האם במגזר הערבי מעודדים העתקה בבחינות?

עלי (שם בדוי) שימש כמשגיח בבחינות בגרות שנערכו בשנה החולפת בבתי ספר ערביים בדרום. הוא נדהם לגלות כיצד שוב ושוב, מול עיניו, מעתיקים התלמידים במרץ, בעידוד פעיל של ההנהלה. "מדובר בתופעה מאוד רצינית", הוא מספר, "נכחתי בכיתה בבחינת בגרות - שבה המורה פתר לתלמידים את המבחן. הוא טעה בשאלה אחת - וכל הכיתה נחשדה לאחר שנבדקו הבחינות. זו תופעה ידועה במגזר. מורים נותנים לתלמידים את הפתרונות, במיוחד במתמטיקה ובאנגלית. הרבה בתי ספר נחשדו. במקרים מסוימים, מנהל בית הספר בעצמו נכנס לכיתה בזמן המבחן - ועוזר למספר תלמידים שהוריהם 'המליצו' עליהם".

התופעה הזו, של העתקה בעידוד מלמעלה בבחינות הבגרות, הולכת ומתפשטת במגזר הערבי. עד כדי כך, שלאחרונה פנתה ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי לראשי המועצות המקומיות הערביות, מנהלי מחלקות ומחוזות משרד החינוך ומנהלי בתי הספר הערביים, בקריאה נרגשת: "אנחנו רואים בחומרה רבה את עבירות החשד, המרמה, הזיופים וההעתקות בבחינות בכלל ובבחינות הבגרות בפרט - במיוחד בבתי הספר הערביים. אנחנו פונים אליכם כדי לעבוד ביחד ולעצור את התופעה המסוכנת הזו. זו תופעה שאינה הולמת את המוסר, החינוך שלנו והתנהגותנו".

עאטף מעדי, מנהל ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי בארץ, מעריך: "התפשטות התופעה נובעת מכמה סיבות. רוב המנהלים רוצים להראות שיש להם הישגים גבוהים כדי לשמור על שם בית הספר ולכן הם מעודדים את ההעתקות בבתי הספר. כמו כן יש לחץ גדול מצד ההורים. הם מתעוררים רק בתקופת הבגרות ורוצים שהבנים שלהם יצליחו בכל מחיר".

עלי, הבוחן, מאשים את משרד החינוך בהתפשטות התופעה. לטענתו, "במשרד החינוך יודעים טוב מאוד על מקרי החשד, אבל לא עושים כלום. מדובר במדיניות מכוונת שמטרתה להצביע על הישגים גבוהים בבגרות - למרות התשתיות המפגרות שהתלמידים הערבים מקבלים". 

האב נכנס לכיתה ועזר לבת בבחינה 

ידידיה בן שמחון, סגן מנהלת אגף הבחינות במשרד החינוך, עומד לפרסם בקרוב את הדו"ח השנתי על טוהר הבחינות בבתי הספר בארץ. הוא מעריך כי "במגזר הערבי תופעת החשד חמורה בצורה מדאיגה".

לפי הנתונים של משרד החינוך לשנת 2003, מתוך 35 אלף הנבחנים הערבים, נפסלו מחברות הבחינות של 8% מהם לאחר בדיקה וערעור. במגזר היהודי, לעומת זאת, מתוך כ-200 אלף נבחנים נפסלו פחות מאחוז אחד של מחברות.

לדברי בן שמחון, יש החמרה ברורה במגזר הערבי. "לפי חומר הגלם שבידי על בחינות הבגרות השנה ובשנה שעברה, יש ירידה קלה באחוז הבחינות הנפסלות לעומת שנות התשעים בכל הארץ. זה בזכות החמרת הענישה של משרד החינוך. אבל מצד שני יש עלייה במידת חומרתה של העבירה במגזר הערבי. כך למשל, התלמידים מסתייעים בגורם חיצוני כדי לרמות בבחינה, כמו טלפון סלולרי. השנה הגשנו תלונה נגד מורה שפתרה לבתה שתי בחינות. כמו כן נעצר לחקירה מפקח במשרד החינוך שסייע לנבחן בזמן הבחינה".

והוא מזהיר: "מדובר בעבירה פלילית, בני הנוער לא יודעים שהונאה כזו תוכל לשבש את סיכוייהם ללמוד בעתיד, הם מפסידים שנה או יותר בגלל טעות כזו. אי קבלת תעודת בגרות יפגע בין היתר בסיכויי הבנות הערביות להתחתן. בשנה שעברה פרץ אחת ההורים לכיתה, ממש מול כולם כדי לעזור לבתו במבחן. הוא הכריז בפני כולם, 'אני רוצה שבתי תצליח כדי להתחתן'. כמובן פסלנו לבת את המבחן".

המורים עוזרים - וטועים בעצמם

לא כולם במגזר הערבי תמימי דעים באשר להיקף התופעה, או חשיבותה. בכפר שעב בגליל, למשל, התלוננו ההורים לאחר שאחוז שיא של תלמידים

 נחשדו בהעתקה בבחינות הבגרות. סעיד תורכי, מוועד ההורים בכפר, טוען: "זו לא הפעם הראשונה שיש חשד בבחינות הבגרות של תלמידי הכפר. אני מכיר את התופעה מזה שלוש שנים. במיוחד במקצועות המתמטיקה והמחשבים". זקי דרוויש, מנהל בית ספר התיכוני בכפר, טוען כי לא מדובר בתופעה: "זו הסתה, מה שקורה בין כותלי בית הספר אינו סיפור תקשורתי".

מועין ערמוש, ראש ועד ההורים הערביים הארצי מבהיר מצידו: "שלחנו מכתבים למשרד החינוך כדי לטפל בתופעה. צריך לאכוף את החוק. מצד שני, לא צריך עונש קולקטיבי לכל התלמידים. אם יש חשודים - אז צריך להעניש רק אותם ולא כל הכיתה. מי שמפסיד בסוף זה התלמיד. על משרד החינוך ומנהלי בתי הספר לקבל יותר אחריות ולא לסייע להעתקות".

לעלי, שימשיך כנראה לשמש כ"משגיח דמה" בבחינות הבגרות, יש מסקנות משלו. "מצב החינוך מתדרדר, וזה בגלל המורים. רובם סיימו בגרות בעל פה, לא יודעים לכתוב ומלמדים בבתי הספר. הם עוזרים בהעתקות - ולרוב הם נותנים תשובות שגויות".