שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שקרנים כפיתיים: מדוע הם משקרים, ואיך מתמודדים?
    הסיפורים שלהם תמיד גדולים מהחיים, מוגזמים, דרמטיים • הם יספרו בלי הינד עפעף על עסקים חובקי עולם, על קריירה מזהירה, על חוויות מצמררות – בעוד כל הדברים הם שקר מוחלט • השקרנים הפתולוגיים משקרים כדי לממש פנטזיות ומאוויים • הם עושים את זה מתוך דחף, ולא חשים כל נקיפות מצפון • הסובבים אותם נדהמים וסובלים – אבל להם זה לא מפריע

    "התעלפתי היום במשרד", מספר לי בהתרגשות ידידי מ'. "המזכירה שלי חשבה שלקיתי בהתקף לב והזמינה ניידת טיפול נמרץ. הרופא שבדק אותי אמר שאני חייב לעבור צנתור". בירור מעמיק יותר העלה תמונה אחרת: למ' היתה סחרחורת והוא חש שהוא עומד לאבד את ההכרה. רופא שהיה במקרה במשרד סמוך מדד לו דופק ולחץ דם והמליץ בפניו לערוך בדיקות מקיפות יותר. בין השאר אמר לו שבגילו כדאי שיעבור בדיקות לבירור מצב ליבו.

     

    בהזדמנות אחרת סיפר לי מ' שאשתו החליטה לפתוח חברת קייטרינג ייחודית. רגע לפני שהתחלנו לתכנן את הקמפיין הפרסומי של שירות ההסעדה החדש, נזכרתי מי עומד מולי והתחלתי לברר לעומק במה מדובר. בסופו של דבר התברר שאשתו של מ' וחברתה, שתיהן בשלניות חובבות, שוחחו על האפשרות שינסו להפיץ כמה ממאכליהן למעדניות ביישובן.

     

    ההגדרה המילונית מבדילה היטב בין גוזמאי (מי שדרכו להפריז) לבין שקרן (מי שלא דובר אמת), אבל כיצד היינו מגדירים את מ'? האם הוא מגזים, מפנטז או משקר? האם הוא מודע לכך שהוא מייצר ומצייר מציאות שקרית? האם הצורך הפנימי שלו לעוות ללא הרף את העובדות הופך אותו לשקרן פתולוגי או לאדם שמעניק למציאות האפורה פרשנות יצירתית וציורית?

     

    כמעט כולנו משקרים מפעם לפעם – מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב קבע שכל אדם משקר בממוצע 10 פעמים ביום – כמעט כולנו גם נתקלים באנשים שמשקרים לנו. ברוב המקרים השקר, בין אם הוא יוצא מפינו ובין אם הוא מושמע באוזנינו, מביך אותנו. אנחנו יודעים שגם אם הוא משרת מטרה מיידית כלשהי, הוא לא המציאות, לא מה שקורה באמת.

     

    "שקר נועד לגשר על פערים שנדמה לנו שאנחנו לא יכולים לסגור בדרך אחרת", אומר ד"ר משה סטולר, מנהל השירות הפסיכיאטרי במחוז חיפה והצפון של

    שירותי בריאות כללית. "60%-80% מאיתנו אומרים אמת רוב הזמן, וגם כשאנחנו משקרים, לרובנו יש קו אדום. אנחנו מודעים לחומרת השקר, למטרותיו ולתוצאותיו. "בשני הקצוות יש כ-10% שלעולם לא משקרים וכ-10% שמשקרים כתפיסת עולם. בקצה הזה נמצא את השקרנים הפתולוגיים, שמשקרים כל הזמן, ללא הבחנה, וגם כשלא יוצא להם מזה שום דבר חומרי או הישרדותי. השקר אצל אנשים כאלה משרת צרכים נפשיים נטו".

     

    למה אנחנו משקרים?

     

    "אנשים משקרים כאשר הם משיגים מהשקר רווח כלשהו או מונעים ענישה, כאשר האמת עשויה לגרום לכאב או לסכנה, וכאשר השקר משרת מטרה, כמו שימור החיים או שימור ה'עצמי'", אומר פרופ' שמואל טיאנו, מנהל בית החולים גהה.

     

    ולמה אנחנו אומרים אמת?

     

    "אמירת אמת היא המצב הטבעי שלנו, שבאמצעותו אנחנו מתארים, חשים וחווים את המציאות. אם אנחנו לא במצב שדוחק אותנו לפינה, האינסטינקט הראשוני שלנו יהיה לומר את האמת. "בנוסף, מגיל צעיר מאוד מחנכים אותנו לומר את האמת. בגילאי הילדָת אומרים לנו שצריך לומר את כל האמת ושאסור לשקר, וכשאנחנו מתבגרים אנחנו מעמתים את זה עם המציאות, ומתברר שלא כולם, כולל הורינו, אומרים כל הזמן את האמת, ואז כל אחד יוצר לעצמו שביל זהב, בהתאם למבנה האישיות שלו.

     

    אנשים שנוטים לשקר ולא לומר אמת הם מי שהחלק המוסרי באישיות, זה שאוסר עלינו לשקר, חלש מאוד אצלם". אדם שנהג במהירות מופרזת, נעצר על ידי שוטר תנועה וטען שהוא נסע במהירות המותרת – יודע שהוא משקר. אדם שאיחר מסיבה כלשהי לעבודה וסיפר לבוס שהיה בדרך פקק גדול בגלל חפץ חשוד – יודע שהוא לא אומר אמת. גם הורים שרושמים פתק למורה, שמתרץ היעדרות של ילדם מבית הספר בשל מחלה, כשלמעשה הוא לא הצליח לקום בבוקר או ביקש להתחמק ממבחן, יודעים שהם מציגים מצג שווא. אבל מה קורה כאשר השקר הופך להיות המציאות שלנו, כאשר אדם משקר כל הזמן לסובבים אותו, וכאשר הוא עצמו לא מסוגל להבחין בין אמת לשקר?

     

    "התביישתי שיש לי אבא כזה"

     

    אורית (32) גדלה בצילו של אב ששיקר ללא הפסקה, לכולם וכמעט בכל נושא ועניין. תמיד היא פחדה שהשקרים שלו יתגלו, שמישהו יום אחד יעצור אותה ברחוב ויאמר לה: אבא שלך שקרן. "התביישתי בו", היא אומרת. "התביישתי שיש לי אבא כזה".

     

    איך גילית שהוא משקר?

     

    "אני לא זוכרת את הפעם הראשונה, אני רק זוכרת שתמיד היו סיפורים שידעתי שלא היו ולא נבראו, גם מבחינה היסטורית וגם בגלל שהייתי שם וחוויתי את הדברים. גם כאשר הוא לא שיקר ממש, התיאורים שלו היו תמיד מעוותים, דרמטיים, מועצמים".

     

    תני לי דוגמה לשקר שכיח.

     

    "הוא לא שירת בצבא בגלל בעיה רפואית, אבל עד היום הוא מספר לכולם שהוא היה חייל קרבי. יותר מזה, הוא מספר בפרטי פרטים על פעולות צבאיות שכביכול השתתף בהן. הוא התחיל ללמוד בטכניון בזמנו ונשר אחרי זמן קצר, אבל הוא מספר שיש לו תואר אקדמי. "הוא יכול לספר שהוא היה בכל מיני מקומות בעולם שלא ביקר בהם, שעשה דברים כאלה ואחרים שמעולם לא עשה. זה מאוד תלוי למי הוא מספר ובאיזו סיטואציה. אנשים שמכירים אותו הרבה שנים יכולים לגלות שהם שומעים את אותו סיפור בכמה וכמה וריאציות. עם השנים הוא הפך להיות אסיר של השקרים של עצמו. הוא כל כך הסתבך בהם, שכבר לא היתה דרך לצאת מזה. הוא הרי לא יכול פתאום לספר שהוא לא שירת בצבא או לא למד באוניברסיטה, אז הוא ממשיך.

     

    "בשנים האחרונות האינטנסיביות של השקרים פחתה, אבל הם לא נעלמו לגמרי. היום זה קורה לרוב בחברה, פחות בבית או במשפחה או במקום שבו הוא מרגיש מוגן. אולי זה קשור להשלמה שלו עם עצמו או עם המציאות שלו. מצד שני, זה תמיד יכול להופיע פתאום, כאילו משום מקום. אני תמיד המומה כשאני רואה אותו משקר בלי להניד עפעף".

     

    מה את מרגישה כשאת 'תופסת אותו בשקר'?

     

    "היום אני מרחמת עליו. בתור ילדה הרגשתי בעיקר כעס ובושה. אמא שלי תמיד התייחסה לזה בסלחנות. היא אמרה שהוא קצת גוזמאי, שהוא פשוט לא תמיד מדייק ביחס לעובדות. כאילו זה לא נורא כל כך. אבל אני חשבתי שזה איום ונורא שיש לי אבא כזה. חשבתי שזה נורא, שאני לא מסוגלת לדעת מתי משהו שהוא אומר הוא פרי דמיונו, ומתי הוא נאמן למציאות. "זה מבלבל, כי בתור ילד אתה לא יודע תמיד להבחין בין מציאות לדמיון, והתפקיד של ההורה שלך הוא לתווך בין המציאות לבינך. אבל כשאבא שלך בעצמו לא מבחין במציאות, או בודה מציאות, אתה לומד שאתה לא יכול לסמוך על ההורה שלך, שאין לך כלים טובים להבדיל בין אמת לשקר וששני המושגים האלה הם דבר נזיל".

     

    ואת משקרת?

     

    "לא, אני לא מסוגלת. במין הפוך על הפוך הפכתי להיות אלרגית לכל דבר שקר. אני מסוגלת 'להריח' שקר. אפילו שקרים 'לבנים', שהם כביכול לגיטימיים, אני לא מסוגלת לסבול".

     

    אפי (30), לעומת זאת, התחתן עם אישה שהתגלתה כשקרנית פתולוגית. אחרי שלוש שנות נישואים הוא נשבר וברח. "נורא אהבתי אותה, אבל בשלב שבו חשבתי על הרחבת המשפחה – הבנתי שאני לא רוצה אותה כאם לילדיי", הוא אומר. "עבר הרבה זמן עד שהבנתי שהיא משקרת ללא הרף ביחס לכל דבר כמעט. למשל, היא היתה מספרת שהיא הלכה למקום מסוים בעוד שהלכה למקום אחר. לא היתה לה סיבה לשקר, אבל היא לא יכלה לשלוט בזה. מה שהכי הטריף אותי זה שהיא בכלל לא הרגישה אשמה כשהיא שיקרה. שום ייסורי מצפון, מבוכה או פרפרים בבטן.

     

    כשתפסתי אותה משקרת, היא תמיד עשתה מזה צחוק. כאילו זו היתה בדיחה. "זה לא שאני אומר כל הזמן את האמת. אני לא צדיק. אבל אני יודע להבדיל בין מה שנקרא שקר לבן, שבא לשרת מטרה מסוימת, לבין שקר לשמו, שאין לו שום מטרה, אין מאחוריו שום סיבה והוא גם לא מניב שום רווח. וזה בדיוק היה סוג השקרים שלה. לשקר כדי לשקר. "כבר בהתחלה הבנתי שהיא לא ממש אמינה, אבל בשלב הזה היה שם יותר ערפול או טשטוש של עובדות מאשר שקרים. אף פעם לא ידעת מה באמת קורה. היא היתה אניגמטית, מסתורית. לקראת הסוף הבנתי שהיא משקרת כי זו היא. זו המהות שלה. זה הגיע למצב ששאלתי את עצמי אם גם הרגשות שהיא מצהירה שיש לה כלפיי הם שקריים".

