שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שובו של קינסי: האיש שלא פחד מסקס
    פרופ' אלפרד קינסי הסעיר את אמריקה בשנות ה-50 עם מחקריו על מיניות האדם – והוא חוזר ומכה גלים גם היום • ספר, מחזה וסרטים חדשים על חייו מעוררים שוב את הוויכוח האם קינסי היה פורץ דרך, שתיעד את מה שהיה עד אז טאבו, או מדען מפוקפק ששיחרר מתיבת פנדורה את שדי הפורנוגרפיה, מחלות המין וניצול הילדים

    מתנדב שוכב על הגב בתוך מכשיר אם.אר.איי וצופה בקטעי וידיאו ארוטיים, כאשר שרוול למדידת לחץ דם כרוך סביב איבר מינו. המטרה: הבנה טובה יותר של הפיזיולוגיה של הסקס. קים וולן, חוקר מאוניברסיטת אמורי, משתמש בסריקת מוח כדי לגלות שהאמיגדלה, שמעבדת את הרגשות המוח, פועלת בצורה חזקה יותר בגברים מאשר בנשים בתגובה לצילומים ארוטיים. ממצא

    שיכול לתמוך בטענה שגברים יותר ויזואליים כשזה מגיע לגירוי מיני (או להסביר מדוע תפוצת 'פלייבוי' גבוהה פי 9 מזו של 'פלייגירל'). הסוציולוג אדוארד לאומן מאוניברסיטת שיקגו נמצא כעת בעיצומו של סקר עולמי, שמקיף 27,500 נשים וגברים, במטרה לאסוף נתונים נוספים על הנעשה בחדרי המיטות שלנו. ואילו ד"ר לאורה ברמן מאוניברסיטת שיקגו פירסמה לאחרונה מחקר על הרגלי השימוש של נשים באביזרי מין.

     

    חצי מאה לאחר שהחוקר אלפרד קינסי פירסם את הגילויים פורצי הדרך והשנויים במחלוקת שלו, חקר הסקס מתנהל בשיא המרץ ועדיין מעורר מחלוקת. בעוד מדענים חוקרים נושאים רבים, מאפרודיזיאק ועד התעוררות מינית, פוליטיקאים רבים,  שמרנים ממשיכים לנהל מאבקים נגד מימון מדע התשוקה האנושית. באמצע כל זה, הסבא של מחקרי הסקס נגרר שוב לאור הזרקורים. בשבוע שעבר יצא הסרט ההוליוודי 'קינסי', בכיכובם של ליאם ניסן ולורה לייני, שמתלווה לספר חדש עליו, למחזה בברודוויי ולשני סרטי תעודה שיוקרנו במהלך החורף. כמעט 50 שנה לאחר מותו קינסי שוב מביא את העניינים לנקודת רתיחה, ואמריקה הפוריטנית, שהתאמצה כל כך להשאיר את בוש השמרן בבית הלבן, יוצאת שוב למלחמה.

     

    מקן הצרעות לחדר המיטות

     

    ב-5 בינואר 1948 נפל דבר באמריקה. ביום הזה יצא לאור מחקרו של קינסי 'התנהגות מינית בזכר האנושי', ובמידת מה היה זה היום שבו אמריקה התחילה לדבר על סקס. לא רק שהספר הפך לרב מכר ולסנסציה תקשורתית, הוא היה הניצוץ שהצית בהמשך את המהפכה המינית של שנות ה-60 – ויש הטוענים, טמן את זרעי הרשע לתופעות הנפוצות כיום בחברה האמריקאית כמו מחלות מין, הריונות של בני נוער, עלייה בשיעור הגירושים, פורנוגרפיית ילדים ועוד רבות אחרות.

     

    בזמנו קראו לו 'פרויד האמריקאי' והשוו אותו לחלוצים מדעיים אחרים כמו גלילאו ודארווין. קינסי ניתץ והרס כל זכר לצניעות הוויקטוריאנית, כשהוא פותח בפני אמריקה הסקרנית עולם חדש של גילויים בחדר המיטות. לאחר פרסום ספרו אומה שלמה התעוררה, ושום דבר לא נשאר כפי שהיה.

     

    אלפרד צ'רלס קינסי, ששמו יהפוך ברבות הימים לשם נרדף לסקס, נולד לאב נוצרי מאמין שעבד כמהנדס ולימד בסאנדיי סקול. הוא קיבל תואר דוקטור בביולוגיה מאוניברסיטת הרווארד. באוגוסט 1920 הוא הגיע לאוניברסיטת אינדיאנה כעוזר מרצה לזואולוגיה, אך רק מעט יכולים היו לצפות את התפנית החדה שהוא יעשה, כאשר יתחיל לחקור את מה שהוא כינה 'החיה האנושית'. במהלך 20 השנים הראשונות של הקריירה שלו הוא הפך למומחה הגדול ביותר לסוג מסוים של צרעות. באדיקות ובהתלהבות הוא אסף יותר ממיליון צרעות, ובתוך כך גילה שאף אחד מהיצורים הקטנים האלה לא דומה לאחר. את הקונספט הביולוגי הזה של שונות אינדיווידואלית הוא יישם אחר כך על המיניות האנושית. קינסי היה הראשון שאמר שלכל אדם יש מיניות מיוחדת ולכן המושג 'נורמלי' הוא לא רלוונטי כאשר עוסקים במיניות האדם.

     

    באינדיאנה הוא פגש את אשתו לעתיד, קלרה בראקן מקמילן, סטודנטית מבריקה לכימיה ונפש חופשייה כמוהו. בשנת 1938, בתגובה לדרישות של סטודנטים לחינוך מיני ריאליסטי, החל קינסי ללמד קורס נישואים, שלמרות שמו ה'חלבי' התמקד באופן נועז בהיבטים המיניים של היחסים. הקורסים הפכו להיות פופולריים מאוד, והסטודנטים התחילו לבקש ממנו עצות בענייני מין. מתוך חוסר יכולת לענות על השאלות, הבעיות והחששות שלהם, ועדיין שרוי בבלבול עצמי בנוגע לסקס, הבין קינסי שמעט מאוד ידוע על ההתנהגות המינית האנושית.

     

    באותה אובססיה שאחזה בו בחקר הצרעות הוא החליט להקדיש את עצמו ללימוד מיניות האדם והיה חלוץ בתחום שלא היה קיים עד כה באמריקה. הוא הרכיב קבוצת מחקר, שכללה שלושה עוזרים בכירים, והחל לתעד באמצעות שאלונים וראיונות אישיים את ההיסטוריה המינית של הסטודנטים שלו, אחר כך של עמיתיו ובהמשך של כל מי שהוא הצליח לשכנע להשתתף במחקר, במקומות שנעו מברים של הומוסקסואלים לשכונות בפרברים. מטרתו היתה לחשוף מה אנשים עושים בחדרי המיטות. 5,300 גברים לבנים ו-5,940 נשים לבנות נשאלו לגבי כל דבר ועניין שקשור למיניות – נטיות הומוסקסואליות, סקס מחוץ לנישואים, אוננות, גודל הפין, סדיזם ופדופיליה. כתוצאה מהראיונות האלה יצר קינסי סולם של מיניות האדם, כאשר הביסקסואליות היתה המצב ה'מאוזן' ביותר.

     

    לא התמודדו עם מיניות האישה

     

    25 אלף העותקים של המהדורה הראשונה של הספר 'התנהגות מינית בזכר האנושי' אזלו בתוך ימים. בתוך חודשים הספר מכר יותר מ-200 אלף עותקים – הישג בלתי נתפס עבור ספר אקדמי, שתורגם בהמשך לשמונה שפות, דבר שמעיד על הצמא הרב שהיה בנושא.

     

    הגילויים בספר היו אינסופיים. מחקרו של קינסי מצא שבין 67% ל-98% מהגברים קיימו יחסי מין לפני הנישואים, של-50% מהבעלים היו רומנים מחוץ לנישואים, ש-92% מהגברים הודו שהם מאוננים וש-37% מהגברים האמריקאים עברו לפחות חוויה הומוסקסואלית אחת. התקשורת השוותה את האפקט של ספרו לזה של פצצת אטום. הוא הופיע על השערים של כל המגזינים חשובים, והפרופסור החנוט בעניבת פרפר הפך לפתע לשם מדובר בכל בית באמריקה.

     

    חמש שנים אחר כך פירסם קינסי את הספר המשלים 'התנהגות מינית בנקבה האנושית', בן 850 העמודים. הספר דיווח על תוצאות דומות, אבל הפעם התגובה היתה אחרת. בעוד הספר על מיניות הגבר זכה לרוב לשבחים, הספר על מיניות האישה זכה בעיקר להתקפות. אמריקה לא היתה מוכנה לממצאים של קינסי, שלפיהם 62% מהנשים דיווחו על אוננות, 50% מהנשים עשו סקס לפי החתונה ו-26% מהנשואות ניהלו רומנים מחוץ לנישואים. אחרי הכל, אלה היו האמהות של דור ה'בייבי בום'. הספר גם הכיל דיווחים על פעילות מינית שכוללת ילדות צעירות מגיל ארבע, ורמז שסקס בין מבוגרים וילדים יכול להיות מועיל.

     

    הפעם קינסי תקף את יסודות המוסר שלה, ואמריקה יצאה להתקפה. הוא הפך למנודה חברתית ומדעית. נשמעו טענות שהוא חלק ממזימה קומוניסטית להחליש את הערכים האמריקאיים. קרן רוקפלר הפסיקה את תמיכתה במחקרו, והוא איבד גם את המענקים האקדמיים. בשנת 1956 הוא מת בגיל 62 מהתקף לב, בתחושה שעבודת חייו היתה כישלון, ולא זכה לראות כיצד עשור אחר כך פירסמו וויליאם מסטרס ָוירג'יניה ג'ונסון את מחקרם המפורסם על התגובה המינית האנושית, ואיך אמריקה נסחפה למהפכה המינית של שנות ה-60.

     

    מהימנות מדעית שנויה במחלוקת

     

    בסצינה הבוטה ביותר בסרט 'קינסי' אחד משלושת עוזרי המחקר הבכירים שלו, קלייד מרטין (המגולם על ידי פטר סארסגארד), מתפשט במקלחת. בעשותו כן הוא מגלה באיזו קלות הוא יכול לפתות את קינסי לקיים איתו יחסי מין. הסצינה ממחישה את האווירה המינית הפתוחה שהתנהלה בין אנשי צוות המחקר ונשותיהם.

     

    מתוך ניסיון ליצור אוטופיה מינית פרטית בין אנשיו עודד אותם קינסי להחליף זוגות שנים לפני שמישהו העלה את זה על הדעת. קינסי בכלל היה חסיד נלהב של סקס על כל צורותיו. ביוגרפיות שהתפרסמו לאחרונה טוענות שהוא עצמו היה ביסקסואל, מציצן ומזוכיסט, שעסק בפעילויות מיניות מוזרות שהזיקו לבריאותו, ויש המאמינים, גם החישו את קיצו. קינסי היה גם אתאיסט, שתיעב את הדת ואת המגבלות שהיא מטילה על סקס. הוא טען שכל צורה של פעילות מינית היא טבעית, ושהסיבה העיקרית שילדים לא פעילים מינית ומבוגרים נוטים להיות הטרוסקסואלים היא בגלל 'מגבלות תרבותיות' ו'עכבות חברתיות'.

     

    אבל לא רק אורח חייו המתירני שם אותו ליעד להתקפות חסרות תקדים. המבקרים שלו מפקפקים בעצם היותו מדען ובלגיטימיות של הנתונים 'המחקריים' שהוא הציג.

     

    אחת הטענות החמורות שמוטחות כנגד קינסי ומחקרו היא השימוש שלו בילדים. ארגונים כמו 'אבסטיננס קלירינגהאוס', שדוגל בדחיית יחסי המין עד לחתונה, טוענים בתוקף שהוא השתמש ביותר מ-300 ילדים, ובכלל זה תינוקות, לצורך מחקריו על האורגזמה הנשית. מאשימים אותו בשימוש בפדופילים שאספו עבורו נתונים על אורגזמה בתינוקות ובילדים, כדי להוכיח שילדים 'נהנים' מסקס עם פדופילים, כאשר חלק מאיסוף הנתונים האלה התבצע כשהילדים היו קשורים או רותקו למקומם.

     

    "קינסי גרם יותר נזק ממה שאנחנו יכולים להעלות על הדעת", אומרת לסלי אונרא, נשיאת הארגון, שתומכיו מתכוונים לעמוד באולמות הקולנוע ולחלק חוברת בשם 'נפגעי קינסי'. החוברת כוללת סיפורים על אנשים שמחקרו של קינסי השפיע בצורה שלילית על חייהם. אחד מהם מתאר אישה שאביה וסבה היו אוספי נתונים עבור קינסי וביצעו בה מעשים מגונים על בסיס קבוע. "זה מעוות לחלוטין שהדברים האלה המשיכו להתרחש ושזה נקרא מדע", אומרת אונרא.

     

    מוקירי זכרו טוענים שאין שום הוכחה לכך. "מהיום הראשון שאני מנהל את המכון ב-1995 הוטחו בפניי האשמות כאלה", אומר ג'ון בנקרופט, מנהל מכון קינסי באוניברסיטת אינדיאנה. "קינסי מעולם לא ביצע ניסויים על תגובות מיניות בילדים, או העסיק או אימן מישהו אחר לעשות זאת עבורו".

     

    טענות אחרות מתייחסות לשיטות המחקר שלו ולפירוש מוטעה של נתונים. כיום קיים קונצנזוס שהמהימנות והערך המדעי של הנתונים שקינסי אסף אכן נמוכים. התברר שהוא עשה שימוש לא נכון בנתונים שהתקבלו מאסירים, זונות, פדופילים, עברייני מין ואנשים שהיו מתירנים באופן מיני, שלא מייצגים את הנורמה, כדי להסביר את ההתנהגות של החברה האמריקאית.

     

    השיטות של קינסי רחוקות מלהיות מושלמות. היום בעידן הטכנולוגי מדענים נעזרים במחשבים ויודעים לבנות מחקר בצורה קפדנית יותר. יש להם גישה למדגמים אקראיים, למספרי טלפון, לכתובות. הם יכולים לבצע סקרים בדואר, באינטרנט או פנים מול פנים.

     

    הגדולה של קינסי היא לא במתודולוגיה של מחקרו, אלא בכך שהוא הוציא את הסקס מתחום המוסריות. לפני המחקרים שלו הדיון היחיד על סקס היה מה הוא אמור או צריך להיות – אבל לא מה שבאמת קורה. "אני חושבת שאנחנו צריכים להיות אסירי תודה לקינסי, שלפני 50 שנה היה מוכן לדבר על נושא שהוגדר טאבו", אומרת הסקסולוגית ד"ר רות וסטהיימר. "כל הביקורת על המתודולוגיה שלו ועל חייו האישיים, אם הוא שכב עם גברים או לא, זה לא מענייני. מה שמעניין זה שהוא נתן לנו נתונים". לדבריה, כתוצאה מעבודתו יש פחות הריונות לא רצויים ויותר נשים יודעות איך להגיע לאורגזמה.

     

    השמרנים מסכנים את המחקרים

     

    המבקרים של קינסי חוששים שהסרט יאדיר אותו ויטעה אנשים נוספים לגבי עבודתו, ורק יגדיל את המחיר שלטענתם החברה האמריקאית משלמת עד היום כתוצאה מהפופולריזציה של דעתו של קינסי, שלפיה "כל סקס הוא

    טוב". הם מתכוונים למחלות מין, לפורנוגרפיה, להתעללות מינית בילדים ולשיעורי גירושים שהולכים וגדלים. "החלק ההרסני ביותר בכל התחייה המחודשת של קינסי הוא שהיא מתרחשת בזמן שבו אנשים מתים ממחלות מין", אומרת אונרא. "כאשר אני מדברת על אלפרד קינסי היום, רבים לא מבינים שהוא המקור שממנו הגיעו כל הדברים האלה". לדבריה, הבחירות האחרונות לנשיאות, שבהן זכה שוב בוש השמרן, הראו בבירור מה האמריקאים רוצים. סקרים הראו שאת המצביעים הטרידו יותר ערכים מוסריים מאשר הכלכלה או המלחמה בעיראק. "קינסי היה רמאי", היא טוענת.

     

    דו"ח מטעם המועצה המחוקקת האמריקאית ALEC, שהתפרסם באביב האחרון, מגדיר את עבודתו של קינסי כ'ג'אנק סאיינס' (מדע זבל) – ולמרות זאת הוא מציין שבהתבסס על עבודתו של קינסי המחוקקים חוקקו יותר מ-52 חוקים, שנועדו להגן על נשים וילדים.

     

    מנגד טוענים המצדדים בקינסי שאונרא וחבריה הם בקבוצה קטנה אבל קולנית של פעילים שמרנים, שמשתמשים במורשת של קינסי כשעיר לעזאזל בנסיונותיהם לחסום מימון לתוכניות חינוך מיני ולמחקרי סקס חשובים. מאחר שקינסי הוביל תקופה חדשה של מודעות מינית, הוא נתפס על ידי מתנגדיו כמייצג את כל השחיתות המוסרית בחברה האמריקאית, ובגלל פעילותם הנמרצת מחקרים אקדמיים רבים, ובכלל זה מחקרים עם השלכות עמוקות על בריאות הציבור, נמצאים כיום בסכנה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    92% מהגברים ו-62% מהנשים דיווחו על אוננות. דו"ח קינסי
    צילום: רויטרס
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים