שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ב.מ.וו סדרה 1 - קומקפטית ליחידי סגולה

    מפגש מקומי עם גרסה "ישראלית" לסדרה 1. מה למדנו? שכאשר ב.מ.וו מבטיחה לרדת אל העם, צריך לבדוק היטב באיזה עם מדובר

    כאשר שמענו לראשונה על תכניות ב.מ.וו לייצר מכונית "עממית", כזו שתתחרה בפולקסווגן גולף ופורד פוקוס למשל, לא הופתענו. ב.מ.וו התגלתה בעשור האחרון כאחת שמזהה לא רע תנודות בשוק הרכב העולמי. ואם היא מצהירה שברצונה לייצר קומפקטית-משפחתית-ספורטיבית באופיה, היא כנראה יודעת מה היא עושה. אבל הכי חשובה הייתה ההצהרה כי תג המחיר יהיה דומה לזה של המתחרות. וזה כבר הרבה יותר מעניין. ב.מ.וו יוקרתית וספורטיבית באופייה עם תג-מחיר ושימושיות של גולף ופוקוס? ימות המשיח הגיעו?

     

    כן, ולא. כן, כי בחו"ל זה המצב. המחיר הנדרש עבור סדרה 1 החדשה לגרסאותיה, אינו שונה מהותית מזה אותו מבקשת פולקסווגן עבור הגולף על שלל מנועיה, ולעיתים אף נמוך מזה אותו דורשת אודי למשל. לא, כי כמו תמיד, אותם מחירי ב.מ.וו מכווצים בקור האירופי, סובלים מנטייה מדאיגה להתפשטות בשמש הישראלית.

     

    בתחילה זה היה בכלל מוגזם, עם הצהרת היבואן על מחיר של 230,000 שקל למנוע 2.0 ליטר עם תיבת אוטומטית. אחר כך הודיע כי המחיר ירד ל"תקופה קצרה" ל-195,000 שקל, ו... תוספת מחויבת של 10,000 שקל הכרחיים. 205 אלף זה כבר ממש לא עממי. זה אפילו לא קרוב לגולף. וגם תג המחיר הזה היה אופטימי לעומת המצב כיום. יצאנו לבדוק למה, ובעיקר אם זה מוצדק.

     

    נפגשנו כך

     

    מפגש ראשון עם סדרה 1 על כביש ישראלי מעט מאכזב. ה-1 נראית אמנם מיוחדת בגלל חרטום ארוך, גבוה וכוחני, ובהחלט מזכירה אלפא רומיאו 147 מאחור. אבל איך שלא מביטים בה, היא לא ממש מושכת. מיוחדת בהחלט, מסובבת ראשים ממש לא.


    עיצוב שנוי במחלוקת (צילום: רועי צוקרמן)

     

    למושב הנהג אני נכנס בדוחק-מה, כי הוא לא רק נמוך, אלא גם לא נוח במיוחד. אבל את התחושה המיוחדת של "מכונית נהיגה" אי אפשר לפספס כאן. תנוחת הנהיגה טובה מאד, והאווירה הכללית אומרת "אקשן". בעיקר כי יותר מכל ב.מ.וו נוכחית, ה-1 עוטפת אותך עם מכסה מנוע גבוה וארוך לפנים, שמשות צד צרות, תקרה קרובה (מדי, בגלל הגג הנפתח האופציונלי) וגלגל הגה קטן. הראות לאחור, פחות מבינונית.

     

    אז ברור שזו ב.מ.וו אמנם, אבל בדיוק מסיבה זו אנחנו מתחילים מיד במסע אכזבות. אי אפשר אחרת כאשר אתה רואה לפניך מבנה מחוונים, הגה ומערכת שמע השייכים למכוניות אחרות של היצרן. בעיקר הייתה זו האיכות שגרמה לנו תחושת חוסר נוחות. לא רק כי החומרים מעט פחות נעימים מהמקובל בב.מ.וו, אלא בעיקר כי בגרסה המקומית מצאנו לפתע בד ריפוד אפרורי, כיוון מושב ידני ולא נוח, דיפון פלסטי מדי שאינו שורד היטב שימוש אינטנסיבי ועוד.

