בגדי המלך החדשים

עוזי כהן, האוריגינל, לא הצטלם עם החיקוי. מן הסתם, הוא לא ייתן לאף אחד לקחת ממנו את הפוקוס, בייחוד עכשיו כשהוא בשיאו.

"הלובה החדשה"

לקראת סוף העונה הראשונה של "ארץ נהדרת" לובה, הדמות החמה של התוכנית, התפטרה ממקום עבודתה ויצאה לדרך חדשה. הצופים המאוכזבים חיכו בכיליון עיניים לחיקוי הבא. בתוכנית הראשונה של העונה השנייה זימנה "ג'ודי שלום ניר מוזס" את ראש הממשלה לשבת באולפן. במקום אריק שרון נכנס עוזי כהן. עם מבט מטורף בעיניו ואף ענקי הוא פתח במונולוג בשפת הג'יבריש, תוך כדי מחיאת כף ושאר תנועות גוף שהנציחו את התיאוריה של דרווין. זו היתה יריית הפתיחה לחיקוי החם של העונה. בפורומים השונים באינטרנט התחוללה היסטריה: הנה הגיעה "הלובה החדשה".

עוזי כהן אינו דמות המשנה הפוליטית היחידה, שקיבלה חיקוי תוצרת "ארץ נהדרת". ענבל גבריאלי ורוחמה אברהם קיבלו חיקוי מוצלח מאורנה בנאי המבריקה. שתיהן עדיין לא הגיעו לכותרות בהקשר של עשייה ותרומה לחברה: הראשונה הגיעה לכותרות בעיקר הודות לקשריה המשפחתיים ובן זוגה השוער. השנייה בעיקר בזכות התביעה שהגישה נגד התוכנית של אסף הראל.

בדקנו עם סאטיריקנים וקומיקאים איך מגיעות דמויות משנה פוליטיות לפריים טיים ומה זה אומר על הפוליטיקה בארץ. "החיקוי של עוזי כהן מביע תופעה", טוען אפרים סידון. "הוא סמל של הפוליטיקה הבינונית, שיש בה אנשים לא מוכשרים. ענבל גבריאלי הגיעה לפוליטיקה בזכות קשריה המשפחתיים, וגם היא דמות נלעגת שנמצאת בפוליטיקה ותקועה שם. לא משנה באיזה צד אתה במפה הפוליטית, אתה יודע שיוסי שריד או עוזי לנדאו הם פוליטיקאים רציניים. מגבריאלי אין לנו ציפיות בתור פוליטיקאית".

אף שהוא מוצג בצורה עילגת, עוזי כהן מאוד מרוצה מהחיקוי שלו.

"היום זה כבר לא משנה מה אומרים עליך, העיקר שיאייתו את שמך נכון. אם הגזימו עם החיקוי הבבוני, זה עניין של טעם, אבל אף אחד לא מייחס לו חוכמה גדולה. בתקופת התוכנית 'החרצופים', פוליטיקאים שלא היתה להם בובת חרצוף היו מוכנים לממן בובה על חשבונם, כי זה מראה שהם חשובים. העיקר לא להישאר על הספסל. כשזה מדובר בבובות, אז זה יותר מקובל שיהיו מכוערות ולא אנושיות".

איך מוצאים את הדמויות הפוליטיות בשוליים?

"פתאום רואים דמות שנדחפת לחדשות בלי שיהיה מאחוריה משקל. אני קורא להם 'האנשים האפורים'. אנשים שאין להם משקל מוסרי. דולים אותם ומעלים את התופעה. כהן הוא נציג הבינוניות, ששולט בפוליטיקה, והוא יבלוט מעל המשוררים, הסופרים ושאר 'יפי הנפש'".

הבבון שמנהל את המדינה

הסאטיריקן עופר קניספל ("החרצופים", "יצפאן") ממש לא מופתע מהחיקוי של כהן. "עוזי כהן הוא דמות מאוד מרכזית בפוליטיקה", אומר קניספל. "הוא יודע שעיקר הכוח שלו הוא בלהישאר מאחורי הקלעים ולעשות רעש. יש לו כוח בפוליטיקה, שהופכת את הפוליטיקאים לעבדים מול עסקנים כמו כהן. גדולתם של הכותבים בתוכנית, היא שהם זיהו מי הוא האיש החזק ושהוא מדבר כמו קוף. הרי הם לא עשו חיקוי של סגן ראש עיר אחר. בדרך כלל עושים חיקויים של הדמויות המרכזיות בפוליטיקה, כדי שהצופים ירצו לדבר עליהן. יש לי שכן מאוד מצחיק, אבל אני לא אעשה חיקוי שלו".

ואיפה הכוח של ענבל גבריאלי ורוחמה אברהם?

"החיקויים של שתיהן לא הפכו לשיחת היום, אלא החיקוי של עוזי כהן. הסאטירה לא יוצרת מציאות, אלא אומרת לנו שבבון מנהל היום את המדינה".

לסאטירה יש יכולת להעלות פוליטיקאי שולי או להוריד פוליטיקאי בכיר?

"אנחנו לא הורדנו את דן מרידור. פוליטיקאים לא מתייחסים לתוכניות הסאטירה - יש להם עור חזק כמו הבונקר של סדאם. אנחנו אמרנו שהוא איש חלש, ועובדה שהוא נעלם מהפוליטיקה. אנחנו לא יוצרים מציאות, אלא מגדילים ומגחכים אותה. עוזי כהן היה בבון לפני שהתוכנית הציגה אותו כך".

החיקוי של עוזי כהן לא נמוך מדי? בכל זאת צוחקים על ליקוי הדיבור שלו.

"יש דמויות שהיה קשה להפוך אותן למגוחכות יותר ממה שהן, כמו עזר וייצמן ורענן כהן. אלו היו דמויות נלעגות, שאי אפשר היה להתחרות במקור. אני כתבתי את הטקסט לחרצוף של וייצמן. הייתי מחרבש שטויות, ואז הוא היה אומר דברים יותר טיפשיים בטלוויזיה, וגם עוזי כהן כזה. רענן כהן, שהיה מזכ"ל העבודה, היה דוגמה מושלמת לכך: איש נלעג ועילג, שסיפק לנו הרבה חומר משעשע כמו המשפט 'המפלגה ניצחה' (חיקוי של אלי יצפאן), והקפדה על הדגשת תאריו. בעסקנות הכלומניקית הוא הפך לדמות מצחיקה".

דמות משנה פוליטית נוספת, שיצפאן העניק לה חיים, הוא עמיר פרץ. "הוא תפס לי את העין, כי הוא מילא את המסך", אומר יצפאן. "הוא איש חכם, אי אפשר היה להתעלם ממנו. בראיונות שונים הוא אמר שהחיקוי שלי עשה שירות להסתדרות ולעובדים, וחשף אותו בפני אוכלוסיות גדולות יותר".

אז לחיקוי שלך יש כוח להפוך דמויות משנה בפוליטיקה ללהיט החם בטלוויזיה?

"אני לא מתעסק במשמעות הפילוסופית של החיקויים, אני בא לבדר. עמיר פרץ היה תמיד אגדה, אין שנה שהוא לא מאיים בשביתות גורליות. רענן כהן היה אז בתפקיד בכיר. גם החיקוי של איש הטאליבן מבוסס על דמות קיימת, והשנה הוספנו את אחמד טיבי. לדמויות שאני מחקה צריך שיהיו חיים אמיתיים. אני מוסיף את הטירוף ואת הטוויסט המסוים של הדמות".

אנשים בטלוויזיה פוחדים

לאדיר מילר יש כבר "שמיעה מוסיקלית" לסגנון דיבור של חיקויים פוטנציאליים. "הרעיון הוא לקלוט בן אדם שהוא מתחת לעיניים של כולנו", אומר מילר. "כולם יודעים שהוא שם, אבל אף אחד לא חושב שאפשר לחקות אותו, וככה יש קליעה למטרה. את רוב הדמויות שחיקיתי ראיתי בטלוויזיה. לדוגמה, את אביעד קיסוס קלטתי כבר בפרומואים שהוא עשה לתוכנית שלו, וכך לגבי עינב גלילי".

לסאטירה יש יכולת להעלות דמויות שנמצאות בשוליים למרכז הפריים טיים?

"יש אנשי טלוויזיה, שלאחר שחיקיתי אותם, המדרוג בתוכנית שלהם עלה. לדוגמה, מיכל זוארץ ואילון בן יוסף. הצופים רוצים לראות אם החיקוי דומה למציאות".

אז לחיקוי יש כוח.

"זה לא עניין של כוח. אני מונע על ידי העשייה, ולא תמיד מודע למה שאני עושה. חיקוי זה ניסוי וטעייה. כשאתה בוחר דמות לחקות אותה, אתה לא חושב שתרוץ איתה כל העונה".

יש אנשים שמבקשים שתחקה אותם?

"בין אנשי הטלוויזיה יש פחד שאני אחקה אותם".

טוביה צפיר לא מסכים עם הקביעה כי הסאטירה משוללת כוח. "הסאטירה יכולה להזיק והיא יכולה להועיל", טוען צפיר. "החיקוי של דן מרידור בתור הנחנח כן פגע במעמדו הפוליטי, כי אנשים חשבו שכנראה הוא לא יכול להיות נמר בפוליטיקה. לעומת זאת, כשירדנו בצורה רצינית על ביבי, הוא קיבל את מלוא הסימפטיה מהציבור. זה משהו שהסאטיריקנים צריכים להביא בחשבון".

נדמה שהיום יש יותר חיקויים של פוליטיקאים משניים מאשר בתקופת "החרצופים".

"אני זוכר שיוסי שריד ממש התחנן שנעשה לו חרצוף, והוא לא הפסיק לשגע את הכותבים עם זה. אני יודע שיש אנשים בתקשורת שפשוט מתים שיחקו אותם. אם אתה לא מחוקה, אתה לא קיים".

עוזי כהן: "עכשיו אני המלך"

עוזי כהן, שבהחלט קיים עכשיו בכל חור (עם פרסומת לחברת "סנו" בדרך), יודע לנצל את המומנטום. לפני הכל הוא סוגר חשבון אישי: "אני גימדתי את יצפאן. הוא לא רצה להזמין אותי לתוכנית שלו, הוא כנראה חושב שהוא מלך, אבל עכשיו אני המלך. אני קיבלתי 30 אחוזי צפייה, אני הכי פופולרי".

במה המלוכה הזו מתבטאת?

"אני מוזמן לכל מסיבות החנוכה, לאירועים משפחתיים, מבקשים ממני ברכה, אני לא יכול לעבור ברחוב בלי שיגידו לי 'אתה חמוד' 2,000 פעם ביום. בדרך כלל מקללים פוליטיקאים, ואותי מברכים. תמיד עסקתי בפעילות פוליטית חשובה, אבל החשיפה נתנה לי שוונג".

אז בקרוב נראה אותך בתור שר בממשלה?

"אני נשאר בעיריית רעננה. פה אני הכי יכול להשפיע ולעזור לאנשים. עכשיו אני פועל להעניק אזרחות כבוד לאריק שרון מטעם עיריית רעננה".

החיקוי לא מעליב אותך?

"אני יודע שאני איש לא שיגרתי. אני מתייחס אל זה כבידור. צחקו על הרבה פוליטיקאים והם נשארו בחיים. יש פוליטיקאים שהיו מוכנים לשבת בספארי עם בננות, העיקר שיעשו להם חיקוי. אני ידעתי לנצל את המומנטום. עכשיו גם מנתחים אותי באוניברסיטאות, איך בלי כלים ויועצים הצלחתי לחדור למרכז העצבים של התקשורת".