גולף: ככה סוגרים עסקאות ביפן

איזומי סאן מתקשרת ביום א' בבוקר: "איריס-סאן, מה את עושה היום? אני פנויה. מינאמי-סאן משחק היום גולף עם לקוחות. בואי ניפגש בשינג'וקו פארק עם הילדים".

בעוד היא מקטרת על ימי ראשון בהם היא לבד עם הומיה-צ'אן, בנה הפעוט, הפלאפון מצלצל. דלית על הקו. "מה קורה איתכם? אבי יצא בחמש בבוקר לשחק גולף עם ערן ואדו. הפעם הם למרגלות הפוג'י, מה שאומר שעם הפקקים של יום ראשון בערב לא נראה אותו בבית לפני עשר בלילה". 

אני מסתכלת בשעון: גם הבלגי יצא לשחק את משחק המלכים המקומי עם לקוחות, אבל הפעם הוא קל"ב, במתחם גולף על גדות נהר

הטאמה והוא צפוי לחזור עם פרוץ ארוחת הצהריים. "אני פנוייה עד השעה 14:00", אני מבשרת לחברותיי, "אלמנות ההייטק", ניפגש בעוד שעה בשינג'וקו פארק?

במחשבה שנייה אני מתעשתת: בואו נעשה פיקניק ושהגברים ידאגו לעצמם, שיקנו אובנטו (ארוחת צהריים בקופסא) בקומביני (מינימרקט). מה יש, גם לנו מגיע קצת זמן איכות! אנחנו שמות את פעמינו, על טפינו ושניצלינו, לפיקניק בשינג'וקו פארק.

אז למה הגברים שלנו מקפידים ללכת ביום ראשון לשחק גולף?

קודם כל כי זה כיף. אתרי הגולף ביפן מטופחים ומרהיבים ביופים. הם ממוקמים לרוב על גדות נהרות או למרגלות הר הפוג'י הנערץ. ככה עושים ספורט קליל ונהנים מאחווה גברית, אבל מה שהרבה יותר חשוב: סוגרים עסקאות. ביפן עושים עסקים לאו דווקא בחדר הישיבות. החלטות חשובות יכולות להתקבל באיזאקאיה (פאב-מסעדה יפני), במועדון האירוח והקראוקה, וגם במגרשי הגולף.

בחיק הטבע ובחיק המשחק הלקוחות נינוחים ורגועים, ואפשר להתקדם בדיון על נושאים שנתקעו במהלך המשא והמתן הרשמיים. מינאמי סאן, הבעל של איזומי ואיש מכירות בחברה ישראלית הממוקמת ביפן, מזכיר שצריך להקפיד שלא לנצח את הלקוח. 

הספורט הלאומי (כמעט)

שני בדירוג רק לאומנויות הלחימה, הגולף מושל בכיפה. היפנים מטורפים על המשחק. יש חנויות רבות המתמחות בציוד גולף, ולמי שלא רוצה להשקיע בכלים היקרים יש גם חנויות של ציוד יד שניה. טייגר וודס, שחקן הגולף האמריקני, הוא אליל של ממש ביפן, ויש אפילו ילדים מלוכסנים שנקראים על שמו.

את עיקר האימונים מקיימים היפנים במתקנים מיוחדים שנמצאים בכל שכונה המכבדת את עצמה. המגרשים המתוחמים ברשתות

גבוהות מאפשרים להתאמן בחבטות, מבלי לשלם את הסכום הגבוה שדורשים במגרשי הגולף עצמם.

משחק הגולף הוא סוג של סמל סטטוס ביפן, ואם תרצו לשחק כדאי שיהיו לכם ארנק שמן, קשר לתאגיד כלכלי שיממן אתכם, או חברים ביאקוזה. דמי השימוש באתר גולף מתחילים בכ-100 דולר ליום ומדובר במשחק לעשירים בלבד. החברות היפניות מקפידות לקיים טורנירים לעובדים, לטובת גיבוש חברתי ושיפור יכולת במסלול. המנצחים מרוויחים, בדרך כלל, גם פרסים יקרי ערך. 

גם כשהיפנים יוצאים לחופשה ונוסעים ליעדים החביבים עליהם בחו"ל (הוואי, תאילנד, טאיוואן), הם ממשיכים לשחק במשחק האהוב עליהם, מנצלים כל רגע פנוי כדי להתאמן וליהנות מהתעריפים הנמוכים בהשוואה ליפן היקרה.

אם אתם רוצים לחבוט גם כשאתם מבקרים ביפן, ואין מסלולים בשטח המלון שלכם, בקשו מהקונסיירג' שימליץ לכם על אתר גולף קרוב. 

• עוד על תענוגות יפן: קראוקה, סנטו, פאצ'ינקו, גיישות, מכשירי חשמל, מספרות, מלונות אהבה.