     

    למה אתה חושב שזה קורה לה?

     

    "אני לא פסיכולוג, וזו שאלה לאיש מקצוע. אין לי מושג למה זה קורה ואיזה צורך זה משרת אצלה. באיזשהו שלב התניתי את המשך היחסים בינינו בכך שתלך לטיפול. היא הסכימה. אחרי כמה ימים נקבה בשם של פסיכולוגית מסוימת ואמרה שהתחילה ללכת אליה. היא נעלמה בימים ובשעות קבועים, שבהם לכאורה הלכה לטיפול. אחרי כמה חודשים, כשראיתי ששום דבר לא זז, התקשרתי לאותה פסיכולוגית. היא לא ידעה על מי אני מדבר".

     

    שקרים כהפרעת אישיות

     

    "לשקר יש שני מרכיבים", אומר פרופ' אליעזר ויצטום מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון. "אתה יוצר מצג שווא באמצעות הצגה לא שלמה של אינפורמציה או גם באמצעות מידע כוזב. שקר יכול לספק רווח, לספק צרכים נפשיים, וגם להיות סוג של 'עריכת' המציאות, כדי לא לפגוע באחרים או כדי להיראות טוב יותר בעיני עצמנו.

     

    "חוקר אמריקאי, פרופ' פול אקמן, הבחין בין שלושה טיפוסי שקרנים. השקרן הטבעי, שמשקר ללא מבוכה או בושה. אדם כזה הוא לא פסיכופת או חסר מצפון, אלא מי שהתרגל לצאת מתסבוכות בחייו באמצעות אי אמירת אמת. הוא גם לא משקר במטרה לפגוע באחרים. הטיפוס השני הוא השקרן הפסיכופת, שלא מביא בחשבון את תוצאות השקר ולא אכפת לו אם אחרים ייפגעו כתוצאה ממנו".

     

    "הטיפוס השלישי", אומר פרופ' ויצטום, "הוא השקרן הפתולוגי. הוא יוצר עיוות קיצוני של המציאות, מה שאנחנו מכנים 'פסאודולוגיה פנטסטיקה', שמבטא את צרכיו הנפשיים. השקר אצל האנשים האלה הוא תוצאה של דחף פנימי שלא משרת תועלת חיצונית. הם ישקרו גם כשלא מוכרחים לשקר. השקר מבטא אצל אנשים אלה צרכים גרנדיוזיים, מאפשר להם 'להגדיל' את עצמם ולברוא מציאות בדויה שמספקת להם רווח נפשי. חלקם מאמינים לשקרים שהם מספרים".

     

    אישיות גבולית

     

    לדבריו, "שקרן פתולוגי הוא אדם בעל מבנה אישיות שאנחנו נוהגים להגדיר 'אישיות גבולית' - Personality Borderline ", אומר פרופ' שמואל טיאנו. "זה אדם שמאמין בדברים שתחילה הוא ידע שהם שקריים, אבל באיזשהו שלב הגבול שמעגן אותו במציאות היטשטש.

     

    "אדם כזה מממש את הרצונות והמאוויים שלו באמצעות שקרים. השקר משרת את הצורך הפנטזמטי שלו. הוא עשוי לספר שהיה אלוף משנה בצבא למרות שהשתחרר בדרגת רב"ט, ולתפור סיפור שהוא לא יכול לצאת ממנו. תחילה הוא הוא משחק איתו, אחר כך חי אותו ולבסוף הוא הופך להיות חלק ממנו".

     

    "אדם שבוגד באשתו ומשקר לה עושה את זה ממטרה מציאותית. הוא יודע מה מטרת השקר", אומר ד"ר סטולר. "כך גם כשהוא משקר למאהבת ומספר לה שהוא בהליכי גירושים. אבל אם הוא פקיד ומספר למאהבת שהוא איש עסקים גדול, זה שקר שבא לשרת צרכים נפשיים נטו ומבטא הפרעת אישיות.

     

    "השקרן הפתולוגי, לדוגמה, יכול לנסוע מביתו לנתב"ג במונית ולבקש מהמאהבת שתבוא לקחת אותו, כדי שתחשוב שהוא באמת איש עסקים שנוסע בעולם. הוא יספר את אותו שקר גם לאנשים אחרים: שהוא בונה בתים במזרח אירופה, שיש לו מפעל בסין. הוא מודע לכך שזו לא אמת, אבל הוא כל כך חי את הסיפור, שהוא הופך להיות חלק ממנו. השקר משתלט עליו, מעשית ונפשית, והוא מתחיל להאמין שזו אכן המציאות".

     

    לדבריו "השקרן הפתולוגי יכול לספר על קריירה צבאית שלא היתה ולא נבראה. בדרך כלל אנשים כאלה מנכסים לעצמם שירות ביחידות מובחרות כמו השייטת או סיירת מטכ"ל. הם יושבים בחברה ומספרים על פעולות סודיות שהשתתפו בהן, מרשימים את החברים שמאזינים בפה פעור. אחרים יספרו על רומן שניהלו עם סלבריטי. כדי שלא יתפסו אותם באי דיוקים הם קוראים חומרים רלוונטיים באינטרנט, בעיתונות או בספרי היסטוריה, הולכים לכנסים, מבססים רקע לסיפור".

     

    מה גורם להם לעשות את זה?

     

    "כאמור, מדובר בהפרעת אישיות. אם אנחנו רוצים להתקדם מבחינה כלכלית וחברתית, למשל, יש לנו שתי אפשרויות: להתקדם לאט לאט ולהשיג את זה, או להבין ולהשלים עם כך שאנחנו לא יכולים אובייקטיבית להגיע לזה. אדם עם הפרעת אישיות שגורמת לו להיות שקרן פתולוגי יבחר במסלול שלישי: הוא יספר לאחרים עד כמה הוא מצליח. הוא אמנם גר כרגע בדירה צנועה בחיפה, אבל הוא בונה וילה ענקית בקיסריה. הוא יספר לחברים על הבריכה שהוא מקים בחצר, ירים טלפונים לבעלי מקצוע כדי לברר כמה עולה מוזאיקה איטלקית לריצוף הבריכה, ידון עם מכריו על סוגי שיש וכו'. זה כמו לחיות על סמים".

     

    יש להם הפרעה במצפון

     

    ריקי (36) ניהלה במשך שנה רומן עם גבר שסיפר לה שהוא על סף גירושים. "כשהכרנו, הוא סיפר שהוא פרוד ונמצא בהליכי גירושים מתקדמים. במשך חודשים שמעתי תיאורים קורעי לב על הסחטנות של אשתו ועל האופן שבו היא מסיתה את ילדיהם נגדו, על סכום המזונות האסטרונומי שפסק לו בית המשפט, על החברים ש'לקחו צד' ומחרימים אותו. האיש פשוט סבל.

     

    "כיוון שאני מתגוררת במרכז והוא בדרום, היה נוח לי שהוא מגיע אלי. הוא היה כמו כלבלב עזוב: הבגדים שלו היו תמיד מקומטים, הוא סיפר שהוא אוכל בעיקר ג'אנק-פוד כי הוא לא יודע לבשל, התלונן שהוא לא מצליח להתגבר על הבלגן בדירה שלו. אבל בכל פעם שהצעתי שאבוא אליו ואעזור לו – הוא התחמק בתירוץ אחר.

     

    "עם הזמן שמתי לב לכך שהסיפורים שלו מלאי חורים. פרטים לא התארגנו ביחד לתמונה אחת. הוא יכול היה, למשל, להגיע אלי מאוד מוטרד בגלל איזו סיטואציה בעבודה. דנו בזה, חיפשנו ביחד פתרונות. ואז פתאום הוא לא הזכיר את זה יותר. כששאלתי מה קורה עם זה – לקח לו רגע או שניים להבין על מה אני מדברת".

     

    "אחרי כמה חודשים ביקשתי מידיד שלי שהוא חוקר פרטי לברר מה קורה עם הבחור. התברר שחוץ משמו הפרטי, כל מה שהוא סיפר לי היה שקר מוחלט. הוא לא עבד במקצוע שסיפר לי שהוא עוסק בו, כל הפרטים על משפחתו המורחבת היו פרי דמיונו, וכמובן – אשתו לא ידעה כלל שהיא בהליכי גירושים.

     

    "בהתחלה חשבתי שהוא נוכל. מסוג הגברים הנשואים שמנצלים נשים פנויות. אבל זה לא רק זה: הוא פשוט השתמש בי כדי ליצור עולם שלם שמבוסס על פנטזיה. כאילו לבדוק עד כמה רחוק הוא יכול ללכת עם הדמיון שלו. אני בטוחה שאני לא הפעם הראשונה והאחרונה שהוא עושה את זה".

     

    "אדם שמקיים חיי זוגיות ומשפחה סבירים וממציא סיפור של קשיים ומורכבָת עושה את זה מצרכים של מופרעות נפשית", אומר ד"ר סטולר. "הוא מזין את עצמו ואת הסביבה בדרמה שאין לה שום אחיזה במציאות. הוא עשוי להציג את עצמו כמסכן או כקורבן, או בצורה ההפוכה, הגרנדיוזית: הייתי המאהב הסודי של שרון סטון. אישה שתהיה עם גבר כזה מסכימה בצורה לא מודעת לפנטזיה הזו. יש לה צרכים שמושלמים על ידי הפנטזיה של בן הזוג. אם היא בריאה בנפשה, היא תבחין מהר מאוד בשקרים ותזרוק אותו".

     

    ואכן, שקרנים פתולוגיים בדרך כלל נתפסים בקלקלתם. "זו רק שאלה של זמן עד שזה קורה", אומר ד"ר סטולר. "החושף יכול להיות מישהו שמכיר את האיש כל חייו ויודע מי הוא ומה הוא, מישהו שבאמת היה בשייטת או בסיירת, או מישהו שראה במקרה את הדרכון שלו והבחין בכך ש'איש העסקים' מעולם לא יצא מהארץ. "כשהשקרן הפתולוגי נחשף, הוא מאבד את כל אמינותו במישור המשפחתי, החברתי והמקצועי. כל מה שהוא יגיד בהמשך יחשבו שזה שקר. אבל מאחר שהוא לא תופס את עצמו כשקרן, הוא ירגיש אי נעימות יום או יומיים, אבל מהר מאוד יחזור לסורו ופשוט יחליף שקר בשקר. אין לו ברירה. המשא ומתן שלו הוא עם עצמו ולא עם הסביבה".

     

    שקרנים פתולוגיים מגיעים לטיפול פסיכולוגי?

     

    פרופ' טיאנו: "הם לעולם לא יגיעו לטיפול מיוזמתם, כי זה לא כואב להם. זה כואב לאחרים. האנשים האלה חיים בשלום עם השקרים שלהם. מישהו נפגע מזה? זו הבעיה שלו. כדי שיהיו רגשי אשמה צריך שיהיה מצפון. לשקרן הפתולוגי יש הפרעה במצפון. כשהמציאות באה ועוצרת אותו, הוא יעבור למקום עבודה אחר, לעיר אחרת, ויספר שם סיפור אחר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים