קלף חזק
רונית גלילי קוראת בקלפים מעשי ידיה, כשעל כל אחד מהם מתנוסס שיר או אימרה המתארים את מצבו של האדם. "הקלפים האלה הם לא עתידנות ולא מגידנות", היא אומרת. "הם תמונת מצב, קריאת כיוון. מראים כאן ועכשיו איפה הבנאדם נמצא"
רונית גלילי, 36, מגבעתיים, קוראת בקלפים מעשה ידיה (קישורים ותקשורים, כך הם נקראים). הקלפים אינם מצוירים כמו קלפי הטארוט. על כל קלף מופיע שיר קטן או אימרה המתארים את מצבו של האדם. הקלף שמצביע למשל על קריירה, אומר: הפיסגה של הניצחון למעשה קרה ומנוכרת, מתנשאת ממעל בגאון אך איננה מאושרת. קלף אחר אומר: מהות החיים היא מימוש הפוטנציאל, הזוגיות, ההורות, הקריירה ומתי ממש נשנה עצמנו באמת.
"הקלפים האלה הם לא עתידנות ולא מגידנות", אומרת גלילי. "הם תמונת מצב, קריאת כיוון. כמו 'אפקט המראה', מראים כאן ועכשיו איפה הבנאדם נמצא. מי שבא לטיפול מלא יוצא עם ערכת קלפים הביתה, כדי שיוכל לעבוד עם עצמו, עם חברים ועם בני המשפחה".
איך הגעת לזה?
"קיבלתי השראה. לפני כשלוש שנים הייתי אסיסטנטית לרפלקסולוגיה והחלטתי שאני כותבת במסיבת סיום הלימודים מסר לכל אחד מהתלמידים. פשוט הרגשתי שהיד כאילו כותבת מעצמה. כל אחד שלף פתק באופן אקראי ואנשים פשוט יצאו מגדרם. אמרו לי: 'ממש כתבת עלי', דברים בסגנון. כל אחד התחבר למסר שקיבל. ואז הציעו לי, למה בעצם שלא תעשי מהפתקים קלפים?"
וזה הצליח.
"ועוד איך. הגיע אלי בחור עם בעיות בברכיים. המדהים הוא שהאותיות של שלושת הקלפים הראשונים שעלו היה ב', ר' כ' (ברך) . באותו רגע קישרתי את זה לרב שצריך לברך אותו. רק אחר-כך חשבתי בעצם שיש כאן גם את המילה 'ברך', האיבר הכואב".
איך זה בדיוק נעשה?
"פותחים קלפים, מערבבים, מנסים לחוש אותם, ומוציאים שלושה קלפים. הראשון במרכז, שניים אחרים מצידיו. מסתכלים על האותיות הראשונות שיצאו. קוראים את שלושת הקלפים, ומנסים לבדוק איזה דברים הם משקפים לכאן ועכשיו. שוב מערבבים, שואלים שאלה או מביעים משאלה (מילולית או בלב) ומוציאים קלף אחר שסוגר את המעגל. רואים את ההקשר, ואחר-כך, אם זה נחוץ, אני עושה הילינג, ומקישה בפעמונים ובקערות טיבטים, שעובדים על צלילים ונותנים אינדיקציה על חסימות בגוף".
הטיפים של רונית גלילי לחיים טובים יותר
- להודות כל בוקר על מה שיש ולא לקטר על מה שאין.
- להתחדש מדי יום דרך התבוננות. לשבת בגן שעשועים ולהסתכל על הנוף, הציפורים והכלבים, להתחבר לירוק שמסביב, בלי פלאפונים, עשר דקות. זה בהחלט ינקה את המחשבות העמוסות שלכם.
- לעשות פעם בשבוע יום כיף. אפשר אפילו לשבת בבית קפה, ללכת למוזיאון או לקפוץ לספא, כדי להטעין את האנרגיות מחדש.