לכל אשה יש שם

בתה של פ' ובן זוגה נסעו בשליחות לחו"ל, ולפני הנסיעה ביקשו להשתמש בשירות "עקוב אחרי" של רשות הדואר: את כל דברי הדואר אשר יגיעו לדירה שגרו בה עד נסיעתם ביקשו להעביר לכתובתה של פ'. השירות ניתן חינם על-ידי רשות הדואר למשך ארבעה חודשים, ולאחר מכן ניתן להאריכו בתשלום.

לקראת תום תקופת החינם התקשרו מרשות הדואר אל פ', כדי לברר אם ברצונה להאריך את השירות. באותה שיחה הוברר לאנשי רשות הדואר, כי בתה של פ' שמרה על שם נעוריה. אם כך, הודיעו לה, היא תיאלץ לשלם כעת פעמיים עבור השירות – פעם עבור כל אחד משמות המשפחה (אחד של הבת והשני של בן זוגה).

פ' המופתעת הסבירה לאנשי רשות הדואר, כי בתה נשואה, אך מעדיפה לשמור על שם נעוריה, ולכן אין הצדקה לנהוג כך. בדואר לא התבלבלו: אלה הנהלים, הודיעו לפ', וכדי לקבל את השירות עבור שני בני הזוג ביחד, על בתה לגשת למשרד הפנים ולהחליף את שם משפחתה לזה של בעלה. שום דבר לא עזר לפ' גם כאשר ציינה באוזני בת-שיחה, כי בתה נמצאת בשליחות המדינה בחו"ל, והרי משום כך נזקקה מלכתחילה לשירות "עקוב אחרי".

פ' ביקשה איפוא לדבר עם האחראית. אך גם כאן לא שפר עליה גורלה: האחראית חזרה על כך שעל בתה לדאוג לשינוי שמה במרשם האוכלוסין. או אז ביקשה פ' לקבל את מספר הטלפון של המחלקה לפניות הציבור ברשות הדואר. תחילה סירבה האחראית לתת לה מספר זה, אך לבסוף התרצתה ומסרה אותו.

היחס במחלקה לפניות הציבור, מספרת פ', כבר היה מעולם אחר. שם התנצלו והודו שאין היגיון רב בנהלים. אחרי שיחה נמצא פתרון: לפ' נאמר שאם תחליט לחדש את השירות, היא תעשה זאת עבור אחד מבני הזוג, ושם כבר ידאגו לצרף את השני להסדר.

לפני שניגע בהתנהלות שהייתה מנת חלקה הכואבת של פ', תזכורת קלה לקברניטי רשות הדואר, על מנת שיעדכנו את העובדים ברשות אשר באים במגע עם ציבור הצרכנים.

חוק השמות מאפשר לכל אדם שבא בברית הנישואין, אשה או גבר, לשמור על שם נעוריו או לבחור כל שם אחר. זו זכות המוקנית לאדם, ואין זכות לשום אדם אחר או לרשות כלשהי לחייבו לשנות את שמו בניגוד לבחירת האדם עצמו. זהו חוק היאה למדינה החותרת לשוויון בין המינים, וזהו חלק מכבודו של כל אדם.

זה הזמן לעבור למאה ה-21

ומכאן – לעצם הנוהל שבו נתקלה פ'.  שירות "עקוב אחרי" ניתן בהעברה מכתובת א' לכתובת ב'. כלומר, דברי הדואר הנשלחים לכתובת א' זוכים לטיפול מיוחד, מודבקת עליהם מדבקה מיוחדת, וכך הם מגיעים לכתובת ב'.

נניח, שבכתובת א' התגוררו ארבעה בני משפחה אחת, הנושאים אותו שם משפחה, אבל כל אחד מהם מקבל דברי דואר משל עצמו. אם יבקשו להעביר את דברי הדואר שלהם לכתובת ב', תתבצע ההעברה לא לפי שם משפחה בלבד, אלא לפי שמו המלא של כל אחד מהם, הכולל גם את שמו הפרטי.

לכאורה, לפי ההיגיון של רשות הדואר, תתבצע במקרה כזה העברה עבור ארבעה צרכנים, ומכאן שצריך היה לחייבם במחיר השירות כפול ארבע. אך עובדה היא, שלא כך נוהגת רשות הדואר, ומשפחה בעלת שם זהה תקבל אותו שירות במחיר העברה אחת. מתי, אם כן, יחויבו בני אותה משפחה במחיר כפול? כפי שראינו, כאשר בני הזוג נושאים שמות משפחה שונים.

הנוהל הזה משקף כנראה תפיסה כי מדובר בשותפים לדירה גרידא, ולא בבני זוג. אז ברוח חוק השמות, שנחקק כבר לפני קרוב ל-50 שנה, אולי הגיע הזמן שרשות הדואר תתרגל לרעיון המאוד חדשני הגלום בו, כי גם לכל אשה יש שם.

רשות הדואר: ריעננו את הנהלים

מרשות הדואר נמסר בתגובה, כי "השירות דואר עוקב ניתן לשם משפחה אחד וכך הוא מתוכנת במערכת וכל זאת על מנת להבטיח כי רק המבקש, המציג תעודת זהות, יוכל לשנות את ניתוב הדואר שלו לכתובת אחרת.

"כדי להבטיח שמירה על צנעת הפרט וכדי למנוע כל אפשרות של שימוש שאינו הולם בשירות של דואר עוקב החליטה רשות הדואר לסגור מכל כיוון את האופציה של יותר משם משפחה אחד בהפניית הדואר בשירות דואר עוקב.

"לאחרונה יצאה רשות הדואר במבצע פרסומי ושיווקי לעודד את לקוחותיה להשתמש בשירות הזה וכפועל יוצא גם צצות בעיות תפעוליות שעד היום היו במינון נמוך ויכולנו להתמודד איתן ברמה של מנהלי הדוורים בכל אזור.

"לאור ריבוי הפניות בנושא של מספר שמות משפחה הגרים בהגדרה חוקית של משפחה כמו: אשה או גבר שלא שינו את שם משפחתם, זוגות שנישאו פעם נוספת לבני זוג חדשים ולא שינו את השם, ילדים שהגיעו למשפחות שנישאו מחדש והשאירו את שם האב ומכאן ששם המשפחה שלהם שונה משם הבעל החדש של האשה, ילדים בוגרים שממשיכים לגור בבית הוריהם אך שם משפחתם שונה מעכשיו ועוד עשרות דוגמאות לוורסיות האפשריות בתחום, אנו נערכים בימים אלה לבחון מחדש את הנושא ולהיערך לקראתו.

"בעקבות פנייתכם אלינו, הצפנו מחדש את הנושא מול המנהלים ואחראיות המשמרת במרכזים המטפלים בפניות ב"דואר עוקב" כדי שיהיו מודעים לשונות הרבה שיש היום ולצורך לתת מענה שיספק את הלקוח – גם אם זה חורג מהנוהל הקיים עד היום.

"לקוחות שבמשפחתם יש יותר משם משפחה אחד יונחו לפתוח בקשה ל"דואר עוקב" עבור כל אחד מהם. השירות של 4 החודשים הראשונים אינו כרוך בתשלום. עם חידוש הבקשה והדרישה לתשלום, יחדשו רק בקשה אחת, על שם משפחה שהם יבחרו, ומחלקת הדוורים באזור הרלוונטי תקבל הנחייה לצרף את שאר בני המשפחה האחרים לאותה הפנייה.

"כאמור, הרגישות הרבה שאנחנו נדרשים לגלות כדי להבטיח שלא כל אחד יוכל לבקש להעביר את דברי הדואר ללקוחות שאינם בני משפחתו או שלא נתנו את הסכמתם לכך, מחייב אותנו לפעול לפי נוהלים קשיחים ביותר.

"עובדי רשות הדואר שמולם התנהלה הפנייה של פ' פעלו על פי כל הנהלים, אין שום דופי בעבודתם והם לא פגעו בזכות כלשהי וזאת עפ"י ההסברים שהעלינו לעיל. למרות זאת, ולפנים משורת הדין, אנחנו מנסים להגמיש את המערכת ומוצאים פתרונות שיוכלו לתת מענה ללקוחות שההסדר הרגיל אינו עונה על צורכיהם. גם במקרה זה, תוסדר הארכת עברת דברי הדואר לפונים עפ"י הכתובת שמופיעה בטופס "דואר עוקב שפתחו, בתשלום אחד בלבד.

"אנחנו מודים לכם שפניתם אלינו והצפתם את הנושא. רשות הדואר מתייחסת ברצינות הרבה ביותר לפניות של לקוחות ומדורי צרכנות באמצעי התקשורת וכל זאת כדי להבטיח את השירות הטוב ביותר שאנחנו יכולים לתת. כמו במקרה זה תיערך רשות הדואר כדי לתת מענה ללקוחות שצורכיהם אינם נכללים בהגדרה של החוק ונשתדל, במידת היכולת, ללכת לקראתם".

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות