חוק הסיגריות: התנערות מאחריות או התחלה טובה?

ערב החמרת החקיקה בנושא העישון מתברר כי לבני הנוער בישראל גישה קלה ופשוטה לסיגריות. בכל פיצוציה וקיוסק מבצבצות הסיגריות בין הביסלי והמצופה, ועד היום (ג') יכולים היו בני הנוער לקנות סיגריות כאוות נפשם.

במרבית בתי ספר העישון בשעות הלימודים אסור אך עם זאת, בעבר נרשמו מספר מקרים בהם מנהלים נקטו בגישה "ליברלית" ואישרו הקמת פינות עישון מוסדרות עבור התלמידים. חוזר מנכ"ל משרד החינוך אוסר זאת היום ודורש מהמנהלים להציב שילוט בכניסות לבית הספר לפיו העישון בתחומי מוסד הלימודים אסור.

אבל התלמידים, כידוע, מוצאים לעצמם הסדרים אחרים: כמעט בכל בית ספר, מקימים התלמידים פינות עישון "לא מוסדרות", המוסתרות מעיניהם הבוחנות של המורים - ה"מחששה". המורים והמנהלים נוהגים להחמיר עם התלמידים המעשנים אבל הבעיה: אותם תלמידים נחשבים לא אחת למודל לחיקוי עבור אחרים.

תלמידים רבים תומכים במתן חופש בחירה לבני הנוער אבל לא מעט מהם גם מתנגדים לעישון, ותומכים בכללים החדשים והמחמירים. שני תלמידים מביעים הערב שתי דעות - בעד ונגד החוק החדש.

בעד: "צריך להתחיל מאיפשהו"

נתנאל לביא, תלמיד כיתה י' מבית הספר תלמה ילין בגבעתיים, הביע תמיכה גורפת בתקנות. "אני מאד מאד בעדן", הוא אומר. "אני נגד הפוזה של הסיגריות. אני יודע שזה לא בריא ואף פעם לא נגעתי בסיגריה. חברים טובים שלי התחילו לעשן בשביל הפוזה ואני עובד קשה בשביל לגרום להם להפסיק.

לביא סבור כי "בני נוער לא יודעים תמיד מה טוב בשבילם ולא תמיד צריכים בחירה חופשית מוחלטת כדי להחליט אם עישון סיגריות הוא טוב או רע להם. בחירה חופשית לכל דבר יש אחרי גיל 18. עד שיגיעו לגיל הזה המעשנים כבר יהיו מכורים ותחתם יצמח דור צעיר שכבר יעשן. הגיל יורד כל הזמן. בני אדם שמתמכרים לסיגריה לא מפגינים אכפתיות לנזק שהם גורמים לעצמם ומזניחים את עצמם.

לביא אופטימי באשר להשפעת התקנות: "זה נכון שבני נוער ילכו רחוק יותר כדי להשיג סיגריה ומי שממש ירצה ישיג, אבל יהיו גם כאלה שלא ילכו. צריך להתחיל מאיפשהו. אני מאמין שזו ההתחלה ומקווה שימשיכו בכיוון הזה".

נגד: "החוק הוא התנערות מאחריות"

יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, זיו חן, מתנגד לכללים החדשים בנוגע לסיגריות. "חוקים מסוג זה הם התנערות מאחריות. מי שירצה סיגריה ישיג אותה בקלות באמצעים אחרים. הבעיה עם עישון הסיגריות היא שהמעשן גורם נזק גם לסביבתו ולא רק לו".

לדברי חן, "צריך למנוע ולצמצם, ובמקום לחוקק חוקים לנסות להסביר את הסכנות והמצוקות. החוק לא ימנע עישון כי מי שירצה ימשיך לעשן. העניין הוא חינוך, חינוך ושוב חינוך. אנחנו התלמידים חכמים ונבונים ויודעים להבחין במרבית המקרים בין טוב ורע. אם יסבירו לנו בצורה חינוכית ולא בדרכי ענישה, אז כל אחד יעשה חשבון עם עצמו.

"אם ההסברה בבתי הספר כנגד עישון היתה כמו שצריך, לא היה צריך לחוקק חוק כזה בכלל. העובדה היא שזה לא מספיק וצריך למצוא דרכי הסברה מתאימות יותר לבני הנוער, החשופים יותר מתמיד לכלי התקשורת ולאינטרנט", הוא מסכם.