המצרים רוצים להתחבר להתנתקות

לדברי פרופ' שמיר, "היחסים בין שתי המדינות אינם בנויים על אהבה גדולה. האינטרס המצרי ברור – הם רוצים לחזק את הסיכוי שההתנתקות תתבצע והם מבינים שהכל תלוי ביכולתו של שרון לקדם אותה. בקהיר סבורים שמעמדו של שרון בישראל בעייתי בנושא הזה ולפיכך הם ינסו לחזק אותו בניסיון להוציא את התוכנית את הפועל".

מובארק - שרון: העליות והמורדות

רבות דובר על העליות והמורדות יחסיו של נשיא מצרים, חוסני מובארק עם ראש הממשלה שרון.

רק לאחרונה אמר הנשיא המצרי כי רק שרון יכול להביא שלום – הצהרה שנשמעה כתמיכה לבבית בראש הממשלה, אולם לפי פרופ' שמיר, גם כאן מדובר בניתוח מצרי רציונלי וקר של המציאות ולאו דווקא רגשות חמים.

"התבטאות זו של מובארק היא ביטוי לאינטרס. לתפישתו, לשרון יש תפקיד מרכזי באזור ומשום כך עליו לעבוד איתו יחד. אין לכך קשר לכימיה בין אישית וכבר קרו מקרים, כמו בגין וסאדאת שבהם לא היתה כימיה בין המנהיגים אך הם עבדו יחד. זה בהחלט יכול לעזור, אולם זה לא הכרחי".

אולם אין מדובר רק בתוכנית ההתנתקות. הראייה המצרית היא רחבה יותר וחותרת לכך שהסכם השלום עם ישראל לא יישאר מיותם, ללא הסכמים מקבילים בין ישראל לפלסטינים ולסוריה.

משום כך ינסו המצרים, על פי פרופ' שמיר, לסייע להתנעת התהליך עם הסורים, ויקיימו מגעים קדחתניים עם אסד ואנשיו (משלחת מצרית תצא בראשית השבוע לדמשק להמשיך במגעים), ובמקביל ינסו לפלסטינים מתוך רצון להשיג הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים.

"האינטרס המצרי הוא שהשלום עם ישראל לא ישאר ערירי משלום עם הפלסטינים – שהוא, כזכור חלק מהסכם קמפ-דיוויד בין ישראל למצרים", מסביר שמיר. "במצרים מעוניינים שהרשות הפלסטינית תתייצב בעידן שאחרי ערפאת ותחזיק בידיה את השליטה על כל הארגונים ובכך שהאלימות תפחת, וזאת בדרך להסדר מדיני. כך גם בעניין סוריה – יש להם אינטרס שיהיה משא ומתן בין הצדיים מתוך ראיה כוללת שצריך להרגיע את האזור", מסביר פרופ' שמיר.