שליש ויתרו על שירות רפואי בגלל העלות
ההסתדרות הרפואית הציגה נתונים מדאיגים: אחד מכל חמישה אזרחים בישראל נאלצו לוותר על רכישת תרופות, בגלל עלותם הגבוהה. 83% אינם סומכים על מערכת הרפואה הציבורית. "אנחנו מתקרבים במהירות למערכת בריאות אמריקאית לא שוויונית, עם פערים עצומים בין עשירים לעניים", הזהירו
כשליש מהציבור בישראל נאלצו לוותר בשנה האחרונה על שירותים רפואיים כלשהם, כמו קניית תרופות או ביקור אצל רופא – בשל עלותם הכספית. 19% ויתרו על רכישת תרופות, 8% ויתרו על ביקור אצל רופא מומחה, 3% נמנעו מבדיקות רפואיות ועוד 3% לא הלכו לרופא השיניים שלהם. שיעור המוותרים על שירותים רפואיים בשל עלותם בולט בקרב בני 55 ומעלה (28%).
נתונים מדאיגים אלו כלולים בסקר שהציגה היום (ג') ההסתדרות הרפואית בוועדת הבריאות של הכנסת. מהסקר, שערכה קבוצת "גיאוקרטוגרפיה", עולה כי "מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995, חלה הרעה ברמתם, בזמינותם ובאיכותם של שירותי הרפואה הציבורית בישראל".
"אנחנו מתקרבים במהירות למערכת בריאות אמריקנית לא שוויונית", התריע יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר יורם בלשר, "עם פערים עצומים בין עניים לבין עשירים. מערכת הבריאות הציבורית הולכת ונפגעת על חשבון מערכת בריאות פרטית שעולה ומשגשגת. אנחנו פשוט גורמים בכך לתחלואה גדולה יותר, כאשר כבר היום 41% מהציבור משתמשים ברפואה פרטית. זה הרגע להתחיל ולשנות את המצב".
הסוקרים מצאו כי הרוב המכריע (72%) של הציבור חשים שרמת השירותים שהם מקבלים הורעה או לא הוטבה; 41% ממשקי הבית בארץ משתמשים בשירותי רפואה פרטית, בממוצע של 2,000 שקל בשנה; ו-83% "אינם סומכים על הרפואה הציבורית בארץ" ורוכשים ביטוח בריאות משלים בקופות החולים או בחברות ביטוח פרטיות.
מערכת בריאות סוג ב'
עמדות הנסקרים היו אף הן שליליות מאוד: 64% חשים שהם משלמים היום יותר על שירותים רפואיים; 91% (קונצנזוס גורף) מרגישים שהנטל הכספי על שירותי רפואה הוא גבוה; 95% סבורים שהכנסת צריכה לפעול לכך שהממשלה תשקיע יותר תקציבים בבריאות הציבורית.
בישיבה הופיעו חולים שזקוקים לתרופות שאינן נמצאות בסל - וידם אינה משגת אותן. "ממשלת ישראל אינה ערה למחירים הגבוהים שאותם נאלצים לשלם חולים הזקוקים לתרופות מצילות חיים שאינן בסל הבריאות", הבהירה יו"ר האגודה לזכויות החולה, עדינה מרקס.
"פנה אלי אדם שצריך לשלם 13 אלף שקל בחודש עבור תרופה, ואשה נוספת שזקוקה ל-9,200 שקלים בחודש כדי לממן תרופה שתציל את חייה. לא מדובר בכמה אנשים בודדים - אלא בתופעה רחבה. איך אתם מסתכלים לאנשים האלו בעיניים?" שאלה.
"נתוני הסקר מדאיגים מאוד", סיכם בלשר, "והם מצביעים על כך שחלקים רבים באוכלוסייה אינם מקבלים את הטיפול הרפואי לו הם זקוקים. יותר ויותר חולים נאלצים לוותר על טיפולים רפואיים ותרופות בסיסיות. ההשלכות של אוכלוסייה בלתי מטופלת לטווח ארוך הן פשוט הרות אסון מכל הבחינות. הסקר מאשר את חששותינו, ולפיהם האוצר מרוקן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי מתוכנו, ומעביר באופן מתמיד את הנטל אל הציבור. זהו כירסום שיטתי של הרפואה הציבורית השוויונית".
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ שאול יהלום (מפד"ל) אמר: "הסקר מבהיר שאנחנו במצב קשה. מערכת הבריאות בישראל חנוקה ונמצאת ממש לפני קריסה. תחומים שלמים - כמו עדכון סל התרופות, הטיפול בפגים, טיפות החלב, אשפוז לקשישים סיעודיים, המכונים לרדיותרפיה והמחלקות לטיפול נמרץ - אינם מתפקדים, והופכים את מערכת הבריאות הציבורית למערכת סוג ב' ומטה, שמשרתת בעיקר את העשירונים התחתונים".
יו"ר שדולת הבריאות של הכנסת, ח"כ חיים אורון (יחד), הסביר: "אנחנו נמצאים ברגע האחרון בו ניתן להציל את המערכת, אם אנחנו לא רוצים להקים ועדת דוברת עוד כמה שנים שתבחן את המערכת, ותגיע למסקנה שעלויות השיקום גדולות מאוד. הרחבת הפערים בבריאות הציבורית בישראל היא לא נכונה, לא צודקת, לא הוגנת ולא יעילה. הבעיה היא לא בחוק ביטוח בריאות ממלכתי - אלא ביישומו".
