הקורקינט הוחרם, בית המשפט פיצה
שופט קבע שמותר לייבא לארץ רכב מנועי בעל שלושה גלגלים שמהירות נסיעתו היא 22 קמ"ש, משום שאינו מוגדר לפי התקנות כקורקינט או אופנוע
שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, נחום שטרנליכט, הורה בסוף השבוע לאגף המכס במשרד האוצר להשיב לאלתר לדן אלמוג רכב מנועי קטן. הרכב, שמצויד בשלושה גלגלים, נתפס ברשותו בנמל התעופה בן גוריון כשחזר מחו"ל, והוחרם בטענה שלא קיבל היתר ממשרד התחבורה לייבא אותו לארץ.
אלמוג, שעתר להשבת הרכב המנועי שמהירות נסיעתו היא 22-20 קמ"ש, טען כי הוחרם ממנו שלא כחוק, משום שלדבריו אין צורך בקבלת היתר ממשרד התחבורה כדי לייבא אותו. מדינת ישראל טענה כנגד, כי הרכב הממונע הינו קורקינט ממונע או אופנוע ואסור לייבא אותו אלא באישור משרד התחבורה.
השופט, שדן בשאלה אם מותר או אסור לייבא את הרכב המנועי, קבע כי הוא איננו אופנוע וגם לא קורקינט ולפיכך הוא אינו נמנה על הטובין המפורטים בצו היבוא החופשי, עליו הסתמכה מדינת ישראל. "הרכב המנועי, כתב השופט בהחלטתו, הינו בעל שלושה גלגלים ולכן אינו עונה להגדרה של אופנוע, על פי תקנות התעבורה. "בתקנה זו", ציין, "מוגדר אופנוע כרכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה".
הרכב המנועי גם אינו עונה להגדרה של קורקינט חשמלי בתקנות התעבורה. "בצו היבוא החופשי", כתב בהחלטתו השופט שטרנליכט, "קורקינט חשמלי הוא רכב בעל שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, המצויד במנוע חשמלי שהספקו אינו עולה על 100 ואט, משקלו העצמי אינו עולה על 12 ק"ג, ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קילומטר בשעה".
"עיון בהוראות סעיף זה בחוק", כתב השופט, "מלמד כי קורקינט - לעניין הצו ליבוא חופשי - הוא רכב בעל שני גלגלים. בעוד שהרכב המנועי, שבו מדובר, הוא בעל שלושה גלגלים".
השופט ציין בפסק הדין כי המונח קורקינט מתורגם במילון אבן-שושן למלה "גלגיליים", ומילה זו מוסברת במלון כ"דו-אופן לילדים, עשוי קרש צר הנתון על שני גלגלים ומוט ניצב המשמש להגה, ומשען לילד העומד על הקרש ברגלו".
"מן האמור לעיל", קבע, "עולה כי הרכב המנועי אינו אופנוע וגם לא קורקינט, ולכן לא חלה עליו החובה לקבלת אישור ממשרד התחבורה לייבא אותו".
השופט, שהורה להשיב את הרכב המנועי לבעליו, חייב את המדינה לשלם לאלמוג הוצאות משפט בסך 523 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, ספטמבר 2002, ועוד 5,000 שקל שכר טרחת עורך דין.
