שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הצד האחר של עברי לידר

    הסינגל הראשון מתוך אלבומו החדש לוקח אותו למקום חדש, אקוסטי ומלודי. "חיפשתי את ההרמוניה", הוא מסביר

    בחודש מרץ ייצא אלבומו הרביעי של עברי לידר, "זה לא אותו דבר", ואם לשפוט על-פי הסינגל הראשון שיוצא היום (א') לרדיו, "זכיתי לאהוב", לידר אכן נמצא במקום אחר. את מקומם של הסמפלרים והביטים החליף תזמור מלודי ועשיר, הטקסט רגיש ומרגש ואת השיר מלווה וידאו קליפ מבריק באנימציה ממוחשבת בגווני האפור, שלוחץ על כל הנקודות הנכונות.

     

    "כשהשמש/יוצאת מעל המים/ומתחיל עוד יום אפור/ובינתיים אין סיבה/אז אני זוכר שיש שפתיים/שרוצות אותי קרוב/אני יודע שזכיתי לאהוב", שר לידר וברקע עיר בטון, דמות מצוירת נטולת הבעה אבל מלאה אנושיות וכלבלב שמורכב מגופים הנדסיים.

     

    באלבום יהיו 11 שירים. מהדורה מוגבלת תלווה ב-EP עם 8 שירים נוספים מתוך "אלקטרו Live", המופע המשותף ללידר וליוצר האלקטרוני, הנרי, שבישל בין היתר גרסה אלקטרונית ל"מרי לנצח" של לידר.

     

    "זה תקליט קצת אחר מכל מה שעשיתי עד היום", אומר לידר ל-ynet ומסביר: "הוא לגמרי אקוסטי והרבה פחות מעובד מהאלבומים הקודמים. כל השירים מוקלטים ב'לייב' מתוך רצון לשמר את האווירה של מוזיקה חיה ואת ה'וייב' של הכלים. זה שירים שנולדו מתוך הפסנתר ולכן רציתי לערב כמה שפחות מחשב וסינטיסייזרים".

     

    בשיר "זכיתי לאהוב" מנגנת תזמורת של 40 נגנים. לדברי לידר מדובר בהפקה הגדולה ביותר בהיקפה שעשה עד היום. "זה לא שלא עסקתי בתזמור בעבר, אבל זה בא לידי ביטוי בעיקר בכתיבה לסרטים כמו 'ללכת על המים'. עניין אותי להביא לאלבום מקומות אחרים, רציתי לעניין את עצמי ואת הקהל וגם מבחינת תחושה מוזיקה שיוצאת מפסנתר, מוזיקה אקוסטית, יש בה משהו קרוב. אני מרגיש שיש רוויה מסוימת ממוזיקה ממוחשבת ורצון לחזור למלודיה. זה נע במעגלים המעברים האלה, כמו שהמוזיקה הקלאסית עשתה סיבוב והגיעה עד למקומות הא-טונאליים רק בשביל לחזור למוזיקה הרומנטית והמלודית. זה יפה בעיני המעגלים האלה וגם אני בשלב מסוים חיפשתי יותר את ההרמוניה ופחות את הביטים".

     

    על הסינגל אומר לידר: "זה לא שיר פסימי, ההיפך, עצם העניין שאדם יכול לומר לעצמו שהוא עבר את החיים בלי לפספס את התחושה הזו של לאהוב ולהיות נאהב, זה משהו".

     

    את הקליפ לשיר, שישודר החל מהשבוע בערוץ 24, ביים עופר רובין, עיצב אודי גינדי ועל האנימציה אחראי רן שרצקי. למרות שמדובר באנימציה ממוחשבת, בטונים אפורים המשתנים לאורך קצת יותר מארבע דקות, הדמויות שעל המסך מצליחות לגעת ולרגש. "זה מעניין, תמיד אומרים שהעיניים הן החלון פנימה ושבהן מצויה ההבעה, אבל דווקא בדמות הזו נטולת העיניים שעשויה במחשב יש כל כך הרבה אנושיות והבעה. אני אוהב את הקליפ והקונטרסט הזה לכאורה של אנימציה שנתפסת כמשהו ממוחשב וקר ומלודיה הרגיש לי נכון ולא בנאלי", אומר לידר. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אנימציה ממוחשבת אבל אנושית
    לאתר ההטבות
    מומלצים