שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    היובל של כולנו

    "היובל שלי" ב"תמונע" הוא סיפור אנושי שמבטא טרגדיה של דור שלם

    'היובל שלי' הוא מחזה מסע סוריאליסטי, שמפגיש בין ביוגרפיה אישית של בן לניצולי שואה לבין ההיסטוריה של מדינת ישראל בחמשת העשורים הראשונים שלה. המחזה של חיים מרין הועלה לראשונה בפסטיבל עכו בשנת היובל ומועלה כעת מחדש בהפקה של קבוצת בוגרי סטודיו חדש למשחק, שנקרא 'הדרך', בתיאטרון תמונע בתל-אביב. בהעלאה המחודשת לא נעשה ניסיון להוסיף למחזה שכבה נוספת, שתטפל בשנים שעברו מאז 1998, אבל עדיין יש בו אמירות משמעותיות לגבי החלום הישראלי הגדול ושברו, שביטויו המוחשי ביותר במחזה הוא רצח רבין ונסיון ההתאבדות של גיבור המחזה בסיום.

     

    הגיבור של מרין הוא מין כל-אדם ישראלי, המנסה לברוח מהזהות הגלותית של הוריו ולהפוך לגיבור ציוני גאה, רק כדי לגלות שהתפקיד הזה סדוק וריקני. התשוקה שלו לחברת ילדותו, הניה, מבטאת איזו אופטימיות נאיבית, שהולכת ונשחקת עם השנים, ומוחלפת בייאוש גובר המוביל לסיום טראגי.

     

    בגירסה הקודמת הודגשו האלמנטים הקומיים והגרוטסקיים בסיפור, אך כעת, בגירסה החדשה, העדיפה הבמאית מלכה מרין לעדן את הפן הקומי כדי לעורר יותר הזדהות עם הגיבור האומלל. היא גם הוסיפה דמות אילמת של פועל ערבי כדי לחזק את הרובד הפוליטי. מרין מצליחה להוציא מהצוות חסר הניסיון ביצוע מחויב ואנרגטי, אם כי בחלק מעיצובי דמויות המשנה יש עדיין משהו בוסרי במשחק. אך מרטין אומנסקי, בתפקיד הראשי, עושה עבודה משכנעת ומצליח לבנות דמות מעוררת אהדה ומעניינת. בעיקר בזכותו ההצגה מצליחה, למרות הכל, להפוך לסיפור אנושי נוגע ללב המבטא טרגדיה של דור שלם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים