צילום דיגיטלי: כרטיס הזיכרון הנכון

כרטיסי הזיכרון בטכנולוגיית Flash ("הבזק") סומנו כבר לפני שנים כפתרון הטבעי והנכון לאחסון נתונים נייד. בשנים האחרונות הם הפכו קטנים, זולים, זמינים ומהירים יותר, והיום נעשה בהם שימוש לא רק במצלמות דיגיטליות אלא גם במחשבי כף-יד, נגני מוזיקה, טלפונים סלולריים, והיד עוד נטויה.

חלק מהמצלמות הדיגיטליות בנות ימינו, כוללות עדיין זיכרון Flash מובנה בנפח קבוע, אבל רובן המכריע מגיעות עם כרטיס זיכרון באחד מחמשת הפורמטים הנפוצים.

 בדרך-כלל מדובר בכרטיס בנפח מביך של עד 32MB - נפח מתאים לצלם חובב עם דרישות מינימליות, אבל מאד לא מספק עבור כל משתמש אחר.

לכן, כשבוחרים מצלמה דיגיטלית, כדאי לקחת בחשבון בנוסף למחיר המצלמה גם את העלות הנוספת לקנייה נפרדת של כרטיס זיכרון אחד או יותר. וכאן יש הבדלים עצומים במחיר, בהיצע ובתאימות.

בהמשך הכתבה נציג את הפורמטים הנפוצים של כרטיסי הזיכרון, ואת ההשפעה שיש לכל אחד מהם בשיקולי הבחירה של מצלמה דיגיטלית המתבססת עליו.

הערה: חישוב המחירים בכתבה זו נעשה בהתבסס על תמחור כרטיסי זיכרון של SanDiskבנפח של 256MB.

הכוח העולה

Secure Digital (או SD בקיצור) הוא אחד הפורמטים המתקדמים והמבטיחים בתחום, והוא תופס תאוצה במגוון רחב של צעצועים דיגיטליים. מדובר בכרטיסים קטנים ודקים במיוחד - דומים בנפח ובמשקל לבול דואר רגיל. הם זמינים בנפחים גדלים והולכים (כיום עד 2GB), כולם כוללים מתג להגנה מפני כתיבה (Read Only).

בתור "פורמט הבית" של חברת SanDisk, אחת משתי היצרניות המובילות בתחום, SD נדחף גם באמצעות תמחור אגרסיבי וגם בפיתוח מתמיד, כך שמחירו הולך ויורד במקביל לעלייה בנפח.

בעד Secure Digital

• קומפקטי וקל במיוחד
  

• מחיר אטרקטיבי (85 אג' למגהבייט)
  

• כולל מתג הגנה בפני כתיבה
  

• נתמך במגוון רחב של מצלמות קומפקטיות וגאדג'טים אחרים
  

• זמין בנפחים עד 2GB
  

נגד:

• רגיש ופגיע יחסית ל-CF. בגלל המגעים החשופים, והמארז הדקיק, מומלץ להגן עליו כשהוא לא בתוך המצלמה.
  

השורה התחתונה: פורמט מבטיח שהולך ומשתפר. אם אתם הולכים על מצלמת כיס, מומלץ לקחת כזו שתומכת ב-SD.

נתמך בדגמים של: Canon (בסדרת PowerShot SD), ניקון (בדגמים מועטים), Casio (בסדרת Exilim לדוגמא), HP, מינולטה (בדגמים מסויימים), Pentax, טושיבה.

הכי קטן, הכי יקר

xD הוא פורמט חדש יחסית, פיתוח משותף של פוג'י ואולימפוס. כרגע זהו פורמט ה-Flash היקר ביותר, בעיקר משום שרק פוג'י ואולימפוס מייצרות אותו ותומכות בו.

אבל הוא קטנטן, דק ואלגנטי, וכמו כרטיס SD כולל מתג הגנה מפני כתיבה. כיום הוא זמין בנפחים של עד 1GB. בעתיד הקרוב, צפויים נפחים חדשים ומחירים זולים יותר, וקרוב לוודאי שעוד נראה אותו משולב במצלמות רבות.

בעד xD:

• קטן, דק ואלגנטי
  

• כולל מתג הגנה בפני כתיבה
  

נגד:

• יקר. עולה יותר מפי שניים מ-CF (המחיר הוא 1.55 שקל למגהביייט)
  

• עדין ורגיש יחסית. המגעים החשופים והמאפיינים הפיזיים, מחייבים לאחסנו בזהירות כשאינו בשימוש
  

• נתמך רק על-ידי פוג'י ואולימפוס
  

השורה התחתונה: לשקול היטב לפני שקונים מצלמה שמבוססת עליו. אולי עדיף לחכות שהמחיר ירד.

לא באמת קומפקטי

Compact Flash (או CF בקיצור) הוא פורמט ה-Flash הנפוץ, האמין והזול ביותר בשוק המצלמות הדיגיטליות. אבל בניגוד למה שאפשר להבין מהשם, זהו הפורמט בעל הגודל הפיזי הכי פחות קומפקטי, ולכן הוא אינו נפוץ במצלמות הדיגיטליות האולטרה-קומפקטיות. במצלמות מקצועיות, מאידך, הוא השולט בכיפה, בין השאר בגלל הנפחים הגבוהים אליהם הוא מגיע (כיום, הוא נפוץ בנפחים של עד 4GB, אבל יש גירסאות בנפחים של עד 12GB). יתרון נוסף של הפורמט: המגעים האלקטרוניים שלו חבויים, ולכן הוא עמיד יותר מכל הכרטיסים האחרים.

כרטיסי CF באים בשלושה טעמים:

Compact Flash Type I. דק יותר, ומתאים לכל המצלמות התומכות בפורמט.

Compact Flash Type II. מעט עבה יותר. יש לבדוק אם המצלמה תומכת בכרטיסים כאלה.

MicroDrive. טכנולוגיה שפותחה בסוף שנות ה-90 על-ידי IBM ונרכשה לאחרונה על-ידי טושיבה. פיזית, MicroDrive זהה לכרטיס CF Type II ונראה בדיוק כמוהו, אבל בפנים אין רכיב Flash אלא דיסק מגנטי זעיר. הוא קיים בין היתר בנפחים של 1GB ו-2.2GB,

ומחירו זול יותר משל כרטיסי CF בנפחים זהים. אבל בגלל השימוש בחלקים נעים הוא איטי יותר, רגיש יותר וצורך יותר מתח.

בעד Compact Flash:

• זול יחסית (72 אג' למגהבייט)
  
  
• אמין וחזק
  
  
• אין כרטיס אחר שנתמך בכל-כך הרבה דגמים וסוגים של מצלמות
  
  
• זמין בנפחים גדולים עד 12GB (אמנם תמורת 15 אלף דולר, אבל מה זה חשוב)
  
  
• בנפחים גדולים (1-2GB) המחיר הוא ללא תחרות יחסית לפורמטים אחרים
  
  
• גירסאות מקצועיות מציעות קצבי קריאה/כתיבה גבוהים ביותר
  

נגד:

• גדול וכבד יחסית
  

• רוב המצלמות הדיגיטליות תומכות - אבל כמעט אף מכשיר אחר לא
  

השורה התחתונה: אם אתם לא בעניין של מצלמה זעירה במיוחד, Comact Flash צריך להיות הפורמט המועדף עליכם. לא חסרות אפשרויות. נתמך בדגמים של: Canon, ניקון, Casio, אפסון, HP, קודאק, מינולטה, אולימפוס (בדגמים מועטים) ועוד.

זמנו עבר

Smart Media (ובקיצור SM) הוא פורמט מיושן שבאופן מעשי כבר יצא מהשוק והוחלף על-ידי xD (לעיל). כיום ניתן למצוא אותו לעיתים נדירות, בעיקר במצלמות מדגמים ישנים - למרות שנתקלתי כבר בהצעות "מפתות" באינטרנט, שבהן מדובר לכאורה בדגמים חדשים שמתבססים עליו.

כרטיסי SM הולכים ונעשים קשים להשגה, יקרים ובלתי משתלמים בעליל. הם זמינים בנפח מקסימלי של 128MB, שבו הטכנולוגיה הזו נעצרה - כלומר,

לא יהיו נפחים גדולים יותר בעתיד. כדאי לשים לב שגם מצלמות שתומכות בו, לא תמיד תומכות בנפח המקסימלי. מצלמות ממש ישנות עלולות לתמוך, לדוגמא, רק בכרטיסי SM בנפח של עד 16MB.

מעבר לזה, SM הוא פורמט עדין ורגיש, גם אם לא קטן במיוחד. בקיצור: זהו פורמט שזמנו עבר כבר מזמן.

בעד Smart Media:

• אין ביקוש גדול למצלמות שמבוססות עליו, לכן אפשר לקנות אותן בזול (למרות שלא בטוח שכדאי)
  

נגד:

• נדיר, קשה להשיג אותו, וגם אז מחירו יקר ללא הצדקה
  

• מוגבל בנפח, ומצלמות שמבוססות עליו לעיתים מוגבלות אפילו יותר
  

• פגיע ורגיש לנזקים
  

השורה התחתונה: עדיף להתרחק.

חייבים את השוני

Memory Stick (בקיצור MS) כשמו כן הוא, נראה כמקלון ורוד או כסוף. הפורמט הקנייני של חברת Sony משמש כמעט אך ורק במוצרים שלה. במצלמות הישנות יותר, דובר בדרך-כלל על נפחים עד 128MB. במצלמות חדישות מהשנתיים האחרונות ישנה תמיכה גם בכרטיסים

המכונים Memory Stick Pro, שזמינים בנפחים עד 2GB. למרות שסוני הוזילה אותם לאחרונה, כרטיסי MS הם עדיין יקרים, ולא מציעים יתרונות מהותיים.

בעד Memory Stick

• כרטיס עמיד יחסית
  

נגד:

• נתמך בעיקר במצלמות של Sony
  

• כבר לא כל-כך יקר אבל עדיין לא זול (1.23 ש"ח למגהבייט)
  

• מצלמות ישנות לא תומכות בנפחים מעל 128MB
  

השורה התחתונה: רק אם אתם ממש נעולים על מצלמה מסוימת של Sony ומוכנים לשלם את המחיר.