    האיכות טובה, אך רחוקה מאוד ממושלמת ואפילו מהציפיות

     

    פתאום אנחנו מגלים ב.מ.וו ללא מד-חום מנוע, ללא תאורה במראות איפור, ושליטה מאד מסורבלת דרך מחשב הדרך על כיוון תאורת מחוונים. כן, אפילו הוא הפך מסובך מדי לתפעול, אולי בהשראת ה-I-Drive המגושם עדיין. בקרת אקלים? במכונית המבחן כתוספת בתשלום. גג נפתח? לא באופן תקני.

     

    אבל הבעיה הגדולה ביותר התגלתה בעת ניסיון ההדחקות לאחור. זוכרים את תכניות ב.מ.וו לייצר מכונית "קומפקטית-משפחתית-ספורטיבית" (לאו דווקא בסדר הזה...)? גם אנחנו זוכרים. ולכן אחרי פעם ראשונה בה ניסינו לדחוס דרך דלתות אחוריות קטנות מבוגר מאחור, החלטנו לוותר סופית על השימוש ב"משפחתית". המרחב אמנם סביר, בעיקר אם מדובר בנהג נמוך, מתחשב במיוחד או סתם כזה שפיתח רגשות קרבה להגה, אבל הוא בפירוש לא ברמת המתחרים.

     

    ניתן וחובה היום לצפות להרבה יותר מבסיס גלגלים של 266 ס"מ, גם כאשר ההנעה היא אחורית, ותעלת העברת הכוח באמצע מונעת אפילו הושבת ילדים במרכז. למעשה, מדובר במכונית 2+2 טהורה, יותר ממספר מכוניות ספורט שאנחנו מכירים. ואם כבר, סידור חגורות הבטיחות בעייתי, בגלל מיקום החיבורים. זה אומר שמושבי ילדים מתקשים להשתלב עם שימוש בוגר. תא המטען מציע 330 ליטר נדיבים, ופטנט "משיכת סמל" מבית סיאט לצורך פתיחה.

     

    נעים בכביש

     

    נגיעה בלחצן ההתנעה ורעד "ימין-שמאל-ימין" מרמזים כי יש לנו כאן עסק עם מנוע אורכי, שונה מהנהוג בקטגוריה. 2.0 הליטר של ב.מ.וו מייצרים כאן 150 כ"ס ומשולבים לתיבה אוטומטית עם שישה הילוכים. הביצועים לא רעים, אך לא הרבה מעבר. 9.2 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 213 קמ"ש מבטיחים אכן תנועה מהירה, אבל לא הרבה יותר מכך.

     

    תגובות המצערת טובות, תפעול תיבת ההילוכים מעודן. למרות יחסי העברה ארוכים יחסית, לא מתקשה המנוע לשגר אותנו לכיוון הנתונים הרשמיים. חבל רק שהתיבה אינה מאפשרת שימוש ידני לחלוטין, ומחליפה הילוך ברגע השיא מבחינתה. למה בעצם? ולמרות שהמנוע אינו שקט במיוחד, הצליל הגברי שבקע ממנו תחת עומס נשמע טוב מאד. צריכת דלק ממוצעת של 7.5 ק"מ לליטר נחשבת טובה מאד, אבל מיכל של 50 ליטר בלבד מגביל את הטווח. 


    התנהגות כביש מצוינת (צילום: רועי צוקרמן)

      

    וחוץ מזה?

     

    בשניות הראשונות לנהיגה תובענית יותר, אני מרגיש כי חסר משהו. קומפקטיות זריזות מאותתות בדרך כלל על יכולתן בלוחמת הגה דרמטית, אופיינית לרכב בעל הנעה קדמית. כאן לעומת זאת הכוח עובר לאחור, ותחושת ההגה נייטרלית במפתיע ומנותקת מהמצערת. צריך להתרגל. ותענוג להתרגל. מדובר בהגה ישיר וחד, המשיל מעליו את מגרעות המערכות המקובלות, בזכות ההנעה האחורית.

     

    פניות בודדות, חדות או קהות, ובוודאי כאשר מדובר בכביש מתפתל ללא סוף, ה-1 צולחת את כולן באדישות מופגנת ללא כל בעיה. רק קמצוץ של תת-היגוי מובנה לטובת הביטחון, אף הוא פועל יוצא של צמיגים צרים יחסית (195-55-16) ולא-חדשים. חוץ מזה, העסק מתנהג בדיוק כפי שהיית רוצה שיתנהג, עם דיווח מלא ומיידי לישבן על כל פעולה של המרכב או כיוון של הצמיגים. ברור כאן, יותר מבכל מכונית בה נהגנו לאחרונה, שהשלדה יכולה להתמודד עם הרבה יותר כוח. במקרה כזה ייתכן ולא נעיז להותיר את בקרת היציבות מנותקת בכל זמן המבחן.

     

    אלא שיש ליכולת הזו גם צד אחר. פחות חיובי. התגובות המהירות והמדויקות של ה-1 נובעות בין היתר מכיול מתלים נוקשה יחסית. זוויות הגלגול נעלמות אמנם, אך רמת הנוחות בעייתית. בעיר זה מטריד, מחוץ לעיר בכבישים משניים זה לא לעניין. נהיגה מהירה מייצרת ניתורים קלילים בעקבות שיבושים, לעיתים גם לצדדים ולא רק מעלה-מטה. אלה מנתקים את הצמיג מהאספלט, והלכה למעשה פוגמים אנושות באחיזה. זה לא רק מפריע לביטחון, זה גם מעייף ואינו מותיר רגע אחד של מנוחה מאחורי ההגה. אף הוא, אגב, מרגיש פחות טוב במצבים אלה.

     

    בסופו של דבר

     

    הדבר הכי טוב שאפשר לעשות לב.מ.וו סדרה 1 הוא להוציא אותה מהמשוואה אליה כיוונה - קומפקטית-משפחתית-ספורטיבית. כי היא אינה קומפקטית מלוטשת, מהודרת ומפנקת כמו הגולף ובעיקר אודי A3. היא אפילו אינה מצוידת במיוחד (למעט צמיגי אל-תקר). היא גם רחוקה מלהיות שימושית כמו פורד פוקוס. למעשה, יותר מכל היא מעין קופה עם ארבע דלתות, כאשר המקום מאחור הוא רק בונוס.


    התענוג לא זול בכל קנה מידה (צילום: רועי צוקרמן)

     

    אין ספק. היא בפירוש מהנה בהרבה לנהיגה בגולף משפחתית או A3 מהודרת. אין גם ספק שהיינו מוכנים להמשיך ולנהוג בה ללא סוף, לאחר כיול מתלים מתאים לארץ. אבל היא כה חד-ממדית וממוקדת בנהג, עד שהיא מחטיאה למעשה חלק חשוב מקהל היעד. זה החפץ בסמל סטטוס - מהגברת האמידה מרמת השרון ועד למשפחה המבוססת ברמת אביב ג'. אלה יתעייפו בכבישים עירוניים, יתאכזבו מחוסר שימושיות ופשטות שאינה מגובה במחיר - וכן, יש בעיית מחיר שאף החריפה.

     

    במכונית המבחן נהגנו לפני זמן מה. מאז, "קפץ" מחירה מ-205 ל-212 אלף שקל. והמחיר הזה, שימו טוב לב, אינו כולל חישוקים קלים למשל, ובטח לא גג נפתח. החל מדצמבר, בעוד ימים ספורים, בקרת האקלים ופיקוד על מערכת השמע (שתהיה פשוטה עוד יותר) מההגה יצאו מהרשימה. המחיר הזה הופך את רכישת ה-1 היום, דומה למדי לקניה של מיני. כולנו היינו רוצים, אבל אף אחד מאיתנו לא חושב שהיא זכאית להיות יקרה כל כך. 


    ב.מ.וו 120i

    ב.מ.וו 120i
    מנוע 4 ציל', 16 שסתומים, אורכי
    נפח 1,995 סמ"ק
    הספק מרבי 150 כ"ס ב-6,200 סל"ד
    מומנט מרבי 20.4 קג"מ ב-3,600 סל"ד
    אורך 423 ס"מ
    רוחב 175 ס"מ
    גובה 143 ס"מ
    בסיס גלגלים 266 ס"מ
    משקל 1,350 ק"ג
    נפח תא מטען 330 ליטר
    מהירות מרבית 213 קמ"ש
    100-0 קמ"ש 9.2 ש'
    מחיר 212,000 שקל
    אחריות 24 חודשים

    כוכבי בטיחות: נוסעים/ילדים/הולכי רגל

    5/ 3/ 1 - לפי EuroNCAP

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לא כל-כך יפה...
    צילום: רועי צוקרמן
    גם לא ממש מרווחת מאחור
    מושב הנהג יהיה המבוקש ביותר
    למנוע צליל בווארי בריא
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים