שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המושך בחוטים
    יאיר ורדי, שמנהל זה 15 שנה את מרכז סוזן דלל, מונה לדיקן הפקולטה למחול באקדמיה ע"ש רובין. "מתחום בהתגבשות הפך המחול הישראלי לשדה יצירה עשיר ומובנה", הוא אומר בראיון ל-ynet

    במהלך 15 השנים האחרונות היה יאיר ורדי, מנכ"ל מרכז "סוזן דלל", לאחד האנשים המשפיעים ביותר על תחום המחול בישראל. מאז הקמת המרכז ב-1989, ובזכות קריאה מפוכחת של המפה והיכרות עם השטח שממנו בא, הפך ורדי את "סוזן דלל" למקום מוצאה של בשורת המחול הישראלי.

     

    לאורך השנים נדמה שכמעט בכל צומת אפשרי ומשמעותי בתחום ניתן היה למצוא את ורדי ברשימת מקבלי ההחלטות, מה שהקים לו לצד התומכים שורה ארוכה של מתנגדים שמעדיפים, מפאת כוחו, להחריש.

     

    לצד תפקידו כמנכ"ל המרכז משמש ורדי בין היתר כיועץ אמנותי בפסטיבל המחולות בכרמיאל ובמשכן לאמנויות הבמה בת"א, הוא חבר בוועדות האמנותיות של פסטיבלי מחול המתקיימים באיזור המרכז, חבר בהנהלה הציבורית של תחרות מיה ארבטובה ופסטיבל ימי הפלמנקו. פרוייקטים כמו "דאנסאירופה", שבמסגרתו מארח המרכז יוצרי מחול אירופאיים או "הרמת מסך", שחושף בבכורה יצירות של יוצרי מחול ישראליים, פתחו פתח לשיתופי פעולה בין המרכז לבין פסטיבל ישראל ומכאן השפעתו גם באפיק זה. בעבר הוא היה גם בחבר השופטים של פרס ישראל למחול.

     

    באחרונה מונה יאיר ורדי לתפקיד דיקן הפקולטה למחול באקדמיה ע"ש רובין בירושלים. את התפקיד בכוונתו לאייש במקביל לתפקידו כמנכ"ל מרכז סוזן דלל. ביום חמישי אישר הוועד המנהל של סוזן דלל את המינוי, אך לא כולם מרוצים. "המינוי יחזק את האקדמיה אבל גם את המונופול של ורדי", אומרים גורמים בתחום המחול שלא לייחוס. אחרים טוענים כי "מדובר בתפקידים דורשניים שמבקשים מנהל במשרה מלאה. אין ספק שהמינוי החדש ידלל את נוכחותו של ורדי במרכז סוזן דלל".

     

    בראיון ל-ynet מדבר ורדי על עתידו של המחול הישראלי, על תחושת השליחות האישית וגם על היום שבו מישהו אחר יתפוס את מקומו.  

     

    המינוי החדש מעניק לך סמכויות להשפיע על עיצוב העתיד של המחול הישראלי. זו הרבה אחריות.

     

    "אם במרכז סוזן דלל במהלך 15 השנים האחרונות התמקדנו בטיפוח האמירה האמנותית של יוצרים בתחום המחול, כעת ניתנת לי הזדמנות להיות מעורב בהכשרת רקדנים שיזינו את היצירה הישראלית. זו אחריות גדולה ולכן הלבטים היו רבים, אבל הפיתוי לעבוד במסגרת אקדמאית היה גדול. כולם רוצים הכרה אקדמאית ומגילי, ממקומי וממעמדי היום, חשבתי שזה יכול להוסיף לי אישית הרבה נחת. הסתייגתי בגלל העומס והאחריות אבל זה עולם שונה ומרתק ואני חושב שזה יכול לעשות דברים טובים גם למרכז סוזן דלל בכל הנוגע לקשר עם מגזר ההוראה והחינוך בארץ. אני משוכנע שזה יהיה מצוין גם לתלמידים שיראו יותר וייחשפו יותר למחול מכורח זה שאני יושב בשני התפקידים ומכורח האכפתיות שלי. יש לי אהבה ונאמנות לדבר ואני רואה בזה שליחות גדולה מאוד".

