עזאם בבית: "לא האמנתי, במצרים הייתי מת"
אחרי שמונה שנים במאסר, התאחד עזאם עזאם, שהשתחרר אתמול בבוקר מן הכלא המצרי, עם רעייתו וארבעת ילדיו. אלפים קיבלו את פניו בשירה ויריות באוויר. הוא הודה לממשלה "שהחייתה אותי" ואמר: "הייתי בקבר, לא האמנתי שאחזור". לפני כן נפגש עם שרון במלון בתל-אביב. "אתה גיבור ישראל", אמר לו
אחרי שמונה שנים - שוב בבית: עזאם עזאם, ששוחרר מן הכלא המצרי, הגיע אמש (יום א') סוף סוף לביתו בכפר מע'ר שבגליל התחתון - והתאחד שוב עם רעייתו אמל ועם ארבעת ילדיו.
בתמורה לשחרורו של עזאם שחררה ישראל 6 סטודנטים מצרים, שחדרו לנגב ותככנו לבצע פיגוע ושוד בנק. בהמשך ישוחררוגם אסירים פלסטינים. בירושלים מברכים על התחממות היחסים עם קהיר, וממתינים בקוצר רוח להחזרת השגריר.
בעייה של פרנסה לא תהיה לעזאם: הוא יוכל לחזור לתפקיד בו עבד לפני מאסרו, כנהל צוות במפעל תפרון - כך החליט מנכ"ל תפרון, יוסי שירן. "עזאם עזאם הגיע למצרים כנציג של המפעל", אומר שירן, "המשרה שלו מחכה לו ואם יחפוץ יוכל לחזור אליה בכל עת".
את פניו של עזאם קיבלו אלפים, שהמתינו לו במקום כבר משעות הערב המוקדמות. עם צאתו מן הרכב של השר דני נוה, עמו הגיע מתל-אביב, התקבל עזאם בתשואות וביריות שמחה וזיקוקים. הוא ירד מן הרכב כשהוא עטוף בדגל ישראל. כל בקבוקי השמפניה נפתחו באחת. הראשון לקבל את פניו היה ראש העדה הדרוזית, שייח' מוואפק טריף.
עזאם, שהתקשה להסתיר את התרגשותו, אמר לבני משפחתו שהוא אוהב אותם. "אני לא יודע איפה אני נמצא כרגע. אני בהלם, אני חולם. דבר אחד אני כן יודע, שחזרתי לחיים בזכות ממשלתו של הגיבור אריק שרון".
במשך שעות ארוכות נאספו ובאו לבית המשפחה אלפים מבני העדה הדרוזית, תושבי הכפר ויישובי הסביבה. להקות שרו וניגנו על הבמה, אך הנוכחים המתינו רק לאדם אחד - גיבור היום. כל הערב ערכו כולם חישובים - כמה זמן תימשך הנסיעה מתל-אביב למע'ר.
כאשר סוף סוף הגיע, לקח עזאם את המיקרופון ואמר: "אני מברך את ממשלת שרון. כולנו אחים. אני הייתי מת במצרים ושרון וממשלתו החיו אותי. אני אוהב את המשפחה שלי, לא האמנתי שאחזור הביתה". עזאם סיפר על הדרך הארוכה שעשה מטאבה: "הזמן זחל. אמרתי לעצמי – חיכית 8 שנים, תחכה עוד שעתיים. כשדרכתי על אדמת ישראל נולדתי מחדש".
כשהוא עומד ולוחץ ידיים לרבים שהגיעו לברכו, החל עזאם לספר את שעבר עליו בשמונה השנים האחרונות. "אין מילים בפה שלי לתאר מה עבר עליי. הייתי בן אדם שהיה בתוך הקבר וחזר לחיים. איך אני אתאר לכם? תחשבו על זה ותמצאו את התשובה".
עזאם סיפר כי ביום שבת בשעה 10:30 בבוקר באו והודיעו לו כי הוא עומד להשתחרר. "אמרו לי תתלבש, בוא. לא ידעתי לאן, אבל הייתה לי הרגשה". עזאם הוסיף ואמר כי מה שהחזיק אותו כל השנים היה בני משפחתו. "אני אוהב את הילדים שלי ואני מתגעגע אליהם מאוד. את בתי הגדולה לא ראיתי שנה וחודשיים. את אשתי לא ראיתי שישה חודשים ואת הקטן לא ראיתי גם שישה חודשים. אני חזרתי לכאן בן אדם חדש. חזרתי בזכות האנשים שתמכו בי. ועתה, כשאני נושם את האוויר של מדינת ישראל, אני מרגיש שאני חי. שמונה שנים לא הייתי חי".
באשר לתוכניותיו לעתיד, אמר עזאם: "התוכניות שלי הן לחיות". לשאלת העיתונאים, האם היו רגעים בהם נשבר, הגיב - ספק בכעס ספק בהלצה: "למה אתם מחפשים אם נשברתי או לא נשברתי? אני נראה לכם אדם שבור?"
השר דני נוה, שליווה את המשפחה בשעות הקשות ואף ביקר את עזאם בכלא, אמר: "עזאם, אחי, ברוך שובך הביתה למע'ר, אנחנו היהודים נוהגים לומר תפילה, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
הפגישה עם שרון
עזאם, שהגיע אתמול בבוקר לשטח ישראל, שהה במהלך הערב במלון בתל-אביב, שם נפגש עם ראש הממשלה שרון ושר החוץ שלום. לפני צאתו למע'ר, שוחח עזאם עם הכתבים הרבים, שהמתינו לו בפתח המלון. "אני מודה לראש הממשלה, גיבור ישראל", אמר בדמעות. "אני מתגעגע אליכם, למשפחתי, לאשתי, לילדים שלי ולאלפי אנשים שמחכים לי בבית כרגע. אני אוהב אתכם, כולכם מוזמנים לכפר מע'ר".
ארבעת ילדיו של עזאם המתינו כל השנים בדריכות. הקטן שביניהם, מתעב, היה בן שנה וחצי כשאביו נכלא במצרים. לעזאם עוד שלושה ילדים: הגדולה, אינס, בת 18, זיאד בן 16 ושיפא בת 13. חמשת אחיו ואחותו דאגו לשמור על קשר עמו. בני המשפחה נסעו לקהיר מדי פעם וביקרו אותו בבית הכלא. "בכל פעם העברנו אליו מסר, שיהיה חזק, שישמור על מצב הרוח, ויידע שאלוהים גדול, ויבוא יום והוא ישתחרר הביתה", סיפר היום אחיו חמזה.
עדנאן, גיסו ובן דודו של עזאם, אמר ל-ynet: "הסיפור הזה ליווה אותנו כל יום במשך שמונה שנים. אנחנו לא רוצים לחזור אחורה. אנחנו רק מבקשים לשמוח. אנחנו מזמינים לפה את כל מדינת ישראל, שליוותה אותנו כל השנים האלה. אין לנו מושג מה קרה לחוסני מובארק שהשפיע עליו לשנות את דעתו, אך מה שמעניין אותנו זו התוצאה הסופית".
לפנייה לכתב/ת 
