בלי דברים של עמים אחרים
השחקן שרון רג'יניאנו פותח את התיאטרון היהודי-ישראלי, שיעסוק בתכנים יהודיים וילמד צעירים ומבוגרים מהי אהבת ישראל. "למה שאני כיהודי אלך ואתעסק בחומרים שאינם שייכים לי? למה שאתרגם יצירות מאנגלית? אני בן לעם שהרגו 6 מיליון ממנו כי הוא יהודי, אז אני אלך ואעשה דברים של עמים אחרים?". ראיון
שנה וחצי לאחר שהקים את עמותת "המקום", הודיע בשבוע שעבר השחקן שרון רג'יניאנו על פתיחתו של התיאטרון היהודי-ישראלי. התיאטרון, שיושב לעת עתה בבית שלום עליכם בתל-אביב, יעסוק בתכנים יהודיים ומתעתד ללמד צעירים ומבוגרים מהי אהבת ישראל באמצעות יצירותיהם של שלום עליכם, בשביס זינגר, ש"י עגנון, רבי יהודה הלוי, הרמח"ל והרבי נחמן מברסלב. רג'יניאנו, שמפלרטט מזה זמן עם הדת, מעיד על עצמו כעל חילוני שמחובר היטב לשורשיו ולא מפחד לשאת דגלים. נשמע מיסיונרי? הוא הראשון להודות בכך.
שם התיאטרון "המקום" הוא, כמתבקש, מחווה לקדוש ברוך הוא, אבל רג'יניאנו משתעשע גם במחוות אחרות. "זה בא לרמז על כך שאין לנו עדיין מקום וגם על הכוונה להפוך את התיאטרון לכזה שכל אחד ימצא בוא את מקומו", הוא אומר.
למה חשוב שיהיה לנו תיאטרון יהודי-ישראלי?
"בכל מקום בעולם שבו יושבים יהודים, יש תיאטרון יהודי ודווקא בישראל, מדינת היהודים, אין. זה אבסורד. יש 'הבימה', יש 'תיאטרון ערבי-עברי', וואלה יופי, יש את היידישפיל שהוא תיאטרון של יהודים בשפה גלותית. אני לא מבטל אותם או מזלזל בהם, אלא תוהה למה אנחנו לא משתמשים בנכסים התרבותיים שלנו"
גם שולי רנד הקים תיאטרון יהודי. במה אתם נבדלים?
"התיאטרון של שולי רנד הוא תיאטרון דתי שבא לשכנע את המשוכנעים. 'המקום' הוא תיאטרון חילוני שבו ישחקו גם נשים. במהותו הוא עוסק בישראליות ובתכנים יהודיים, אבל הוא מיועד לכולם. אגב, הרעיון להקמת התיאטרון שלי, נולד לפני שבע שנים, רק שהייתי מאוד עסוק. עכשיו, כשאני אב לילדה בת שנתיים וחצי, אני מבין שיש לי חובה כאמן וכאדם יהודי להקים תיאטרון שכזה, כיוון שאני הולך, בעזרת השם, לחנך פה נוער ואנשים מבוגרים שייפתחו לתרבות ישראלית יהודית שחסרה. יש רצון מאוד גדול לזה, אבל הממסד עדיין עוד לא נפתח לזה ולא תומך, אני מקווה שבעזרת השם זה יקרה".
היוזמה קשורה להתקרבות שלך לדת?
"אני רחוק מלהיות איש דתי, אבל אני מתקרב ליהדות. אני יהודי ואמן, ואני מרגיש שאני חייב להתפתח בשתי הרמות האלה - אז אני מתעסק בשורשי העם שלי שהוא העם בעל ההיסטוריה והתרבות הכי גדולות והכי מרגשות בעולם. אני גאה להיות בן לעם היהודי. האמנות היא דת במובן הפילוסופי, ולראיה - אמנות באה משורש אמת ואמונה. אני חושב שהגיע הזמן שנניף את הדגל הזה של התרבות היהודית כי זה כוח שיש לנו והוא לא בא לידי ביטוי"
אתה סבור שמחביאים את התרבות היהודית?
"בוודאי. אמנים, שהמהות שלהם להחצין דברים, לא מחצינים את דעותיהם אם הם ימנים. השמאלנים, לעומת זאת, צועקים חזק שהם שמאלנים כי זה באופנה. מצד שני, יש עכשיו הרבה חוזרים בתשובה, כך שאם עד עכשיו לא השתמשו בזה, בעזרת השם התמונה תשתנה".
אז בעצם מדובר בתיאטרון לאמנים ימניים במחתרת?
"ממש לא. אני לא מתעסק בפוליטיקה, והתיאטרון הזה לא יהיה פוליטי וגם לא דתי. אם הייתי רוצה, הייתי פותח בית כנסת".
כל העולם הולך לגלובליזציה ומחיקת גבולות ואתה בוחר להתבדל. למה?
"היהדות היא דת נבדלת. למה שאני כיהודי אלך ואתעסק בחומרים שאינם שייכים לי? למה שאתרגם יצירות מאנגלית? אני בן לעם שהרגו 6 מיליון ממנו כי הוא יהודי, אז אני אלך ואעשה דברים של עמים אחרים? אני רוצה לראות את המוסלמים מתעסקים בנושאים של נוצרים או יהודים. אלה שכבר עוסקים ביהדות, מתמקדים באיך לרמוס אותה. הייתי שם, השתתפתי בהצגות מסוג זה עם תכנים אנטי דתיים ואנטי ישראליים ואני כבר לא במקום הזה. אני שואב מהמקום שבו אנחנו חיים, ושקיומו מונח על כף המאזניים. אני לא נלחם על שטחים, אבל יש לי את הבמה שעליה אני אתעסק בתכנים שמזוהים עם העם שלי. אני צומח מתוך העם שלי והעם שלי צומח איתי ואני לא אלכלכך עליו. זה החיים שלי, ככה אני חי וכך גם אגדל את הבת שלי – לאהוב את הדת שלה ולא לתת לה לבחור."
איך מגדירים תיאטרון יהודי?
"תיאטרון שזהותו וזיקתו – יהדות, מטרתו להאדיר את היהדות והוא משתמש במסדים החזקים של היהדות, בכדי להביע את רגשות בני העם הזה".
זה נשמע על גבול המיסיונרי.
"נכון. זה נשמע כמעט מיסיונרי, אבל אני לא כזה בכלל. אני לא בא מהדת אלא מהתרבות. ברגע שבניתי מוסד כזה, ידעתי שיש סיכוי שיתפסו אותי כמיסיונר, אבל מה לעשות. למה כשפותחים תיאטרון-ערבי-עברי לא שואלים את השאלה הזו? ועוד קוראים לו תיאטרון ערבי-עברי לא עברי-ערבי. אנשים נהרגו בשביל הדת הזו".
אז אתה מתנתק מהתיאטרון הרפרטוארי?
"ממש לא. זה לא קשור. אני גר בתל-אביב, זה לא אומר שלא יכולה להיות לי דירה שכורה בנתניה. אם יציעו לי לעשות את 'המלט' או את 'אותלו', אני אעשה את זה בשמחה, אבל מצד שני אמשיך לעשות את שלי. זה נכון שאם אני אצטרך לבחור בין 'אותלו' לבין 'טוביה החולב', אני אבחר ב'טוביה החולב', אבל אמן חייב לחיות עם עיניים פקוחות לעולם, ושוב, אני לא מבטל תרבויות אחרות, אני גם לא שונא ערבים, בטח לא נוצרים. אני משתדל לא לשנוא, אלא פועל לעשות את הדברים האלה מאהבה. אני קם בבוקר ואומר תודה לאל שאני אמן. זה לא סתם שהמצאתי את הסטיקרים 'אמנות או נמות' ואת 'יהודי הוא ייעודי', כך אני מרגיש וזה בא מאותו מקום".
מה ההפקות שמתוכננות לתיאטרון?
"ההפקה הראשונה תהיה "לא עליכם, יהודים" מאת שלום עליכם. זו הצגת יחיד שלי שביים הרב פרוספר מלכה, שחקן ובמאי חוזר בתשובה. אנחנו מקיימים חזרות להצגה נוספת שהיא עיבוד לסיפור מאת שלום עליכם בשם "קשה להיות יהודי". את ההפקה מביים מרטין מוגילנר שגם משחק בה. עוד משתתפים סיגלית פוקס, זבולון מושיאשווילי, אבישי עזרא, לביא זיטנר ודורון שמש.
וממה חיים בינתיים?
"קשה. בינתיים אני רק מוציא, אבל אני מקווה שאני אשא מזה פירות בעתיד. אני מאמין שזה יקרה".
לפנייה לכתב/ת 
