קצר אבל מבטיח

פסטיבל תיאטרון קצר המתקיים זו השנה השביעית ברציפות ייפתח ב-22 בדצמבר בצוותא ת"א ויימשך ארבעה ימים. מתוך כ-120 מחזות שהוגשו להנהלת הפסטיבל נבחרו על-ידי מנהל הפסטיבל, שלום שמואלוב וחברי הועדה המייעצת אילן תורן, אבי מלכה ודני הורוביץ עשר הצגות. ההפקות, שאורך כל אחת מהן לא יעלה על 30 דקות, משובצות בשלוש תכניות שונות לנוחיות  הצופים.

הראשים. לוחמים שאיבדו את הראש‏

1

2

3

4

5

המחזות עוסקים בין היתר בפינוי מהשטחים, בפער בין דתיים לחילוניים, באלימות הגורמת לאטימות רגשית, באבטלה ובגלובליזציה אך בניגוד לפסטיבל בשנה שעברה הם מתבוננים במציאות מתוך נקודת מבט אישית. "אם בשנה שעברה החומרים היו סאטיריים ונגעו באקטואליה, השנה התחושה שלי היא שיש התכנסות פנימה. המחזות מעמידים את האדם במרכז ומדברים על האדם בתוך המצב הנתון. זו לא בריחה אלא התחככות במה שקורה תוך ניסיון להעמיק פנימה", אומר שמואלוב.

גם השנה כבשנה הקודמת עמד קיומו של הפסטיבל בספק בשל סיבות תקציביות. "כל שנה אנחנו מתלבטים אם לקיים את הפסטיבל מכיוון שלצערי למרות ההיענות הרבה של הקהל ושל היוצרים הממסד משום מה לא מתייחס לפסטיבל הזה ברצינות", אמר משה טנא, מנכ"ל צוותא. לדברי טנא "עיריית תל-אביב מקציבה לפסטיבל סכום מזערי של 28 אלף שקלים ומינהל תרבות מצדו מקציב 137 אלף שקלים".

טנא מציין כי: "הפסטיבל הפך לגולת הכותרת של הפעילות שלנו וממנו יצאו הפקות שהורחבו ומועלות כיום על הבמה של צוותא בשוטף. דרך הפסטיבל גילינו מחזאים, שחקנים ובמאים צעירים ובזה חשיבותו. סוג כזה של מפעל דורש השקעה ואמצעים כלכליים שאין לנו. הפרוייקט הזה הוא הצלחה גדולה ולראיה כמות היוצרים שפונים אלינו וכמות הקהל שהגיע בשנה שעברה בהמוניו. לצערי הרב, זהו אינו סוג של פרוייקט שההכנסות ממנו מתקזזות עם העלויות. יש כאן יצירה אדירה ואני מאוד מקווה שזהו אינו פסטיבל תיאטרון קצר האחרון שאנחנו מקיימים".

אולם צוותא 2 יוקדש להפקות חזותיות ששמות דגש על פיזיות ותנועה. כך תתארח בפסטיבל ההצגה "Petite על הרציף", הפקה של תיאטרון הגוף בהשתתפות מיכל אבולעפיה, זיו בר, יולנה מיצמרמן ואיילת שדמון-פישר. ההצגה, המבוססת על אלמנטים ליצניים ומשתמשת בבובות וחפצים, מפגישה על רציף תחנת רכבת ארבע דמויות שלכל אחת מהן יעד משלה. עד לצאת הרכבת מהתחנה יש להן זמן לפנטזיה משותפת.

הצגה נוספת שתעלה במקבץ זה היא "הראשים" מאת ובביצוען של רותי תמיר ועפרה הופמן ובבימויו של אייל נחמיאס. מדובר במחזה סאטירי ובמידה רבה אנטי מלחמתי שגיבוריו הם שני ראשים של לוחמים ממלחמות קודמות שמעבירים את חייהם על ספה בפינת רחוב ותקועים במציאות ללא מוצא.

את המקבץ תנעל הפקת תיאטרון תנועה "פבלובה" מאת ובבימוי שרון שטרק. בהצגה משתתפים מיכל לוי ורועי צדוק שמגלמים שני רווקים ממוקדי מטרה שלא בהכרח מוצאים חן זה בעיני זו אך מוכנים להתעלם מחוסר ההתאמה ובלבד שיוכלו לנהל מערכת יחסים רצינית עם אופציה לחתונה.

אולם צוותא 3 יארח את ההפקות "יוד'לה" מאת יוסי אריאל ובבימויה של חגית רכבי-ניקולבסקי, "שטחים ופרידות" מאת אלדד כהן ובבימויה של ליחי בקרמן, "גיבור מעמד הפועלים" מאת אוהד קנולר ובבימויה של נועה רבן. הפקה נוספת בערב זה היא "איש-ים", עיבוד של מוטי אברבוך לסיפור מאת הסופר והמחזאי הפולני אלתר קציזנע.

"יודל'ה" בהשתתפותם של לוסי דובינצ'יק, עודד דישון, אושרי כהן, מאיה עוז ונחום שליט מספרת את סיפורו של עילוי, בן למשפחת רבנים, שמתאהב בנערה חילונית ונדרש להתמודד עם משמרות הצניעות. הקומדיה "שטחים ופרידות" בהשתתפות שלומי אדרי, דביר בנדק, סיגלית פוקס ורון ריכטר מציגה עולם אבסורדי שבו זוג הורים מלאימים לבנם המתנחל את הסלון ומגלים שלמחייתו הוא מתפרנס מצילום קלטות של מחבלים מתאבדים.

"גיבור מעמד הפועלים", מחזה הביכורים של השחקן אוהד קנולר, מניף את דגלו של האיש הקטן שמנסה לעבור בשלום את היומיום. הוא מגיע בזמן לעבודה, לא יוצא לפני סוף היום ומשתדל לא להיות חולה. מחזה על גיבור שמעולם לא יצא למלחמה. עד עכשיו. בהפקה זו משתתפים משה איבגי, דינה בליי, יובל כהן, מיכאל כורש ואייל רוזלס.

את הערב תנעל ההפקה "איש-ים" בהשתתפות ישראל טרייסטמן, אירמה פסקו וקרול מרקוביץ. גיבור המחזה הוא טורקי שמכר את כל רכושו בכדי לקנות חיה מופלאה שבחציה אדם ובחציה דג. האיש שהיה משוכנע שהחיה תהפוך אותו לעשיר נותר חסר פרנסה לאחר ששמועה גרסה שמדובר בחיה מזויפת.

הפקה זו של תיאטרון היידישפיל מסמנת שיתוף פעולה ראשון בין פסטיבל תיאטרון קצר לבין התיאטרון באידיש. לדברי שמואלוב הכוונה בכך היתה לתת ביטוי להלך רוח כללי של ציבור יוצרים וקהל שמחפש שורשים. "בכל שנה אנחנו משתדלים לתת ביטוי להלך הרוח שאנחנו מזהים אצל היוצרים. מתוך קריאה בחומרים שמתקבלים בפסטיבל בשנים האחרונות, נדמה שכל מה שקשור למקורות ולמסורת יהודית תופש תאוצה רבה. החיבור עם תיאטרון היידישפיל בא לשבור את ההפרדה הלא טבעית שנוצרה משום מה לאורך השנים בין עולם התיאטרון הישראלי לבין תיאטרון זה שעוסק בחומרים יהודים. הרגשנו צורך לחשוף את הקהל ליצירה היידית ובמקביל לחשוף את היצירה והיוצרים לקהל שאולי בדרך אחרת לא היה נפגש איתה".