סקר הקארטינג הגדול

מכירים קארטינג? סביר להניח שכבר שמעתם את המילה, ואתם גם יודעים בדיוק למה הכוונה. מעין מסלול מירוץ קומפקטי, עם מכוניות קטנות, הרבה כיף ופוטנציאל אדיר. סביר גם להניח שאם יש לכם קשר כלשהו לספורט המוטורי, ידוע לכם כי כל נהג מירוץ המכבד עצמו, החל את דרכו בקארטינג. בהתחלה סתם להנאה, אחר כך לצורך תחרויות ולבסוף באופן מקצועי, לפני המעבר ל"מכוניות מירוץ גדולות". כן, כולל מיכאל שומאכר, שהחל כמו כל הגדולים להתחרות בקארטינג - בגיל שלוש בערך. 

אצלנו? בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות להפוך את ספורט הקארטינג לפופולארי. במסגרת אותן ניסיונות אף הוקם בהשקעה רצינית במיוחד מסלול נחשונים. מסלול מירוץ ייעודי לקארטינג ברמה גבוהה ביותר, שאין לו במה להתבייש מול מיטב המסלולים באירופה. אלא שבעיות ניהול ומיקום לא אידיאלי, יחד עם "מלחמות יהודים" רגילות בתחום הספורט המוטורי, הפכו אותו לאתר כמעט שומם תוך זמן קצר יחסית. מסלולים אחרים, פתוחים וסגורים בנתניה, ראשון לציון וחדרה, פחות או יותר נעלמו. רק לפני כשנה, היו בישראל בסך הכל שני מסלולי קארטינג פעילים. 

אלא שאז החליט אריה עמוס, חיפאי שבנו הצעיר חובב נהיגה, לפתוח מרכז קארטינג בתוך מתחם סגור, בחניון של מרכז קניות גדול. מה שזוכה בעגה המקצועית לכינוי "IN-DOOR", או בעברית תקנית "מסלול מקורה". הרעיון היה לייצר התנהלות בדיוק הפוכה מזו בה האמינו "חלוצי הקרטינג" בישראל, אלה שמיקמו מסלולים במקומות נידחים יחסית, והאמינו כי הקהל הצמא לספורט המוטורי יגיע אליהם. עמוס הבין כי אם מוחמד לא בא אל ההר, יגיע ההר אל מוחמד. במילים אחרות, קהל היעד הטבעי לנהיגה בקארטינג על בסיס מזדמן הוא צעיר. הנוער מגיע הרי לבלות בקניון. כל שנדרש הוא לארגן מסלול מירוץ קרוב... 

וזה עובד. הנהיגה בקארטינג, שנתפסה בקרב הציבור עד אותו רגע כפעילות תחרותית ל"משוגעים לעניין", התגלתה כמוקד משיכה לקהל רחב משמעותית. לא רק חבר'ה צעירים שמגיעים כדי להתחרות אחד בשני, אלא גם כרעיון ייחודי לימי גיבוש עבור חברות, סתם ימי כיף לקבוצות שונות ואפילו סדנאות למידה המבוססות על חווית הנהיגה. וזה אומר שלמעשה הפך ספורט הקרטינג למוקד משיכה ועוגן אטרקטיבי נוסף ל"תרבות הקניון" הישראלית. 

כולם מרוויחים מכך? תוך שנה זירזה המשוואה האהובה כל-כך על הישראלים את פתיחתם של לא פחות מ-10 מסלולים ייעודיים לנהיגת קרטינג ברחבי הארץ, ואנו יודעים על תכניות לבניית שישה מסלולים נוספים. הענף זוכה לסיקור טלוויזיוני רחב היקף, יש ליגות מירוצים, מוצרים נלווים ושפע גדל והולך של מעריצים. עבור המשקיעים - מה שהיה לפני כשנה "סוס מת", הפך כמעט בין לילה לאווזה המטילה ביצי זהב. 

אז יצאנו לבדוק 

כל-כך הרבה מסלולים במקומות שונים, עשויים לבלבל את המעוניין בהתנסות ראשונית. ומי שכבר ניסה ומעוניין לגוון, לא תמיד יודע היכן בדיוק ניתן לנהוג. לכן החלטנו לבדוק עבורכם את מסלולי הקרטינג של מדינת ישראל. לא רק לספר לכם היכן הם נמצאים וכמה זה עולה, אלא לבדוק אותם על כל המשתמע מכך. איך מגיעים, איפה חונים, איזה שירותים יש במקום וכמה מהנה לנהוג. באיזה כלים מדובר, מה אורכו האמיתי של המסלול (בניגוד לפרסומים הרשמיים), ואפילו נהגנו על המסלולים השונים, כדי לתת לכם הערכה על זמן ההקפה הממוצע והמהיר ביותר.

• לטבלת השוואה מפורטת בין המסלולים ופרטים נוספים על כל מתקן, לחצו כאן והגדילו

רק קחו בחשבון שזמני ההקפה הממוצעים שמופיעים בטבלה הגדולה, נקבעו על-פי האורך המצוין. שינויים במסלול לעומת מצבו כפי שנבדק על-ידנו, יגררו ללא ספק תוצאות אחרות. את המהירות הממוצעת אגב, קבעו בוחני הקרטינג של ערוץ הרכב און יעקבסון וליאור לוי.