תקדים: הורים יוכלו לבחור רק עוברים בריאים

"אלוהים הטוב אינו משחק בקוביה", אמר בזמנו אלברט איינשטיין, והתכוון שהיקום לא מתנהל על-פי הסתברויות. גם בבית-החולים "יוניברסיטי קולג'" בלונדון הוחלט השבוע שלא לשחק בקוביה, ולא להמר על הסתברויות: בית-החולים קיבל אישור להחליט מי מהעוברים בתהליך ההפריה המלאכותית ידולל אחרי סינון גנטי ומי יזכה לעבור את שלב ההשרשה.

לפי שעה מדובר רק בניפוי על-פי גן אחד, זה הגורם לסרטן המעי הגס ושעובר בתורשה. אבל החשש שעולה בוויכוח האתי המתפתח, הוא שהאישור יוביל לאישורים אחרים – ומכאן קצרה הדרך עד לעיצוב מוחלט של העובר כדי שיתאים לציפיות ההורים והרפואה, תהליך שתמיד מזכיר למקטרגים את הרצון הנואל מהעבר ליצור את הגזע העליון.

לגדל ילדים בריאים

הקידמה המדעית מעוררת בשנים האחרונות, בצד התקוות, לא מעט סוגיות שנויות במחלוקת. אחרי שאלת השיבוט, שהוצאה במדינות רבות אל מחוץ לחוק, הגיעה שעתו של התינוק המעוצב.

במה, בעצם, מדובר? בתהליך הפריה מלאכותית לא בוררים בדרך-כלל בין עוברים על-פי מיפוי גנטי. במקרה שאושר השבוע, מורשה בית-החולים למפות את העוברים בבדיקה של אחד מהתאים שלהם, בשלב בו הם בדרגת התפתחות

של 8 תאים, כדי לאתר מי מהם נושא את הגן שאחראי ליצירת מצב שנקרא בעגה המקצועית אף.איי.פי, או בשפה פשוטה – סרטן מעי הגס בגירסתו האגרסיבית ביותר, שמתפתח בדרך-כלל בגיל 20 עד 40. סיכוייהם של עוברים נושאי הגן לרשת את המחלה הם 50 אחוז.

עד כה אושר מיפוי רק לעוברים הנושאים גנים שאחראים למצבים קשים כמו טרשת נפוצה או מחלת הנטינגטון. המתנגדים לאישור החדש טוענים שבניגוד לשני המצבים האחרים, סרטן המעי הגס אינו נוטה להתפתח בילדות, וניתן גם להפחית את הסיכון ללקות בו באמצעות ניתוח. לדעתם, הבדיקה הגורלית תמנע חיים מעוברים שעשויים להתפתח ולא ללקות לעולם במחלה.

הרשות האחראית טוענת שאישרה את הבדיקה הגנטית לזיהוי הגן הגורם לסרטן המעי הגס, מאחר ולמחלה סימפטומים נוראיים במיוחד. בדיקה כזאת יכולה לאפשר למשפחות שבהן אחד מבני הזוג נושא את הגן, לגדל ילדים בריאים שלא יסבלו. ראש ארגון התנדבותי שמייצג חולים עם מחלות גנטיות, אליסטר קנט, אומר כי זו רק שאלה של זמן עד שהבדיקה תורחב לכל סוגי הסרטן. "הבדיקה הטרום-השרשתית היא שימוש אנושי והגיוני בטכנולוגיה כדי לעזור לאנשים שנושאים מחלות גנטיות לא-נעימות", הוא אומר.

"ניצול נכון ונבון"

בצד השני של הוויכוח נמצאים ארגונים המטיפים נגד הפלות, הטוענים כי החלטה כזאת מחייבת דיון ציבורי מקדים. האם מותר לאדם להתערב בתהליך היצירה, מה שיוביל בסיום לפריצת הגבולות וליצירת תינוקות מעוצבים עד כדי צבע עיניהם?

פרופ' מוטי שוחט, מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואי "רבין", לא סבור שמדובר בבעיה אתית. "במצבים מיוחדים כגון אלו, שעלולים לגרום סבל גדול במשפחות שאפשר לעזור להם, אני חושב שמדובר בפעולה אתית לחלוטין.

"להבדיל מהפסקת הריון שנמצא כבר בשלבים מוקדמים, במקרה הזה לא מדובר ביישות חיה. בכל מקרה בהפריה חוץ-גופית עורכים בחירה בין העוברים הרבים שהופרו. לכן עדיף להחזיר את אלו שיהיו בריאים – ככל הניתן לדעת. לא מדובר בזכות של עובר לחיים, כיוון שהוא אינו חי עדיין. זוהי גישה אתית מקובלת בקרב רופאים ואתיקאים".

פרופ' אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, אמר אתמול: "מדובר בעובר לפני השרשה. לא ניתן להכיר בו כיישות משפטית או אפילו דתית כלשהי. בדיקה כזו היא ניצול נכון ונבון של טכניקה קיימת.

"כבר היו מקרים בעבר שילד תבע את הוריו על שהביאו אותו לעולם, למרות שהיה להם ידע על מחלה שלקה בה. אם יודעים בביטחון על עובר לפני שנולד שיחלה במחלה ממארת, הוא כל חייו יהיה בדאגה שמא יחלה, ובמקרה שיחלה יאלץ לעבור כימותראפיה, הקרנות וטיפולים הגורמים סבל רב.

"לעומת זאת, אם יש אפשרות להורים לבחור להוליד ילדים בריאים, יש להם זכות לבחור. לא מדובר במחלות כמו שפעת. מדובר במחלות ממאירות הגורמות סבל. ההחלטה במקרה זה שונה מההחלטה על בחירת מין הילוד, שנועדה לספק את ההורים ועלולה לגרום לבעיה במאזן הדמוגרפי. במקרה של מחלות ממיתות, אני תומך במהלך כזה".

"זה הצעד הראשון"

ד"ר פול סרהל, מומחה מהמחלקה שקיבלה את האישור, הוא דמות סמכותית בעולם ההפריות המלאכותיות והבדיקות הטרום-הריוניות בבריטניה, מופיע ומתראיין כבר שנים בטלוויזיה ובעיתונות. "הבדיקה פשוט תאפשר למחוק לחלוטין את הסיכון, ותאפשר לזוגות להקים משפחה ללא חשש שהם מעבירים לצאצאיהם מחלה נוראית", אומר ד"ר סרהל.

הבעיה היא שבינתיים רבים מנשאי הגנים אינם ששים לעבור את הבדיקה. כך, למשל, אמה סטיבנסון מבולטון שנושאת את גן סרטן המעי. לדבריה, היא היתה מעדיפה להתרחק מהבדיקה לפני שנכנסה להריון וילדה את בתה קתי.

"אני נושאת את הגן וטוב שאני יודעת על זה, אבל לא הייתי רוצה שקתי תיבדק", היא אומרת. אביה בן ה-50 של סטיבנסון גילה שהוא נושא את הגן אחרי שלקה בסרטן המעי הגס ב-98'. בתו סירבה לעבור בדיקות לגילוי מוקדם עד שנכנסה להריון וילדה את בתה, כיום בת 15 חודשים.

אחרי שגילתה שגם היא נושאת את הגן, עברה סטיבנסון סידרה של ניתוחים להסרת חלקים מהמעי לפני שיפתחו את המחלה. כשהיתה בהריון, הבדיקה לגילוי מוקדם של הגן אצל עוברים עדיין לא נכנסה לתוקף אבל, כאמור, היא היתה דוחה אותה בדיעבד.

מיטסו סקוט בת ה-44 אובחנה כחולה בסרטן השד לפני 10 שנים. אמה מתה מהמחלה לפני 4 שנים. עתה היא מודאגת שגם בתה בת ה-13 תלקה במחלה, אבל לשאלת הבדיקה העוברית היא מגיבה בשלילה. "בדיקה גנטית למבוגרים היא רעיון מניעתי טוב, אבל לא סינון עוברים על בסיס מיפוי גנטי. אני לא רואה בסרטן סוף פסוק", היא אומרת.

הראשון שייהנה מהפרוצדורה החדשה הוא רואה-חשבון בן 35 מבריסטול, שאינו מעוניין להיחשף. הוא אובחן כחולה בסרטן המעי הגס בגיל 19, ועבר ניתוח קשה שהשאירו בינתיים בחיים. לצאצאיו סיכוי של 50 אחוז ללקות במחלה. "גם ככה אשתי בלחץ נוראי בגללי רק מהמחשבה שגם ילדינו ילקו במחלה", הוא אומר. לשמחת בני הזוג, נענה משרד הבריאות הבריטי ואישר לד"ר פול סרהל לטפל בהם. אשתו של רואה-החשבון תתחיל בטיפולי הפריה בתוך שבועות. האישור החדש יאפשר סינון של העוברים והשרשת אלה שיימצאו נקיים מהגן המסוכן.

מעבר לשאלת האישור הנקודתי, עולה באופן טבעי התהייה האם השיטה עשויה להוביל לדרך חדשה במאבק בסרטן. ד"ר סרהל, שקיבל את האישור, סבור שכן. הוא כבר פנה לרשויות כדי לקבל אישור לשתי בדיקות נוספות של סוגי סרטן אחרים – סרטן השד וסרטן המתפתח בעיניים. מעבדות ובתי-חולים אחרים עומדים ללכת בעקבותיו. "זה הצעד הראשון", אומר סרהל, "אבל זו היסטוריה בהיווצרותה. אני לא רואה בכך כל בעיה".