עיראק: יא חביבי, איזה רחוב זה בכלל?
מאז נפילת משטרו של סדאם חוסיין, הוחלפו באופן פיראטי שמות רחובות, ערים, גשרים ובתי ספר ברחבי המדינה, שהיו מזוהים עם המשטר הקודם. כתוצאה מכך נוצר בלבול רב בקרב האזרחים. לאן נעלם למשל רחוב יאסר ערפאת? ומי החליט על כך?
אם עד לנפילת משטרו של סדאם, קביעת שמו של בית ספר או רחוב הצריכה בדיקה ומעקב מצד גורמים רשמיים במדינה, הרי שהכאוס בעיראק שאחרי הכיבוש האמריקני ביטל את הסדר הקיים ואיפשר לכל גורם, קבוצה או מפלגה לקרוא לכל מקום ציבורי ככל העולה על דעתם.
נראה שלא פשוט יהיה לחבר מדריך לתיירים בימים אלה בעיראק. לפי הדיווח, מי שמסתובב בבגדד, למשל, עלול למצוא מספר רב של שלטים לא רשמיים חדשים בכניסה לרחובות, לערים, לגשרים ולבתי הספר, עליהם שמות מוזרים שהאזרחים לא יודעים על קיומם ולא יודעים מי קבע אותם.
"השמות הם חלק מההיסטוריה"
המהנדס מחמוד אל-עאני, תושב בגדד, תיאר את התופעה כ"מוזרה". לדבריו, שמות המקומות הפכו לחלק מהזכרונות וההיסטוריה של התושבים ולכן הם מתקשים להתמודד עם השינויים. "שינוי שם הוא דבר נדיר שמתרחש אחרי בדיקה מעמיקה של הסיבות להחלפתו", אמר.
אל-עאני אף הביע את פליאתו מהתנהגות של מספר מפלגות וגורמים במדינה שמנסים לכפות על הציבור לקבל את השמות שהם בוחרים מנקודת ראות עדתית וגזעית, ומבלי להתחשב בדעת האזרחים.
אל-עאני אינו שולל את האפשרות שיוחלפו שמות שהיו מזוהים עם המשטר הקודם אולם לדבריו יש לעשות זאת בדרך רשמית. כך למשל שונה שמו של הרובע "סדאם-סיטי" ל"א-סאדר סיטי" לאחר הסכם בין גורמים בראשות העיר, וכך גם בנמל התעופה הבינלאומי ששמו הוחלף מ"נמל התעופה הבינלאומי של סדאם", ל"נמל התעופה של בגדד". אולם, לדבריו, שמות רבים של רחובות וכיכרות הוחלפו באופן לא רשמי למרות שלשמותיהם לא היתה זיקה ישירה למשטר הקודם.
רחוב יאסר ערפאת לא קיים יותר
גם החאג' חמאד סעדי הופתע מהתופעה החדשה. לדבריו, יד נעלמה כיסתה את שמו של הרחוב הראשי שנקרא על שמו של יאסר ערפאת, ומעתה הוא נקרא "רחוב אל-מהדי" וזאת מבלי שאיש יודע מי עשה זאת. לידיעת הנוסעים לעיראק, כך קרה גם בגשר סדאם שהוחלף לגשר אל-חוסיין, ואוניברסיטת סדאם שנקראת מעתה אוניברסיטת אל-נהריין.
גם סעדי טען כי יש לבצע את השינויים באופן הדרגתי ולאחר בדיקה מעמיקה, וללא זיקה לנושאים דתיים ומפלגתיים, כיוון שלא ניתן להחליף שמות של מקומות ציבוריים לעתים תכופות כי הם חלק מההיסטוריה והזיכרון הקולקטיבי. הוא הוסיף כי הגורמים שהתנגדו לכך כשהמשטר הקודם עשה זאת, עושים כעת אותו הדבר עם שמות עדתיים משלהם שאינם מייצגים את כולם.
