שגריר הולנד: אירופה למדה להאמין בשרון

"זה לקח לנו זמן, אבל אנחנו מאמינים בשרון ובתוכניתו המדינית". כך אומר בוב היינש, שגריר הולנד בישראל. בראיון ל-ynet לקראת תום כהונת ארצו כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, הוא אומר: "נוצר חלון הזדמנויות, ואסור לפספס אותו". 

כל מנהיגי העולם המערבי מדברים על עידן חדש. כיצד אתה רואה את תקופת הזמן הזאת?

"כל מה שקרה זה שבעבר היו יוזמות רבות, שלא היו מסונכרנות. ישראל והפלסטינים לא היו מוכנים. מה שהופך את העיתוי הזה לתקופה של הזדמנות, הוא ששני הצדדים באמת מוכנים להתקדמות בתהליך השלום. זו מהות חלון ההזדמנויות. זה לא כל-כך מותו של ערפאת, כמו העובדה ששני הצדדים מוכנים: הפלסטינים - אחרי 4 שנות אינתיפאדה, שחלק גדול מחשיב כטעות, ואבו מאזן מחשיב אותה כטעות, והצד הישראלי - תוכנית ההתנתקות של שרון. הפעם שני הצדדים בסינכרוניזציה, וזהו חלון ההזדמנויות".

אתה מתעלם מן העובדה שערפאת איננו, כשאתה מדבר על אותו חלון הזדמנויות?

"זה יותר מכך. אם ערפאת היה מת לפני כמה שנים, אולי זה לא היה יוצר חלון הזדמנויות. אך כעת בצד הפלסטיני עייפים, חצויים, רוצים בהקמת מדינה, בשלים יותר. לכן, במובן הזה, מותו תורם להזדמנות הזאת".

בראייה לאחור, אתה מצדיק את החרם הישראלי על דיפלומטים שנפגשו עם ערפאת?

"לא, מנקודת המבט שלנו זו היתה טעות. באופן בסיסי, גם אם אתה ממש שונא את האויב שלך, זה האדם שאיתו אתה עושה שלום. אתה חייב לדבר איתו, אתה הרי לא משכין שלום עם ידידים. אך הוא כבר לא שם, אז הבעיה הזאת נפתרה".

תוכנית ההתנתקות תיושם בקרוב. רבים בקהילה הבנלאומית מבקשים מישראל שלא תהרוס את בתי המתנחלים באזורים שתיסוג מהם. מה עמדתך בעניין?

כשראש הממשלה הגה את תוכניתו, הקהילה הבינלאומית הגיבה בחשדנות רבה. אבל מאז השתנו הרבה דברים בגישתכם.  

"זה נכון. היה לנו קשה לקבל את זה, היינו ממוקדים במסלול של מו"מ במשך 40 שנה, ולפתע מר שרון בא ומציג תוכנית חד-צדדית. מרגע שתפסנו את המשמעות של זה, והגענו למסקנה שראש הממשלה הזה מאוד כן - וזה לקח לנו קצת זמן, אני מודה - אנו תומכים בו בכל לבנו. מהכרותי המעטה איתו, הוא החליט כך כי הוא באמת מאמין שזהו האינטרס הישראלי, וזה תפקידו כראש ממשלה. אין לי ספק שאם היו שואלים אותו להעדפותיו בעולם האידיאלי, הוא היה מעדיף ישראל גדולה יותר, אך זה בלתי אפשרי בעולם הריאלי. יש לנו חילוקי דעות בלא מעט נושאים - ההתנחלויות, המאחזים הלא חוקיים, תוואי הגדר ועוד - אבל זה לא מוריד מהכבוד שאני רוכש לו".

האם אירופה, כמו ארצות-הברית מקבלת את ההבחנה בין ההתנחלויות המבודדות לגושי ההתיישבות, שיישארו לפי ממשל בוש בהסדר הקבע?

"מבחינת הקהילה הבינלאומית, כל ההתנחלויות בלתי חוקיות. לפי אמנת ז'נווה, אינך זכאי להביא את האוכלוסייה שלך להתגורר בשטח כבוש. אם במהלך תהליך השלום והמו"מ חלק מהיישובים יהפכו לחוקיים – אנו נכיר בכך, אך כרגע – לא זה המצב".

דוגמה טובה להבדלים שכאלה היא הניסיון ההולנדי לצרף את חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור. צרפת ומדינות אחרות ממשיכות לסכל את המהלך.

"עד היום באירופה, נהוג היה לחשוב שחיזבאללה הוא ארגון בעל שתי זרועות: צבאית – שהיא ארגון טרור, ופוליטית - שאינה כזאת. יש להם שמונה מושבים בפרלמנט הלבנוני, לנו יש שגרירות בביירות, כך שלא רצינו לראות בכולם ארגון טרור. אך אז קיימנו דיון בפרלמנט שלנו, ושר החוץ ביקש לבחון את הדברים מחדש. שירותי המודיעין שלנו הנפיקו דו"ח ואז היה ברור שיש שתי זרועות, אך בסופו של דבר יש מועצה מנהלת אחת, שמקבלת את ההחלטות עבור שניהם. ברגע ששירותי הביטחון מסרו לנו את המידע הזה, לא נשארה כל ברירה אלא לקבל זאת.

"כתוצאה מכך שינינו את מדיניותנו ובחודש נובמבר הודענו שאנו רואים בחיזבאללה ארגון טרור, כפי שאירע עם חמאס, ונפעל לכך שהוא יצורף לרשימה האירופית. מדינות אחרות צריכות להגיע לאותה מסקנה, ואנו עובדים על זה. אנו זקוקים לקונצנזוס בתוך אירופה כדי לעשות זאת".

"הוסכם על תוכנית פעולה לשלוש השנים הקרובות, וזה 'הישג הכתר' של הנשיאות התורנית שלנו. זה יחזק את הקשרים בין ישראל לאירופה. עם ישראל הולכים רחוק יותר ממדינות אחרות, כי היא יכולה להשתלב בתוכניות רבות של האיחוד. בסוף התהליך ייפתחו בפני ישראל אפשרויות חדשות בתוך השוק האירופי המתרחב, זו תהיה הזדמנות כלכלית מצויינת לישראל".  

יש תחושה שהיסודות בתוך אירופה, ובהולנד בפרט, הולכים ומתעררים. מאז רצח הבמאי  תיאו ואן-גוך בידי מהגר ממוצא מרוקני הסערה נמשכת, ומספר מסגדים הוצתו. האם היחס כלפי מהגרים ישונה כעת?

"טבעו של אותו במאי היה להיות פרובוקטיבי, אך זו כמובן לא סיבה לרצוח אדם. הוא עשה סרט רב עוצמה על יחס האיסלאם לנשים ועל כך נרצח. אנו בהולנד תומכים בתרבות של סובלנות וחופש דיבור. בהולנד ישנה קהילה מוסלמית גדולה מאוד, בסביבות 7 אחוזים מהאוכלוסייה, ולהם יש קשיים להתאקלם בחברה. זה יוצר סוגים שונים של פשיעה, זה נגמר ברצח הזה, וכל התסכול בא לידי ביטוי באותו מקרה קשה. להולנד יש מדיניות ארוכת שנים של מיזוג תרבויות. זה אפשרי אם שני הצדדים סובלניים זה כלפי זה, אבל אם צד אחד אינו כזה - כפי שהוכח ברצח - פירוש הדבר שצריך לשקול מחדש את מדיניותנו, ולנקוט במדיניות יותר אקטיבית של שילוב המרוקנים והמוסלמים בחברה. אם אינך רוצה להשתלב, עליך לפחות להיות סובלני. עלינו להגן על חברתנו הליברלית מפני זה. זו תהיה תקופה קשה".