הסיכון השתלם, ובגדול
החברות שהוקמו בעזרת הקרנות הכניסו ויכניסו למדינה יותר מ-5 מיליארד ד' ; השאלה היא אם כיום יש הצדקה להשקיע כספים נוספים בקרנות
אין כמעט ויכוח על כך, כי מדינת ישראל צריכה לעודד את תעשיית ההיי-טק, שזה יותר מעשור מהווה את הקטר המושך את המשק הישראלי. תרומתה של תעשיית ההיי-טק למדינה מוכחת מעל לכל ספק.
הכותב הוא מנהל בחברת דולב את אברמוביץ'אולם מעבר להסכמה הבסיסית הזו, כאשר יורדים לפרטים הקטנים ולדרך בה יחולקו כספי הממשלה - יש חילוקי דעות רבים. בין הסוגיות השכיחות אפשר למצוא את השאלות מהו התקציב הנדרש לעידודד תעשיית ההיי-טק? האם להפלות בין חברות גדולות לקטנות? האם לתת ישירות כסף לחברות, או לעודד את הגופים המשקיעים והמפתחים, כמו קרנות הון סיכון וחממות? האם צריך לתת כסף או כדאי לעודד באמצעים אחרים, כמו הטבות מס? אם נותנים כסף למחקר ופיתוח, מדוע לא נותנים גם לשיווק? ועוד ועוד.
אחד מהגופים המשתתפים בדיון הזה הוא קרנות הון סיכון. הקרנות טוענות שהן מנגנון יעיל ביותר להשקעה, בגלל הניסיון וההבנה שלהן בעסקים ובגלל שהן שותפים בעלי אינטרס אישי. לכן, הן יכולות לחלק כספים בצורה יעילה יותר מאשר פקיד ממשלתי.
יש גם מספיק סיבות מדוע לא צריך לעודד בכספים ממשלתיים את תעשיית הקרנות. אבל האינטרס הממשלתי צריך להיות מבוסס על פרספקטיבה לאומית ולא על רווח או הפסד מיידיים. לכן יש לבדוק איזה תועלת הביאו קרנות הון הסיכון למדינה בטווח זמן רחב יותר.
כדי לבדוק את ההשפעה ארוכת טווח של קרנות הון הסיכון, הלכנו אל תוכנית יוזמה הממשלתית והוצאנו משם מספר עובדות מעניינות.
החזירו את הכסף - ויותר
לפני יותר מ-12 שנים באה לעולם תוכנית יוזמה, שאותה הובילו שר האוצר דאז, אברהם (בייגה) שוחט והמדען הראשי במשרד התמס, יגאל ארליך. מטרת התוכנית היתה לעודד את הפעילות של תעשיית ההיי-טק הצעירה בארץ. במסגרת תוכנית יוזמה השקיעה הממשלה כ-100 מיליון דולר באופן ישיר ב-10 קרנות הון סיכון.
הקרנות קיבלו אופציה להחזיר לממשלה את הכסף שהשקיעה בהן בתוספת ריבית או להפוך את הממשלה לשותף בקרן. על בסיס השקעה זו הקרנות גייסו הון, בעיקר בחו"ל. למעשה, תוכנית זו נתנה את הדחיפה הראשונית לתעשיית הון הסיכון בארץ.
מבחינת הקרנות תוכנית יוזמה היתה הצלחה אדירה. עובדה: לא היתה אפילו קרן אחת שלא החזירה את הכסף לממשלה בתוספת אחוז מסוים. ברוב החברות שאליהן הגיע הכסף, ההשקעה של קרנות יוזמה היתה רק חלק קטן מההשקעה, וחברות אלה היו צריכות להמשיך ולגייס כסף. אולם הקרנות הללו
הן שיזמו למעשה את רוב החברות.
קרנות יוזמה השקיעו ב-168 חברות. למעשה, מספר החברות היה גדול יותר, אולם יש חברות כפולות (חברות שהתמזגו בשלב כזה או אחר). מתוך מספר זה, 13 היו חברות זרות, ו-153 היו חברות ישראליות.
30 חברות שהקרנות השקיעו בהן נרכשו על ידי גופים אחרים. מתוך 30 אלה, 12 סגרו את מרכז הפיתוח שלהן בישראל. 26 מהחברות שקרנות יוזמה השקיעו בהן הפכו לחברות ציבוריות. 49 נשארו חברות פרטיות. אגב: להערכתנו, ל-10 מהן יש סיכוי מצוין להפוך לחברה ציבוריו בשנה הקרובה.
47 חברות נסגרו. סך הכול קיימות ופועלות כיום 103 חברות מתוך ה-153 (ישראליות) שבהן השקיעו קרנות יוזמה. מדובר על שיעור שרידות של כשני שלישים - שיעור גבוה מאוד, כשהאחוז המקובל בעולם הוא שליש עד חצי.
בחברות של קרנות יוזמה מועסקים כיום בישראל כ-6,000 עובדים (מועסקים בישראל בלבד). מספר זה נמוך יחסית, אולם בהתחשב בעובדה שאין בישראל מרכזי ייצור, וכמעט כל העובדים הם עובדי פיתוח, הרי שהמספר סביר. רק שתיים מהחברות מעסיקות כיום יותר מ-500 עובדים - אלווריון ולומניס.
הוצאות השכר לעובדים של החברות עומדות כיום על כ-350 מליון דולר בשנה (כ-60 אלף דולר עלות שנתית לעובד). מתוך סכום זה יותר מ-100 מיליון דולר בשנה מגיעים למדינה במסים ישירים ועקיפים.
מכירות: חברות יוזמה ימכרו השנה ביותר מ-1.2 מיליארד דולר. רוב המכירות מיועדות ליצוא.
רווח: 22 מהחברות הן רווחיות או קרובות לאיזון.
מס חברות: הממשלה לא ראתה ולא תראה בטווח הקצר מס מחברות יוזמה.
מסקנות
המסקנה הראשונה והבולטת היא, שקרנות יוזמה הוכיחו את עצמן בגדול בכל מה שקשור לאיתור וגידול חברות. עם זאת, לקרנות אין תמיד אינטרס זהה עם מדינת ישראל. למשל, הקרנות יעדיפו למכור חברה לתאגיד זר, גם כשהסיכוי הוא כ-50% לסגירת החברה תוך 5 שנים מיום הקנייה.
המסקנה השנייה היא, שקרנות הון סיכון אינן מעודדות ייצור של מקומות עבודה בישראל. הייצור של החברות נעשה בדרך כלל בחו"ל, ובנוסף, הקרנות מעודדות את החברה לעתים להעביר את מטה החברה לחו"ל.
מסקנה נוספת היא, שלא יצאה אף חברה גדולה מקרנות יוזמה. רוב חברות ההיי-טק הגדולות בארץ צמחו ללא קרנות הון סיכון.
בשורה התחתונה נראה כי קרנות יוזמה היו עסק מצוין. חברות אלה הכניסו ויכניסו למדינה יותר מ-5 מיליארד דולר (על בסיס ערך מוסף נוכחי ועתידי).
לפנייה לכתב/ת 
ההון היה שווה את הסיכון
מומלצים
