פייר פסיני: יוצר נדיר ששווה לגלות
אלבום הבכורה של היוצר הרגיש הזה מזכיר את ניק דרייק, ומעביר צמרמורת בגוף
פסיני הוא ממוצא איטלקי ופעיל מוזיקלית בסצנה הלונדונית מ-1997. בתחילת שנות התשעים הוא החל ללמוד ציור בפריז, שם הכיר את מי שהפיק את אלבום הבכורה שלו, הצ'לן הצרפתי וינסט סגל, שניגן באלבומים רבים ומגוונים מאלביס קוסטלו ועד בלקאלישס. סגל, שהיה פעיל במסגרת הלייבל הצרפתי "בלו-אלקטריק", החליט להפיק לו אלבום ומנגנים איתו בין השאר לודו ברוני, וינסנט טורל והמתופף האגדי מניו אורלינס ג'ף בודרו.
ההפקה, העיבודים, הנגנים, ובכלל כל המסגרת התומכת מאפשרים לפסיני להתבטא באופן שמבליט את שירתו המקסימה, המשדרת קצת תמימות, הרבה רוגע ונינוחות ובעיקר ראשוניות הורסת. המבע הווקאלי שלו עשוי אמנם לגרום לעתים לעצימת עיניים בלתי רצונית, ואולי אף לפיהוק, אבל המונוטוניות הזאת היא סוד הקסם שנותן את הטון באווירה המרגיעה של האלבום.
מלבד השפעות הפולק הברורות על האלבום, בחלק מהשירים יש השפעות קלות של בלוז וג'ז המשתלבות בטבעיות בתחושה המבוישת והצנועה שפסיני משדר. קשה להתעלם מהדמיון הגדול לדרייק (שבימים אלה מלאו 30 שנה למותו), בצבע הקול, במנעד וגם בחיבור הנהדר של הטקסטים כמו הפיסה הבאה מתוך מהשיר "circles round you" :
Like a radio"
I have been
Hearing your voice
Tuning in
Circles round you".
בדומה לדרייק שלא זכה בימי חייו להכרה, נראה שגם פסיני לא עומד לסחוף אחריו מעריצות נוטפות ריר, אלא להיות סוד כמוס של חוג מצומצם של אוהבי מוזיקה בנפשם, וחבל שכן האלבום של פסיני יכול לעמוד בגאווה על המדף לצד אלבומים לא פחות פופולריים כמו האלבום האחרון של בק. החורף הישראלי לא מזמן לנו הזדמנויות רבות להתכרבל ולהתענג על שירים מהסוג שפסיני מטיב לייצר. אז לפני שהוא ייעלם, כדאי לכם לשים עליו יד.