     

    זו לא הפעם הראשונה שבה אתה עוסק בפדגוגיה, למרות שכבר שנים רבות לא לימדת.

     

    "נכון, אבל זו הפעם הראשונה בה מדובר בעיסוק מוגדר ברמה הלאומית, האקדמאית זה תפקיד מקיף. התפקיד הנוכחי נותן לי את כל הגושפנקא לעיצוב פני הרקדן באקדמיה הישראלית. במסגרת תפקידי במרכז סוזן דלל עסקתי בעיצוב היצירה והיוצרים אבל מעולם לא התערבתי בעיצוב הרקדן".

     

    עברו שנים ארוכות מאז היית בסטודיו כרקדן וכיוצר. יהיה מוזר לחזור לשם, הפעם כדיקן הפקולטה?

     

    "החזרה לסטודיו מרתקת אותי. התחלתי לגשש כבר בשביל לבדוק את התחושות. זה מעניין אותי ואני חושב שגם בעבור התלמידים זה טוב שעין נוספת בוחנת אותם מלבד המורה. מעניין אותי לראות איך מעצבים רקדן היום ואם אני יכול להשפיע מהידע שיש לי, וברוך השם ידע יש לי, זה לא סוד שעבדתי עם הגדולים בעולם, אז אשמח לתרום".

     

    מה יהיו הדגשים שלך?

     

    "קודם כל דגש על הביצוע הטכני ולשם כך דרושה ההכשרה הגבוהה ביותר. במקביל, כמובן, דרוש דגש על פיתוח החשיבה היצירתית. ללא ספק יושמו דגשים על הרחבת הסקרנות ללמוד ולהכיר את המחול ואת תולדותיו מעבר למה שמוצג בארץ ומוגש על הצלחת. זה תפקידם של המורים ותפקידו של הדיקן למצוא את המורים הנכונים שיישמו את המטרה הזו. האקדמיה נותנת גם תעודות להוראת המחול ואני מאוד מודה על כך שהוחלט לתת בי את האמון שאוכל בדרכי שלי להשפיע על עיצוב מורי העתיד של המחול בישראל. כל זה די מפחיד".

     

    מה הליקויים שצריך לשנות?

     

    "בעיה שאני מודע לה מעבר לכל ספק היא בורות מוחלטת בידע, אני אומר את זה בזהירות, אבל יש כאן יוצרים ורקדנים שלא יודעים מספיק. עצם כך שמדובר באנשים צעירים לא פותר אותם מאחריות ללמוד ולהעמיק. אחריות זו חלה גם על סגל ההוראה שמחויב לגרות את הרצון שלהם להרחיב אופקים. הם לא יודעים מה הם לא יודעים, אבל אנחנו בהחלט יודעים מה הם לא יודעים ולכן זה התפקיד שלנו לחנך אותם".

     

    איך מלהטטים בין שלל התפקידים?

     

    "למה שלל תפקידים? יש לי שני כובעים ואני מעורב בהרבה דברים מכורח תפקידי במרכז ובזכות הצלחתו. אם לא היינו עושים את תפקידנו נאמנה, לא היו פונים אלינו להיות מעורבים בכל תחום היצירה והמחול בישראל. לא אני פניתי לפסטיבל כרמיאל, הם פנו אליי ולקח לי הרבה זמן להיענות להם. זה הכובע היחיד הנוסף שאני חובש. כלומר אני כמובן מנהל את אירועי 'דאנסאירופה' ומכאן יש השלכה על סדרת המחול של המשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב אבל בזה די לי. אני לוקח שנת ניסיון לראות איך זה עובד. אם ארגיש שאני יכול לעמוד בזה ושדברים מתנהלים מבלי לפגוע במרכז סוזן דלל, אני אשמח. אבל אולי יגיע יום שבו מישהו אחר ינהל את סוזן דלל. זה יקרה". 

     

    אתה חושב לפרוש?

     

    "לא כרגע, מה פתאום שאני אעזוב כזה דבר יפה כשסוף סוף אנחנו נהנים מהפירות? היום אנחנו רואים אור, רואים יצירה מתפתחת ועשייה אדירה, קהלים רבים ומגוונים, אני לא נפלתי על הראש לקום עכשיו וללכת".

     

    אתה יועץ אמנותי לפסטיבל כרמיאל ולמשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. אתה יושב בהנהלה הציבורית של תחרות מיה ארבטובה ושל פסטיבל ימי הפלמנקו. עד לפני כמה שנים ישבת בוועדה הציבורית של להקת מחול עדו תדמור והיית חבר בוועדת השיפוט של פרס ישראל למחול. זה כמובן בלי לדבר על כל הפרוייקטים בסוזן דלל שקובעים בפועל את סדר יומם של יוצרי מחול בישראל.

     

    "הדברים האלה בחלקם הם מתוקף תפקידי ב'סוזן דלל'. לא אני פניתי אליהם, ההצעות הגיעו אליי. אני משער שהגופים שמנית מעוניינים ליהנות מהידע הרב והניסיון שלי ואני אומר את זה בכל הצניעות, בסופו של דבר אני איש מחול מובהק. אני חושב שהשכלתי לנתב את הידע לכל תחום ותחום בזהירות רבה. יש כאלה שטוענים שזה לא טוב, שיטענו".

     

    הרבה מאוד כוח בזוג ידיים אחד.

     

    "אני חולק על זה, אני לא משתמש בתפקידים האלה ככוח. יש הרבה הצעות שסרבתי להן. במרכז סוזן דלל נאגר כל כך הרבה מידע ומה רע שקהילת המחול המצומצמת לא תיהנה מזה? אני תורם מזמני היקר ומהידע שלי ואני עושה את זה בשמחה. אני לא משולם על ידי הרבה מאוד גופים ואם ימצאו מישהו אחר שיעשה את התפקיד אהיה האחרון שיתנגד לזה. לא אעמוד בדרכו של אף אחד. לא הייתי אומר שיש בידיי הרבה מאוד סמכויות, גם לא הייתי קואה לזה כוח בכלל, אני חושב שאני אדם מעורב וזו מעורבות מאוד חיובית לשם שינוי לטעמי. אני יודע איפה אני חי ואני יודע שיש נשמות טובות שלא חושבות כמוני וזה לא חשוב. אני מודע לכל מה שאומרים עליי ואני חייב לומר שאני מאוד שלם עם עצמי" .

     

    סוזן דלל חוגג בימים אלה 15 שנים להקמתו. כמי שהיה אחד מהרקדנים-הסולנים הבולטים בישראל ושהפך ברבות השנים לאחת הדמויות המשפיעות על סצינת המחול המקומית, מה אתה יכול לומר על התמורות שרשם תחום המחול הישראלי בשנים האחרונות?

     

    "מתחום בהתגבשות הפך המחול הישראלי לשדה יצירה עשיר ומובנה. אני לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל אני משער שהמחול ימשיך לשלוח זרועות לדיסציפלינות נוספות בתחומי האמנות, שזה תהליך שאנחנו עדים לו מזה זמן. עם זאת, אני בתפקידיי אשמור על הנוכחות והפרטנות של המחול ועל זכות הקיום העצמאית של היוצר במחול, אני אעשה את זה בקנאות מוחלטת. אני מחפש ללא הרף דרכים לחשוף את היצירה הישראלית אם בארץ או בחו"ל, אבל בל נשכח שאת היצירה עצמה עושים היוצרים ואנחנו בסך הכל מאפשרים ותומכים בהם. אם צריך להתנבא אני משער שבעתיד המחול יהפוך תהליך של אקדמיזציה, כלומר אני לא מאמין שלהקות מחול יידרשו תעודה אקדמית ולראייה היום מצטרפים ללהקות רקדנים בגיל מאוד צעיר ומעצבים אותם לצרכי הלהקות באופן ישיר. צריך לדון בסוגייה הזו ולשאול אם לא נכון יותר להכשיר רקדנים יוצרים וחושבים ואז להפנות אותם לסגנון ייחודי מאשר לקחת אותם לפני שעוצבו ולסגנן אותם". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    משפיע על חשיפת היצירה הישראלית
    מעורב באירועי מחול מרכזיים בארץ בהם פסטיבל מחולות כרמיאל
    צילום: אופירה יוחנן
    ממעצבי צריכת המחול של הקהל הישראלי
    צילום: סי די בנק
    מהשבוע ממעצבי דור העתיד של רקדני ומורי המחול בישראל
    צילום: סי די בנק
    הטבות למנויים
    מומלצים