הונדה FR-V - מסתדרים בשלשות

הונדה מציגה עוד מיניוואן קומפקטי והפעם מסדרת את הנוסעים בשתי שלשות. אז הזכרנו ליפנים את פיאט מולטיפלה, ונמלטנו כדי לבדוק האמנם. התשובה היא "כן, המחיר הוא גבוה"

אלי שאולי פורסם: 04.11.04, 09:50

די משעשע להבחין בפרצופים הכועסים של אנשי הונדה, כאשר מזכירים להם שוב את "המתחרה ממדינה דרום אירופית אחת" שנתן השראה ל-FR-V. אנשי הפיתוח היפנים מוכנים להישבע שהרעיון לסידור שתי שורות של שלושה מושבים בתא הנוסעים, הגיע דווקא ממכונית אמריקנית. אתם יודעים, עם הסידור הזה של שלושה נוסעים בספסל, סליחה, ספה קדמית. "את המולטיפלה אפילו לא בדקנו, הרי היא לא נמכרת ביפן..." הסבירו לי. ברור, זה כי עלויות הטסת מכונית מאירופה ליפן היו יקרות מדי עבור הונדה.

השינוי

ועכשיו ברצינות. פעם, לפני נניח שני עשורים, התאפיינה הונדה במספר לא מבוטל של "מכוניות לנהג". היו (ויש גם היום) מנועים יוצאי דופן, היו פתרונות מתלה ייחודיים, היו תיבות הילוכים שונות, היו CR-X, ו-VTEC, ו-NSX. בקיצור, היה רומן מלבב. היום זה קצת אחרת. מערכת היחסים החמה ביותר של הונדה כיום, מקבלת ביטוי משפחתי דווקא. וה-FR-V בו הוזמנו לנהוג לפני ימים אחדים, הוא דוגמה מצוינת לכך. ואם כבר, אי אפשר להתעלם מפתרון רב-נוסעים דומה לזה של פיאט עם המולטיפלה, זה בו שלושה יושבים מלפנים, שלושה מאחור.

אבל זה לא הפרט המוזר היחיד במיניוואן החדש. קודם כל, מדובר למעשה במוביל נוסעים קומפטי שמבוסס על הסיוויק, וחולק איתה בסיס גלגלים של 268 ס"מ. הונדה טוענת לעומת זאת כי הוא מבוסס על ה-CR-V דווקא, "מהיבט הרוחב"... למה דווקא רוחב? כי בסיס הגלגלים בכביש-שביל הקטן קצר יותר. ומה על העובדה שיש ליפנים כבר שני מיניוואנים קומפקטיים אחרים - הסטרים ואפילו הסיוויק האירופית. הראשון משווק באירופה עם שישה או שבעה מושבים. בקיצור, לא ברור.

נא להכיר

ראשי התיבות של ה-FR-V מסמנות fun recreational vehicle, או בתרגום לא ישיר "רכב פנאי". ביפן הוא נקרא אגב "אדיקס". כאמור, הסיוויק העניקה לו את הבסיס, ואורכו (428.5 ס"מ) מקובל בקטגוריה. מעניין רק לציין כי למרות הצבת שלושה מושבים מלפנים, נשמר ממד רוחב ממוצע - 181 ס"מ, כמו ברנו סניק. לשם השוואה, במולטיפלה נאלצו להוסיף עוד שישה ס"מ.

בהיצע כרגע שני מנועי בנזין מוכרים: ה-2.0 ליטר (I-VTEC) וה-1.7 ל (VTEC) שמייצרים 150 ו-125 כ"ס בהתאמה. בקרוב מתוכנן צירופו של מנוע הדיזל בנפח 2.2 ליטר עם 140 כ"ס. לאדיקס היפני יש תיבות אוטומטיות בעלות ארבעה הילוכים (1.7 ליטר) או חמישה (2.0 ליטר), אבל הונדה אינה מתחייבת על תאריך הגעתן לאירופה. בינתיים עושה המנוע החלש יותר שימוש בתיבת חמישה הילוכים ידנית, החזק יותר משתמש בשישה.

הרמוניה עיצובית

מולטיפלה או לא, דבר אחד בטוח. ההשראה העיצובית של הונדה לא הגיעה מאיטליה. יש כאן קצת מרצדס A מלפנים, יותר ב.מ.וו X3 מאחור. ובאופן כללי, לא מדובר כאן במראה של מיניוואן טיפוסי. ה-FR-V אינו מגושם כלל, ומזכיר דווקא את גל הקרוס-אובר שעובר על ארה"ב.

דווקא בפנים מציעה הונדה חדשנות ומקוריות. ראש וראשון הוא כמובן המושב המרכזי בין הנוסע לנהג, ש"דחף" את בורר ההילוכים וידית בלם היד מעלה. המושב הזה אינו קבוע, ומסוגל לנוע על-פני 27 ס"מ לאחור או לפנים, מרחק שיבטיח כי ילדים ונמוכי קומה יכולים לשבת בו מבלי להסתכן במקרה של פתיחת כרית האוויר. ומה קורה לנוסע שבמרכז הספסל האחורי בעת הסטה מלאה? טוב ששאלתם, כי מושבו נע עצמאית לכיוון אזור המטען...

עוד פטנטים? המושב המרכזי הופך לשולחן ומתפקד כתא אחסון, בנוסף למגירה שתחתיו. יש מנשא נשלף לשלושה בקבוקים קטנים, וסידור מעניין לכיסוי תא המטען. מפתיע עם זאת לגלות כי ברצפה אין תאים כלל, שהמושבים הקיצוניים מאחור לא מתכוונים וכי תא הכפפות קטן מדי. תא המטען לעומת זאת גדול דיו, ומרחב המחייה יותר ממספק.

חוץ מזה הרשים אותי השיפור הרצוף של הונדה בתחום האיכות וגימור בסביבת הנהג. בעיקר אם תוותרו על ציפוי דמוי-עץ, ותתעלמו ממנופי תאורה-מגבים מיושנים. כדי לשחרר מקום בדפנות, מוקמו מתגי חלונות משמאל למחוונים וצמוד לשמשה. וזה עובד. מערכת שמע מקורית כוללת - כמקובל בהונדה - גם את שעון הזמן, אך היא רחוקה לתפעול אם אינה מתופעלת מההגה (מקורי ב-2.0 ליטר, אופציה ב-1.7).

מניעים

מנוע ה-2.0 ליטר בו נהגתי במהלך מרבית ההשקה, שודך כאמור לתיבת שישה הילוכים. כדי להתאים למהירויות "אירופיות", העניקו לו בהונדה יחסי העברה ארוכים מאד, ולכן עומדים הנתונים הרשמיים על 10.5 שניות ל-100 קמ"ש ו-195 קמ"ש מרביים "בלבד". עם תפעול תיבה נעים (גם אם לעיתים בלתי מדויק) ולמרות חיבה אופיינית לסל"ד גבוה, יחידת הכוח הזו מוצלחת למדי לשימוש. למעשה, התחושה המעודנת מופרעת רק על-ידי רעש רוח מוגזם במהירות גבוהה.

מנוע ה-1.7 ליטר נמרץ פחות, והשימוש בתיבת חמישה הילוכים לא גורם לו להיות פחות רועש ומתאמץ. מכיוון שהמומנט נמוך משמעותית ומושג בסל"ד גבוה מאד לרכב שכזה - 15.7 קג"מ ב-4,800 סל"ד, לעומת 19.2 ב-4,000 במנוע הגדול - יש לאמץ אותו יותר, ולמשוך את הבוכנות לכיוון הקו האדום. על השקט בתא הנוסעים זה לבטח לא משפיע לטובה.

דינמיקה קבוצתית

שלא יהיו לכם טעויות. בניגוד למולטיפלה, ואם כבר, אז לפורד C מקס עליו כתבנו לפני ימים ספורים, ה-FR-V אינו מציע חווית נהגיה מיוחדת או מהנה. הוא מתאפיין בניהוג מאד בטוח וצפוי, עם תגובות מעט איטיות להפניית ההגה, עם תת היגוי בולט והגה די מנותק מידי הנהג.

לעומת זאת, עבודת המתלים - שאינה שקטה במיוחד - טובה למדי, ומלבד נוחות סבירה היא מונעת רכינת מרכב מיותרת, עקב אכילס של מתחרים רבים. אלא שעל כביש שאינו סלול היטב, מאבד המיניוואן של הונדה שיווי משקל, ועשוי תחת עומס מלא אפילו לפגום בתחושת הביטחון. מעניין כאן לציין שלא בכל המכוניות בהן נהגתי התגלתה בעיה שכזו. לי זה נראה כמו שתי גרסאות (לפחות) של כיול מתלים, הונדה טוענים שלכל היותר מדובר בהבדלים בין גרסאות טרום-ייצור למכוניות סדרתיות.

מחיר ההמצאה

הונדה FR-V אינו מיניוואן פורץ דרך בסגנון ה... פיאט מולטיפלה. אבל, וזה "אבל" חשוב מאד, הוא הופך את הרעיון האיטלקי קל יותר לעיכול עבור הקהל הרחב, תוך שהוא מעניק לרוכש מכונית מעודנת, שימושית, ואפילו מרווחת ואיכותית יותר. לכן גם אין ספק שעבור אירופה לפחות, מדובר בתוספת חשובה לקטגוריה לוהטת. אצלנו זה סיפור מעט שונה.

ושימו לב למה. תג המחיר הצפוי יהיה 170,000 שקל ל-1.7 ו-180,000 ל-2.0 ליטר. מחיר עם רמת אבזור לא עשירה במיוחד, ותחזיקו חזק, עם גיר ידני בלבד. השוואה? הסטרים הגדול, עם תיבה אוטומטית, מנוע חזק יותר ומקום לשבעה, עולה מחיר דומה.

אז נכון, הונדה טוענים כי שני כלי הרכב שייכים רק לכאורה לאותה קטגוריה, ולבטח פונים במקור לקהל שונה. גם אם כן, תראו לי מספיק רוכשים שיחיו בשלום עם קיצוניות גדולה כל-כך, ובינינו, גם עם גיר ידני. וכשיגיע האוטומט, יהיה הרי צורך להוסיף עוד סכום נכבד, שיביא את ההונדה הזה לתחום המיניוואנים הגדולים. לכן, אם לא יהיה שינוי, מדובר בלא יותר ממקדם תדמית למותג.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו