שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עבריין כבד
    "כטיפוס מאוד רוחני אני מאמין באלוהים, ובטוח שיד מלמעלה כיוונה אותי למקום הזה", מסביר חיים זנאתי איך הגיע למשחק. למרות שעשה מגוון של דמויות בסדרות ובסרטים, תפקיד הקרימינל נדבק לו באופן טבעי. כך ב"זינזאנה", כך גם בסרט "בלאק ג'ק"

    בפסטיבל הקולנוע בירושלים היתה לחיים זנאתי סיבה טובה לטפוח לעצמו על השכם. בקוקטייל, לאחר הקרנת הסרט "בלאק ג'ק", פנתה אליו אחת המשתתפות וסיפרה שראתה אותו יומיים קודם בקוקטייל של "DISTORTION", סרטו החדש של חיים בוזגלו, שזנאתי נמנה עם משתתפיו. האלמונית תהתה על פשר נוכחותו של זנאתי במקום, ורק אחרי זמן מה נפל לה האסימון: הוא משתתף גם ב"בלאק ג'ק". "אי אפשר להכיר אותך בסרט", סיימה את שיחתם החטופה. "למרות ששחקן אוהב לקבל מחמאות, עבורי זה הישג אם הפעם יש לי תפקיד שבו לא מזהים אותי", מבסוט זנאתי, "מה גם ששמו עליי פאה. וואללה, שיחקתי אותה".

     

    בסרט, שביימו מתי הררי ואריק לובצקי, הוא מגלם את אילוז, סוג של עבריין עם מראה אולד פשן. "הוא טיפוס עתיק כזה שלא מתחדש עם הזמן", מסביר זנאתי. "די פרימיטיבי, שעדיין מנסה לגדול ולאו דווקא בדרכים ישרות". ב"בלאק ג'ק", מעשיית פשע בכיכובו של גדי סבן, שלאחר ההסרטה עבר "לככב" מאחורי סורג ובריח, אילוז הוא מעין נושא כלים של מוסה ג'ון, מאפיונר דה-לה-שמאטה שאורי גבריאל מגלם במיטב כישרונו.

     

    "לאילוז יש עבר של קבלן פיצוצים, שעם הזמן מוסה מקדם אותו לאינטרסים שלו, והופך אותו למנהל הקזינו הבלתי חוקי שלו", מוסיף זנאתי. "את אילוז לא מספק להיות החייל של מוסה, וכשהוא רוצה לגדול, יש לו חשבונות משלו. כדי לגנוב מהקופה הוא מביים פשיטה משטרתית, אבל נחשף ומשלם ביוקר".

     

    במקביל מצפה זנאתי ליציאתו לאקרנים של "DISTORTION". "זה סרט שבו לכל אחת מהדמויות יש הפרעה משלה", הוא אומר. בסרט הזה, אגב, מי שראה את זנאתי ב"זינזאנה" או בכל סידרה טלוויזיונית אחרת, יזהה אותו בנקל. הוא מגלם את דמותו של צ'יקו, שחקן מכור לסמים, שמשחק בלש. "בשבילי כל סרט כזה הוא התגייסות", מעיד זנאתי. "ב'בלאק ג'ק' ידענו שאין תקציב. באנו, עשינו חזרות עם כל הלב, וב'DISTORTION' אפילו הבאנו בגדים מהבית".

     

    זנאתי מקרין חום מסוים, שמסביר את הנאמנות שלו לבמאים שעימם הוא משתף פעולה. בשביל הצמד הררי-לובצקי הוא מוכן ללכת רחוק. "איתם התחלתי את עבודתי בטלוויזיה, כשהם שיתפו אותי בשני פרקים בסידרה 'תמונות יפואיות'", הוא מציין. "שם התחיל ה'רומן' שלנו, שנמשך גם ב'חלומות נעורים'".

     

    עם כל הכבוד להם, לפני הכל יש עליך חותמת חזקה של שחקן של בוזגלו.

     

    "ותודה לאל שכך. אני מחובר לבוזגלו ואוהב את העבודה איתו. כמי שלא למד משחק, בוזגלו הוא בית ספר בשבילי. במאי שהדרך לא חשובה לו במיוחד כמו התוצאה, לעומת אחרים שמרוב שהם חושבים על הדרך, הם מפספסים את התוצאה. אצל בוזגלו אתה מקבל יד חופשית, עם יכולת להביא מעצמך, כפי שאין אצל שום במאי אחר. בעיניי זה ממש נפלא לעומת במאים אחרים, שמספיק להם לתת פקודות של 'ימינה, שמאלה'. גם עם מתי ואריק יש לי כימיה ממש טובה".

     

    לאחר "מרחב ירקון", "זינזאנה", "שלווה" ו"אשליות", והסרטים "בליינדייט" ו"DISTORTION", ממשיך זנאתי במירוץ הפורה שלו עם בוזגלו. בסרט הקולנוע היותר חדש שלו, "ג'נאם ג'נאם", הוא משחק קבלן משנה, אחראי על הפועלים הזרים - "די רע, מניאק כזה".

     

    "אין בינינו חוזה, אבל יוצא שאנחנו לא זזים אחד בלי השני", הוא אומר. "אין לשחקן מחמאה יותר גדולה מכך שבמאי חוזר לעבוד איתו, ורק בימים אלה היה לנו מפגש נוסף בסידרה 'כתב פלילי', שם אני מופיע בתפקיד חוקר פרטי. ככה זה, פעם אני עבריין ופעם אני בצד השני של המתרס".

     

    זנאתי, 37, עדיין רווק, "כבר בשל לשינוי הסטטוס". הוא אשדודי במקור, התוהה עד היום כיצד המשחק דבק בו. "השבת ישבתי עם אמא שלי ופטפטנו ככה", הוא מספר. "'אמא, את זוכרת שהיה לי חלום להיות שחקן?', שאלתי אותה. 'לא!', היא אמרה לי, ואין כמו אמא שזוכרת".

     

    איך בכל זאת הגעת למקצוע?

     

    "כטיפוס מאוד רוחני אני מאמין באלוהים, ובטוח שיד מלמעלה כיוונה אותי למקום הזה. הייתי מין מצחיקן כזה, שחקן של בית הספר, ולפעמים גם סבלתי בגלל השטויות בכיתה".

     

    אשדוד, אם לא ידעתם, הניבה לא מעט כישרונות. מהבניין שלו, יצאו שני אמנים - הזמרת ליאורה וזנאתי. הוא היה ה"דוס" של הבניין ולמד בישיבה התיכונית נווה-הרצוג. "תכל'ס, התפקרתי בשבת הראשונה שריתקו אותי", הוא מגלה. בצבא הוא שירת בגולני, ולאחר השחרור, טיול חובה בחו"ל ותפקיד של ניצב ב"אחד משלנו" (סרטו של אורי ברבש), ירד לאילת. "שם גיליתי את צוותי הבידור", נזכר.

     

    באילת עקץ אותו סופית החיידק. "אקי אבני היה הבוס שלי שם", הוא מספר. "אחריו נהייתי אחראי על צוות הבידור, ונתי רביץ היה איש צוות שלי". שמונה שנים היה חברו לצמד של ירון לוי-סבג במופע סטנד-אפ משותף, "ארמון וז'קו", כשם הדמויות שגילמו בתוכניתו של דידי הררי. "ירון קומיקאי נפלא, ואני מאמין שהדרכים שלנו עוד יתחברו", אומר זנאתי.

     

    המירוץ שלו נמשך בפול גז. בקרוב נראה אותו גם ב"איזה מקום נפלא", סרטו החדש של אייל חלפון בנושא העובדים הזרים. וגם בדמות של מגמגם בסרטו של אורי פסטר, "מלך של קבצנים", שהוסרט ביערות ליטא. "כמעט מתנו מקור", הוא מספר. "יום אחד לא הרגשתי בסט את אצבעות הרגליים. איזה תנאים. עוד לא הייתי בסרט שבו לכל שחקן היה קרוון משלו. ממש חוויה מסעירה. הרגשתי אמריקה בליטא. לפעמים צבטתי את עצמי, להיות בטוח שאני לא חולם".

     

    אף שאין לו השכלה תיאטרונית, קורצים לו קרשי הבמה. לאחר שהופיע בקומדיה "אדונן של שתי משרתות", בתיאטרון באר שבע, התאכזב. "אם ציפיתי לפרוץ בבום איזו דלת, זה לא קרה", הוא מספר. "רק עכשיו זה קורה. אני חוזר לבמה, לקומדיה 'בוטיק השקרים' עם שרון אלימלך, אחלה פרטנרית, מקסימה ומוכשרת".

     

    אתם נכנסים כאן לנעליהם של זאב רווח ויונה אליאן.

     

    "קטונתי. הנעליים של זאביק באמת מאוד גדולות. אני מקווה שאכן זה מה שישים אותי על הבמה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים