שתף קטע נבחר

אאוריקה - איך הומצא הטלפון

לפני כמאה שנה הצלצולים היחידים שהייתם שומעים היו צלצולים באוזניים. כיום, לכל אדם בישראל יש לפחות טלפון אחד (אם לא יותר). על שתי המצאות מאוד מיוחדות ששינו את פני ההיסטוריה

המצאת הטלפון - אֲלֶכְּסַנְדֶר גְרָהם בֵּל (1847 - 1922)

 

"מַהְפֵּכַת הטלפון" שינתה את פְּנֵי החברה ואת אורח החיים שלנו לא פחות מִשֶׁשִׁנוּ אותה המצאות כגון המטוס והמכונית (שהומצאה בערך עשרים שנה לאחר הטלפון). לא היה זה מקרה שדווקא אֲלֶכְּסַנְדֶרבֵּל, אָמֶרִיקָנִי יליד סְקוֹטְלַנְד, המציא את הטלפון. אביו של אֲלֶכְּסַנְדֶר, אֲלֶכְּסַנְדֶר מֵלְווִיל בֵּל, פיתח שיטה להוראת דיבור לְחֵרְשִׁים, ובנו (שהוסיף לעצמו שם פרטי שני, גְרָהם, בנעוריו) נעשה אף הוא מורה ללימוד השיטה כשמשפחתו הגיעה לְאַרְצוֹת הַבְּרִית בשנת 1872.

 

 

 

בֵּל התפרסם לראשונה כשהצליח לְיַשֵׂם את השיטה שפיתח אביו להוראת דיבור לחירשים. רעיון העברת הדיבור למרחקים גדולים ריתק את בֵּל ובשנת 1876 הצליח להמציא מִיקְרוֹפוֹן וְרַמְקוֹל, לבנות את מכשיר הַטֶלֶפוֹן ולרשום אותו כְּפָּטֶנְט. כשניסה לראשונה את המצאתו, קרא לְווֹטְסוֹן, העוזר שלו, ממרחק של כמה חדרים.

 

ווֹטְסוֹן תיאר זאת כך: "נדהמתי לשמוע כמעט מיד את קולו של בֵּל... אומר בבירור 'מר ווֹטְסוֹן, בוא הנה, אני צריך אותך!'... רצתי לאורך המסדרון, הגעתי לחדרו וגיליתי שֶׁשָׁפַךְ חומצה של סוללה על בגדיו. אבל הוא היה כל כך שמח על הצלחת הַמַשְׁדֵר החדש, ששכח לגמרי את התקלה".

 

במהלך חייו הספיק בֵּל לרשום על שמו לא פחות מארבעה עשר פָּטֶנְטִים בתחום הַטֶלֶפוֹן וְהַטֶלֶגְרָף, ארבעה בתחום הָפוֹטוֹפוֹן, חמישה בתחום כלי הרכב האוויריים וארבעה פָּטֶנְטִים נוספים בתחום הסירות שגולשות על המים (למשל בסקי מים) במהירויות גבוהות. בשנת 1898 נעשה נשיא החברה הַגֵאוֹגְרָפִית הלאומית (National Geographic Society) בארצות הברית, והפך את הירחון שלה (ה"נָשְׁיוֹנָל גֵ'אוֹגְרָפִיק") לאחד הַנְפוֹצִים ביותר בעולם עד היום.

 

 

 

המצאת הָרוֹכְסָן - ווִיטְקוֹמְב ג'וֹדְסוֹן (1856-1909)

 

רוב האביזרים בהם אנו משתמשים כיום בִּבְגָדֵינוּ, כגון כַּפְתוֹרִים, סיכות או שְׂרוֹכִים, הם חפצים שנעשה בהם שימוש בתרבויות עתיקות במשך אלפי שנים. אולם, הָרוֹכְסָן הוא פרי המצאתו של ממציא אָמֶרִיקָנִי בשם ווִיטְקוֹמְב ג'וֹדְסוֹן מִשִׁיקָגוֹ, אִילִינוֹי.

 

בסוף המאה ה-19 ג’וֹדְסוֹן כבר נחשב לממציא מצליח, שמאחוריו עשרות פָּטֶנְטִים על המצאות מֶכָנִיוֹת שונות. ג’וֹדְסוֹן החליט לחשוב על רעיון שיחליף את השרוכים, בהם השתמשו גברים ונשים באותה תקופה. ב-29 באוגוסט 1893 המציא ג’וֹדְסוֹן אַבְזָם לנעליים. הוא היה אומנם מגושם מעט, אך עבד.

 

בתחילה, נָחֲלָה ההמצאה כישלון חורץ. הציבור הרחב לא היה מוכן עדיין לשמוע על תַחֲלִיף לשרוכים. רק בשנת 1913, כְּשֶׁמְהַנְדֵס שוודי-אמריקני בשם גִדְעוֹן סָנְדְבָּאך, ערך מספר שינויים בהמצאתו של ג’וֹדְסוֹן והפך אותה לַאֲמִינָה יותר (כך שלא ייתקע הָרוֹכְסָן כל פעם מחדש), התחילה התעוררות בקרב הציבור. זה התחיל בצבא, שרכש רוֹכְסָנִים לְמַדֵי החיילים של מלחמת העולם הראשונה.

 

לקראת סוף שנות העשרים, רוֹכְסָנִים יכולים היו להימצא כמעט בכל פינה ועל כל בגד או נעל. בשנות השלושים הגיע הָרוֹכְסָן לְתַעֲשִׂיַת האופנה ומאז ועד היום אין לו כמעט מתחרים. לרוע המזל, ג’וֹדְסוֹן לא הספיק לַחֲזוֹת בהצלחת המצאתו. הוא נפטר בשנת 1909.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים