שתף קטע נבחר

סוהא ערפאת: מה כבר נשאר לה?

סוהא ערפאת התרגלה לחיים הטובים: במשך שנים חיה בקומה שלמה במלון יוקרתי בפאריז, ערכה מסעות קניות ראוותניים והתפנקה בזכות סכומי העתק שהעביר לה בעלה; עכשיו, אחרי שמת, היא נאלצת להתקוטט עם ההנהגה הפלסטינית על הונו של הראיס ולהתמודד עם חקירה בצרפת על הכספים שהועברו לה; רשימת הנכסים והצרות של מי שכונתה גברת שקי הכסף

בעוד בעלה, הראיס יאסר ערפאת, ישב בשנתיים האחרונות נצור בשני חדרים עלובים במוקטעה ברמאללה, גרה לה סוהא ערפאת, יחד עם בתם זהווא בת התשע, בקומת חדרים שלמה במלון בריסטול היוקרתי בפאריז. לפי פרסומי רשת סי.בי.אס, התשלום על קומה שלמה במלון מגיע ל-16 אלף דולר ביום. לאחר שקצה במגורים במלון היוקרתי עברה להתגורר בפרבר יוקרתי מחוץ לעיר, שם שכרה בית מול ביתו של שליט קונגו, מובוטו ססה-סקו. בשלב מסוים עזבה את הפרבר היוקרתי ועברה להתגורר בבית פרטי ברובע ה-16, אחד האזורים הנחשבים של פאריז, הנושק לשאנז-אליזה. לפי פרסומים, היא מחזיקה בדירה נוספת בשכונת היוקרה ניולי-סר-סיין.

 

בשעה שהתושבים הפלסטינים בשטחים נאנקים תחת עול הסגרים והכתרים של צהל, סובלים מאבטלה של 30%, ו-30% מהם חיים מפחות מ-2.10 דולר ביום, הסתובבה סוהא ערפאת במיטב המלונות, המסעדות והבוטיקים של פאריז וניהלה חיי רווחה ופאר. לביתה שבפרבר, כך דווח, רכשה שולחן באורך 15 מטר, בעלות של מאות אלפי פרנקים, שהוכנס לסלון הבית בעזרת מנוף.

 

לא אחת נראתה ערפאת יושבת בשורות הראשונות של תצוגות האופנה הכי איניות בפאריז, או עורכת קניות במקומות הכי יקרים, צמודה לרעייתו של איל הנפט וסוחר הנשק הסעודי עדנאן חשוגי ולאחותו של מלך מרוקו. "היא מעדיפה את נעלי היוקרה של כריסטיאן לבוטין, ומסתפרת אצל מעצב שיער מהשורה הראשונה. היא טסה תמיד במחלקות ראשונות", סיפרה מכרה שלה מפאריז, "והכל אצלה צועק כסף - מאיפור העיניים של שאנל ועד ציפורניה האדומות המטופחות".

 

חיי הפאר האלה מומנו מכספים שהועברו אליה על-ידי בעלה, ששלט שליטה מוחלטת בכספי הרשות הפלסטינית, ולפי הפרסומים בשנים האחרונות העביר חלק גדול מהם לחשבונותיו האישיים. באחרונה נפתחה בצרפת חקירה לבירור מקורותיהם של 11.5 מיליון אירו שהוזרמו לחשבונות הבנק של סוהא ערפאת. הכספים הועברו ממוסד בשוויץ לשני חשבונות נפרדים שלה, בערב בנק ובבנק נסיונל בפאריז, בין יולי 2002 ליולי 2003. החקירה נפתחה בעקבות חשד להלבנת כספים.

 

בתגובה טענה סוהא כי "ראש הממשלה שרון הוא שעומד מאחורי הפרסומים על החקירה. בעקבות החקירות המתנהלות נגדו ונגד בניו בארץ הם מנסים למצוא פרשות משפחתיות דומות גם אצל משפחת ערפאת". לחיי התענוגות שלה בפאריז היא לא התייחסה. כשנשאלה מדוע אינה מגדלת את בתה בעזה ענתה: "התנאים הסניטריים שם איומים". לעיתון הערבי הלונדוני אל-חייאת' אמרה עוד: "מה כל-כך מוזר שהנשיא הפלסטיני שולח סכום כסף באופן חוקי למשפחתו ולאשתו, שמגינה על האינטרסים של העם הפלסטיני בחו"ל?"

 

הגברת הראשונה

 

סוהא ערפאת, בת 41, נולדה בירושלים למשפחה נוצרית עשירה. אביה, בוגר אוקספורד, היה בנקאי מכובד. אמה, רימונדה טאוויל, היתה עיתונאית בכירה, שהיתה מקורבת לאשף. את שנות נעוריה היא בילתה בפאריז ונחשפה כבר מגיל צעיר לקשרים עם אישי מפתח בארגון. כשהתבגרה עבדה בלשכתו של ערפאת בתוניס, וב-1992 נישאו השניים בחשאי. לערפאת, שהצהיר כל השנים כי הוא נשוי לפלסטין, היתה בעיה להסביר איך התחתן דווקא עם נוצריה, וסוהא התאסלמה למענו ללא היסוס.

 

ב-1994, לאחר חתימת הסכמי אוסלו, הגיעה עם ערפאת לעזה ומילאה את תפקיד האשה הראשונה של הרשות הפלסטינית ואף יותר מכך. היא רכשה לעצמה כוח ומעמד בחצרו של ערפאת, ובשנות ה-90 היו בלשכתה תורים ארוכים של אנשים שרצו לשאת חן אצל הראיס.

 

היא היתה מעורה ומעורבת בענייניה העסקיים של הרשות, ומשקיעים, זרים ופלסטינים, עברו דרכה. בין היתר היתה מעורבת במגעים שהתנהלו עם חברות מהולנד ומצרפת להקמת נמל היובל בעזה, וכן בבניית בתי-ספר וברכישת ציוד למידה. אחת העיסקאות הגדולות שעברו דרכה היתה תוכנית גרנדיוזית, שלא יצאה לבסוף אל הפועל, להביא אל חופי עזה אוניית חשמל עם גנרטורים, שתעקוף את חברת החשמל הישראלית.

 

"סוהא הפכה למה שקרוי בשפה המודיעינית 'מוביל', צנרת אל אוזנו של ערפאת", אומר תא"ל (מיל') שלום הררי, לשעבר יועץ לענייני ערבים של שר הביטחון, שעוקב אחריה בשנים האחרונות. "חברות מערביות גדולות יצרו איתה קשר, והיא הקיפה עצמה במשרתים, יועצים ומרגלים".

 

ב-1996 עבר חתול שחור בינה לבין ערפאת. סוהא מתחה ביקורת על חבורת המושחתים שהקיפה את בעלה, ובעיקר התרעמה על הקמת קזינו אואזיס ביריחו, שבו מעורבים גם אנשי עסקים ישראלים. לאחר שקיבלה שיחת נזיפה ממוחמד רשיד, יועץ הכספים של ערפאת, לא פצתה עוד את פיה בנושא.

 

בנובמבר 1999, בעת ביקורה של הילרי קלינטון ברשות הפלסטינית, התרחש פיצוץ: סוהא השמיעה את האשמתה המפורסמת כי ישראל אחראית לשחרור גז רעיל שגורם לסרטן בקרב נשים וילדים פלסטינים, והקרע בין הראיס לאשתו החריף. כל זה לא מנע ממנה להמשיך ולקבל, כפי שעולה מחקירת המוסד, סכומים של עד 200 אלף דולר מדי חודש מתקציב לשכת הנשיא (לפי מקורות פלסטיניים, רק 100 אלף דולר בחודש), שאפשרו לה ליהנות ממנעמי החיים.

 

כבר במהלך שהותה בעזה בילתה סוהא חלק גדול מזמנה בפאריז. את בתה זהווא, שנולדה ביולי 1995, היא ילדה בבית-חולים צרפתי יוקרתי, שהאשפוז בו עולה 1,100 ליש"ט ללילה.

 

ב-2001 לקחה סוהא את זהווא ועברה להתגורר בפאריז. בשנתיים האחרונות היא מעולם לא ביקרה את ערפאת במוקטעה, אך דאגה להפגין יחס אכפתי: התחננה בטלפון שיישן יותר, שייקח תוספי מזון, ושיגרה לו מתנות מחנויות היוקרה של שאנז-אליזה.

 

מאז שהובהל ערפאת לבית-החולים שמחוץ לפאריז ב-29 באוקטובר, לקחה סוהא את השליטה על כל מה שקשור בטיפול הרפואי בו, כפי שמאפשר לה החוק הצרפתי, ובמקביל ניהלה מגעים חשאיים עם בכירים בהנהגה הפלסטינית. על-פי פרסומים, אלה היו מוכנים לשלם לה מחיר רב כדי לקנות את שתיקתה בכל הנוגע לכספים הפלסטיניים הרבים שהוזרמו לחשבונות בעלה ומקורביו לאורך השנים.

 

כבר לפני שנתיים שיגרה סוהא בלון ניסוי בדמות סדרה של ראיונות לתקשורת המערבית והערבית, שבה מתחה ביקורת על מעגל המקורבים המושחתים של ערפאת. הראיון הזה מוכיח שסוהא יכולה לשלוף הפתעות מהכובע על הכספים של הנהגת הרשות, אילו רק רצתה, אומר שלום הררי. ראשי ההנהגה הפלסטינית, שמן הסתם יודעים זאת, העדיפו עכשיו לשלם כדי להשיג את שתיקתה.

 

הון שבין 300 מיליון ל-1.5 מיליארד דולר

 

במהלך ארבעת העשורים שבהם הנהיג את העם הפלסטיני ניהל ערפאת אורח חיים סגפני, אבל במקביל בנה לו בחשאי אימפריה כלכלית. ככל הידוע עד כה, אימפריית העסקים שלו כוללת אחזקות במפעל קוקה-קולה ברמאללה, חברות טלפונים סלולריים בתוניס ובאלג'יריה, קרנות הון סיכון בארה"ב ובאיי

קיימן, חנויות פטורות ממכס בנמל התעופה ג'ומו קניאטה בקניה ובנמל התעופה בלאגוס שבניגריה, חברות תעופה באיים המלדיביים, חברת ספנות יוונית, מכרות יהלומים באפריקה, מטעי בננות ונכסי נדל"ן רבים בקפריסין, יוון, צרפת, ספרד, ירושלים ולבנון. לדברי ג'ין קלוד רוברד, יועץ השקעות שוויצרי, בבעלות ערפאת גם מספר מלונות ואתרי נופש בספרד, איטליה, צרפת, שוויץ ואוסטריה.

 

לפני שנה נחשף כי תיק ההשקעות של ערפאת כולל גם השקעה זניחה בענף ההיי-טק הישראלי: 8 מיליון דולר בקרן אוורגרין 3 מקבוצת הון הסיכון הישראלית אוורגרין, שהיקפה 143 מיליון דולר. בשבוע האחרון פורסם טפח נוסף, שהוכחש במהרה. לפי הפרסום של סוכנות הידיעות בלומברג, קבוצת השירותים הפיננסיים סיטי גרופ ניהלה עבור ערפאת חשבונות והשקעות בסכום של 6.8 מיליון דולר. סיטי גרופ הכחישה מכול וכול.

 

ערפאת גם השקיע, באמצעות מוחמד רשיד, בעל זכות החתימה היחידי בחשבונותיו, כספים רבים במניות היי-טק בניו-יורק, השקעות שסבלו הפסדים גדולים בעקבות נפילת הנאסדק לפני כמה שנים. ב-2001, אחרי פיגועי 11 בספטמבר, מיהר רשיד לממש את כל ההשקעות בארה"ב, מחשש שהכספים יוחרמו ככספים הקשורים לטרור.

 

לצד כל אלה יש לערפאת חשבונות בנק סודיים ברחבי העולם, בין היתר בלוכסמבורג, בשוויץ, באוסטריה ובאיי קיימן (על-ידי חברות קש). החשבון הידוע ביותר נמצא בישראל, בסניף בנק לאומי ברחוב החשמונאים בתל-אביב. בשנים 2000-1996, על-פי הסכם שנחתם עם הרשות, העבירה ישראל לחשבון הזה יותר מחצי מיליארד דולר - מסים שנגבו עבור הרשות ממכירות דלק בשטחיה. משם היה אמור הכסף להיות מועבר לבנק בעזה.

 

בשנים האחרונות ניתנו הערכות שונות לגבי שוויים של ההשקעות והנכסים שמחזיק ערפאת, שנעו בין כמה מאות מיליוני דולרים לבין 1.5 מיליארד דולר. המגזין פורבס דירג את ערפאת במקום השישי ברשימת המנהיגים העשירים בעולם, והעריך את שוויו הפיננסי ב-300 מיליון דולר לפחות.

 

חברת החשבונאות העולמית ארנסט אנד יאנג העריכה את השקעותיו ב-800 מיליון דולר. הערכות של אמ"ן מדברות על חצי מיליארד דולר, הערכות של המוסד הישראלי דיברו על 1.3 מיליארד דולר, ובסי.איי.איי האמריקני הוערך הונו ב-1.5 מיליארד דולר.

 

שלטון מוחלט בהון

 

הונו של ערפאת נצבר ב-30 השנים האחרונות. בשנות ה-70 וה-80 זרמו אל אשף, שבראשו עמד, כספים בהיקפים גדולים מהליגה הערבית ומסעודיה. כשעזב את אשף ב-1996 העריך ג'וואד אל-חוסיין, מי שהיה שר האוצר של הארגון, כי שוויו של אש"ף נע בין 3 ל-5 מיליארד דולר. ב-1993 התנהלה באשף חקירה, ובה העיד ד"ר יזיר סאיע, שהיה עוד מ-1948 דמות המפתח בשליטה על המערך הכספי של הארגון, כי דאג להעביר מהקרן הלאומית הפלסטינית לחשבון האישי של ערפאת בין 7.5 ל-8 מיליון דולר מדי חודש. לחשבון אחד בלבד שנבדק העביר סאיע סכום של 540 מיליון דולר.

 

בשנות ה-90, לאחר חתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית, הוזרמו לרשות הפלסטינית כספים בהיקפים גדולים כתרומות ממדינות המערב. בהעדר שקיפות, חלק גדול מהכספים נעלם, ככל הנראה לחשבונותיו והשקעותיו של ערפאת ולמקורביו הנאמנים.

 

ב-1997, בבדיקה פנימית שנעשתה ברשות, נמצא כי 233 מיליון דולר, יותר משליש מתקציבה הכולל של הרשות, נעלמו. לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, בשש שנות פעילותה של הרשות הפלסטינית מ-1994 עד 2000 תאדו 009 מיליון דולר מכספי המדינות התורמות שהועברו אליה. קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, האחראים על פיקוח על הכספים המוזרמים לרשות מטעם המדינות התורמות, עצרו את תזרים המזומנים ודרשו שקיפות לגבי הנעשה בכספים.

 

ממצאים ועדויות שהצטברו הוכיחו כי ערפאת ניתב את כספי הרשות כרצונו ועשה בכלכלה הפלסטינית ככל העולה על רוחו. הוא החזיק בידיו שליטה מוחלטת על יבוא הדלק ומוצריו, על שירותי המים והחשמל, על אספקת המלט ואפילו הסיגריות. מחלקת המדינה האמריקנית ציינה בעבר כי ברשות הפלסטינית פועלים 20 מונופולים. אחד המונופולים רבי העוצמה הוא מונופול המלט, הנשלט באופן מוחלט על-ידי הרשות. המונופול חתם על הסכם בלעדיות לרכישת מלט מחברה ישראלית ושלט גם על יבוא המלט לרשות מירדן. בדו"ח קרן המטבע הבינלאומית נכתב: המונופול ניסה למקסם את רווחיו. מחיר טון מלט בעזה נקבע ל-295 שקל, בעוד שבגדה המערבית היה המחיר 245 שקל. בגלל שעזה סגורה בגדר, יכול היה המונופול לשמור על אפליית מחירים זו.

 

לפני שבוע וחצי הקדיש השבועון טיים כתבה גדולה למנהיג הפלסטיני שמת, ובה נכתב בין היתר כי ערפאת העביר כל חודש לחשבונותיו האישיים כ-2 מיליון דולר מעיסקאות ומסחר בגז בשטחי הרשות הפלסטינית.

 

גם אנשי עסקים ישראלים מעידים על הקשר הבוטה בין ההון והשלטון ברשות הפלסטינית. "העסקים מול הרשות הפלסטינית הזכירו לי התנהלות במדינות עולם שלישי", אומר איש עסקים ישראלי בכיר, הפועל בתחום האנרגיה ומספק סולר ונפט לרשות, "כל דבר גרר תשלום מתחת לשולחן: לאבטחה, להעברת כספים, להעדר בירוקרטיה, לזכייה בעבודות ולקבלת כספים. מישהו, נדמה, ניצח על הכל מלמעלה. נדמה שחלק גדול מהכסף ששולם, מיליונים רבים, התנדף לו באוויר".

 

לפי תחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה, ערפאת ידע עם מי לעשות עסקים כדי לשמור על קשרים עם מנהיגי המדינות הערביות. שותפיו לעסקים היו, בין השאר, רפעת אסד, אחיו של הנשיא הסורי המנוח חאפז אל-אסד, וברזאן אל-טקריטי, אחיו למחצה של סדאם חוסיין, שכלוא היום במעצר בבגדד.

 

מקורות מודיעין בישראל מעריכים, כי רוב הכספים שצבר ערפאת לא הושקעו בטירות או ארמונות נוסח הרודנים צ'אושסקו או סדאם חוסיין, ולא באוספי אמנות גרנדיוזיים. לפי ההערכות, ערפאת השתמש בכספיו בעיקר לצורך שליטה. הוא פיזר כספים למקורביו כדי שיישארו נאמנים לו.

 

לפי אל-ג'זירה, ערפאת הכין צוואה ובה רשם חלק מנכסיו לטובת אשתו וילדתם. לפי מקורות אחרים ברשות, לא היתה כל צוואה, וכל הנכסים נשארו תחת ידיו של רשיד. ערפאת הוא היחידי שלו היתה התמונה המלאה לגבי ההון הפלסטיני, ועדיין לא ברור אם השאיר אחריו צוואה או דו"חות כספיים, אמר באחרונה השר לשעבר אל-חוסיין.

 

מוחמד רשיד, ללא ספק האיש החזק באימפריה הכלכלית של ערפאת ומי שמוערך כיחידי שיש לו תמונה כוללת לגבי כספי ערפאת, מכחיש את כל הפרסומים וההערכות לגבי הכספים והנכסים. בראיון לתחנת הטלוויזיה אל-ערביה לפני שבועיים אמר רשיד, שזכה בעיתונות המערבית לכינוי האיש עם המזוודות: "לערפאת אין שום נכסים אישיים בשום חלק של העולם. אין לו אפילו אוהל, בית או בוסתן, או כל חשבון בנק שאנחנו יכולים לכנותו אישי על שם יאסר ערפאת".

 

שר האוצר של הרשות, סלאם פאיד, האחראי על ביצוע הרפורמה שאמורה להכניס סדר ושקיפות בכל הנעשה בכספי הרשות, טוען כי הכסף שהושקע על-ידי ערפאת בעסקים השונים שהיו לו חזר לשליטת הרשות ונמצא בפיקוח ציבורי.

 

ספק אם ההסכם יקוים

 

סוהא קיוותה לרשת לפחות מחצית מכספיו של ערפאת, אבל לפי דיווחי אל-ג'זירה, המנהיגים הפלסטינים התעקשו שעל הכספים האלה לחזור לידי העם הפלסטיני. לסוהא ערפאת, שכבר כונתה בעולם גברת שקי הכסף, היתה גישה וידיעה לגבי חלק מהכסף, אבל לא לגבי כולו. אל-ג'זירה דיווחה כי אחרי מות ערפאת היא ביקשה ממוחמד רשיד לעשות רשימה של כל נכסי בעלה, אך רשיד סירב ואמר כי ידווח רק לרשות הפלסטינית.

 

בסופו של דבר נחתם בין סוהא לבין נציגי הרשות הפלסטינית הסכם שלפיו תשלם לה הרשות (הנמצאת בגירעון של 900 מיליון דולר בתקציבה) סכום של 22 מיליון דולר מדי שנה.

 

סוהא ערפאת היא היום אשה שנואה ברחוב הפלסטיני. ממשאלים אקראיים שנעשו עולה כי אנשים קצו באופרת הסבון שאותה הובילה. בכירים ברשות הפלסטינית אומרים, שבועות ספורים אחרי חתימת ההסכם איתה, כי ספק גדול אם יתממש. "סוהא יכולה להישאר בחוסר כל ולבלות את שנותיה בבתי-משפט", הם אומרים. "יש היום עידן חדש, שספק אם לסוהא יש בו בכלל מקום".

 

ניסינו להשיג את תגובתה של ערפאת, אך ללא הצלחה, לאחר שעזבה את פאריז לתוניס והורידה פרופיל תקשורתי בעקבות החקירה הכלכלית שנפתחה נגדה בצרפת.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי אף פי
ערפאת ובתו זהווא
צילום: איי אף פי
צילום: אביגיל עוזי
מוחמד ראשיד, היועץ שיודע הכל
צילום: אביגיל עוזי
מומלצים