של הכפר הערבי עקיר עד 1948. כפר שיחסי השכנות בינו לבין המושבה עקרון, מה שהפך ב-1887 למזכרת בתיה, על שם אמו של הברון, היו לשם דבר.

     

    היחסים הושתתו על ידידות גדולה שקמה בין שני המוכתרים של הכפרים, שקולניק שהיה מוכתר הכפר היהודי הקטן שהיו בו כ-100 נפשות, וסבו של עדנאן אל ע'ול, שהיה מוכתרה של עקיר, כפר שב-1948 היו בו כ-2,500 תושבים.

     

    על יחסי הידידות יוצאי הדופן העיד לאחרונה פרופ' עמירם שקולניק מכברי, נכדו של המוכתר היהודי של עקרון, שנפטר לפני חודשיים וחצי.

     

    פרופ' שקולניק סיפר שלאות ידידות בין הכפרים החליפו שני המוכתרים, שכבר לא היו צעירים מאוד בשנות השלושים, את מקלות ההליכה שלהם. המקל של שקולניק עבר לאל ע'ול, המקל של אל ע'ול שימש את שקולניק.

     

    ב-1936 פרצו המאורעות, או המרד הערבי. סבא אל ע'ול לקח את המטה שהחליף עם סבא שקולניק והתיישב במרכז הכפר, על אם הדרך שהובילה למזכרת בתיה היהודית. הוא הניח את המטה לידו ועל ברכיו הניח את רובה הציד, מודיע לאנשי הכפר שמי מביניהם שרוצה ללכת ולפגוע ביהודים יצטרך לעבור דרכו.

     

    עקרון ועקיר עברו את שלוש שנות המהומות והמרד הערבי בלי שנפלה שערה או נפגע ביתו של מי מאחד מהכפרים.

     

    בשנות ה-40 הוקם בסמוך לשני הכפרים בסיס של חיל האוויר הבריטי, מה שנקרא היום תל-נוף. היחסים הטובים בין עקיר לעקרון נמשכו עד 1948.

     

    ב-4 במאי 1948 הגיע גדוד 52 של חטיבה 5 (גבעתי) והודיע לתושבי עקיר שהם צריכים לעזוב את הכפר וללכת דרומה, לכיוון עזה. סבא ע'ול לקח את המטה של סבא שקולניק והלך לעקרון.

     

    "עכשיו תורך להגן עלינו", הוא אמר לסבא שקולניק. שקולניק לקח את המטה של אל ע'ול והלך איתו לאוהלי הקצינים של גבעתי שעמדו לא רחוק ממזכרת בתיה. הוא סיפר להם איך הגנו אנשי עקיר על השכנות הטובה ומה עשה סבא אל ע'ול בראשית המאורעות, מבודד את עקיר ועקרון מתוך הסיכסוך בזמנים בהם הותקפו גבעת ברנר ונען.

     

    הקצינים לא התרשמו ועמדו על דעתם שאין שום חשיבות לכך שהכפר ידידותי, שהם חייבים להיות מגורשים.

     

    שקולניק חזר לעקיר ובישר להם שהוא לא יכול לעשות דבר מכיוון שההוראות הן מלמעלה. אנשי עקיר העמיסו את מה שהעמיסו ויצאו מזרחה לאסדוד, דרומה למג'דל ובסוף אל עזה, מתמקמים בואדי עזה.

     

    האם רב המפגעים מוחמד אל ע'ול לא שמע מעולם את סיפור המטה? אין ספק שהוא שמע. המטה עצמו, אגב, נמצא גם היום באחד מבתי מחנה הפליטים של ואדי עזה בשכונה של מגורשי עקיר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    עדנאן אל-ע'ול. הסבא גורש
    צילום: איי פי
    צילום: איי פי
    אל ע'ול ומשפחתו
    צילום: איי פי
    צילום: רויטרס
    ההתנקשות
    צילום: רויטרס
    מומלצים