על שני סוגי שרירים בשרירי השלד

בשרירי השלד מבחינים בשני סוגי סיבי (= תאי) שריר: אִטִיי-כיווץ ומהירי-כיווץ (slow and fast-twitch). סיבי השריר אטיי-הכיווץ מתאפיינים בעמידותם הגבוהה יחסית לעייפות השריר כתוצאה מפעולה מתמשכת, בניגוד למהירי-הכיווץ שנועדו למאמצים חריגים אך הם מתעייפים במהירות. יכולת הסיבולת - העמידות למאמץ מתמשך - של סיבי השריר אטיי-הכיווץ מוקנית להם הודות למספר הרב של מיטוכונדריונים שהם מכילים, המאפשר להם להפוך שומן לאנרגיה.

מידת החמצון בהם גבוהה, מגיעים אליהם יותר כלי דם והם מכילים בנוסף למספרם הרב של מיטוכונדריונים גם יותר מיוגלובין – קושר החמצן בשריר – המקנה להם צבע כהה יותר: אדום. סיבי השריר מהירי-הכיווץ מכילים כמות מעטה של מיטוכונדריונים ועל כן יכולים לנצל רק גלוקוז כמקור אנרגיה וכתוצאה מכך הם מתעייפים במהירות וצבעם בהיר: לבן.