קרנות נאמנות ענפיות: כדאי, או שזה סתם גימיק?

הן משקיעות בחברות ירוקות, בחברות שתורמות לקהילה, בחברות שיתאוששו בעיתות שלום. בעצם, הן משקיעות כמעט בכל מה שזז. קרנות הנאמנות, כמובן, שיותר ויותר משקיעות בענפים שלא רבים שמעו עליהם ובטח שלא השקיעו בהם עד שמנהלי הקרן פתחו בפניהם את האופציה.

ענף קרנות הנאמנות מנהל כיום נכסים בהיקף של מעל 100 מיליארד שקל - גידול של כ-18% ביחס לתחילת 2004. נכון להיום, פועלות בישראל 792 קרנות, 60% מהן קרנות בנקאיות והשאר של ברוקרים פרטיים, כשהאחרונים ממשיכים ליהנות מגידול בחלקם בשוק על חשבון הקרנות הבנקאיות.  

השינוי הזה מוסבר בעיקר בשינוי בהרגלי ה'שופינג הפיננסי' שלנו, המשקיעים, כשכבר לא לוקחים כמובן מאליו את המלצת הבנקאיים להשקיע בקרן שלהם, ויותר ויותר מתחילים להפנים מונחים כמו 'תשואה'. במיוחד בולט הרצון להגדיל את התשואה על רקע היעדר חלופות אחרות, כשהריבית המוניטרית של בנק ישראל עומדת כיום על 3.7% - הנמוך בתולדותיה.

מאפיין נוסף שמשפיע רבות על תעשיית קרנות הנאמנות כיום, הוא הגידול המואץ במכשיר החלופי, תעודות הסל - מכשיר המחקה את המדד אליו הוא נצמד, ולא מנסה 'להכות' אותו. המכשיר מאופיין בהיותו סחיר וזול יותר מקרנות הנאמנות. על רקע זה, צפויות להתפתח יותר ויותר קרנות נאמנות שנותנות ביטוי לשיקול הדעת של מנהל הקרן, ופחות מנוהלות כקרנות שעוקבות אחר מדדי המניות, על מנת לתת ערך מוסף מעבר למדד. בכלל זה צפויות להתפתח קרנות ייחודיות וענפיות נוספות. 

"ענף קרנות הנאמנות צפוי להתנהל תחת זכוכית מגדלת ובאופן קפדני יותר מבעבר לאור האלטרנטיבה של תעודות הסל. התחרות תגבר, ויידרש שיפור מהותי בניהול המקצועי שלהן", אומרים בענף. 

מה זה קרנות ענפיות?

קרנות ענפיות הן קרנות מנייתיות שמשקיעות בחברות הנמנות על ענף מסוים, או בחברות שעונות על קריטריונים מסוימים שקבע מנהל הקרן. כך, למשל, קרנות נדל"ן, קרנות שמשקיעות ביצואניות, קרן שמשקיעה בחברות עם אחריות חברתית, או קרן שמשקיעה בחברות שעוברות תהליכים של רה-ארגון.  

מהו הרעיון שעומד מאחורי קרנות אלה? האם תמיד הרצון להשיא את התשואה למשקיעים או שלעיתים מדובר בגימיק שיווקי? 

'קרן דיבידנד חברתי'

"בדרך כלל לקרנות הנישה יש קהל מיוחד, והן מאופיינות בתזוזה מאוד קטנה של הלקוחות. היתרון שלהן הוא שהן מאפשרות השקעה בתחום שהמשקיע חושב שהוא מעניין, ומזדהה עם הכיוון שלו", מסביר ניסים כהן, מנכ"ל דיקלה, חברת ניהול קרנות הנאמנות של הבנק הבינלאומי.

לדברי רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, חברת ניהול קרנות הנאמנות של בנק לאומי, הרציונל מאחורי הקרנות הייחודיות של פסגות הוא בראש ובראשונה השגת  תשואה מקסימלית למשקיעים.

כך לדוגמא, קרן הדיבידנד החברתי של פסגות. לדברי ורמוס, מדובר בקרן  ששמה דגש על נושא המחויבות החברתית, והיא משקיעה בחברות שמקיימות שני קריטריונים: חברות שתורמות לקהילה, וכאלה שמחלקות דיבידנד. לדבריו, מחקרים שנעשו בעולם מראים כי חברות שעונות על הקריטריונים הללו, לאורך שנים הניבו תשואות עודפות למשקיעים בהן.

זאת ועוד, 40% מדמי הניהול של הקרן (המנהלת נכסים בהיקף של 150 מיליון שקל) נתרמים על ידה חזרה לקהילה - לגופים בתחום החינוך. התרומה מסתכמת בכ-1.5 מיליון שקלים בשנה. "בצורה כזאת אנחנו מנסים 'לחנך' את החברות לתרום יותר, זאת, מעבר לדגש שניתן להשגת תשואה עודפת למשקיעים", לדבריו.  

באחרונה, אגב, השיקה הבורסה בת"א מדד חדש בשם מעלה לאחריות חברתית.  זאת, בדומה למדד הדאו ג'ונס למחוייבות חברתית, כשלדברי ורמוס המדד  מראה לאורך שנים על תשואה עודפת על פני מדדי השוואה, ולהערכתו כך יהיה גם עם המדד המקומי. 

קרן מבט לשלום של פסגות היא קרן שמשקיעה בענפים שצפויים לשגשג אם התהליך המדיני יקרום עור וגידים, בפרט ענפי המלונאות והנדל"ן, וקרן פסגות פוקוס - היא קרן שבה מנהל הקרן מחליט, בהסתמך על נתוני מקרו והערכות המחלקה הכלכלית, להשקיע בענף שיניב תשואה עודפת על פני הענפים האחרים, כשההערכה מתבצעת מדי תקופה. "בשנים האחרונות התמקדנו בחברות מוטות ייצוא ובתקופה האחרונה הוספנו גם נדל"ן", מציין ורמוס. 

עוד קרן שתושק בימים אלה היא קרן נאמנות ירוקה של בית ההשקעות אלטשולר שחם. הקרן תתמקד בחברות (בעיקר בחו"ל) שעוסקות בתחומים של אנרגיה מתחדשת (סולרית, רוח, תאי מימן ותאי דלק), ויצרניות של חלופות ביולוגיות לכימיקלים מזהמים.

בית ההשקעות החדש טראסט השיק את קרן "טראסט חברות ברה ארגון"  שתשקיע לפחות 50% מנכסיה במניות של חברות שעשויות לעבור מהפך עסקי או שעברו מהפך עסקי ורה ארגון בארבע השנים האחרונות. בכלל זה, הכוונה היא לחברות שעברו מהלכים כמו השתלטות, מיזוג, רה-ארגון, החלפת בעלות, הכנסת שותף חדש, וביצוע או זכייה בפרוייקט משמעותי. בין החברות בהן השקיעה הקרן ניתן למנות את פולגת וגילת.

קרנות ענפיות נוספות הן קרנות הנדל"ן, המשקיעות בחברות בתחומים של נדל"ן למגורים, נדל"ן לתעשייה, ותשתיות. ניסים כהן, מנכ"ל דיקלה, מסביר כי עם מינויו של סטנלי פישר לתפקיד הנגיד, אחד המהלכים הצפויים הוא גידול בגיוס ההשקעות למשק המקומי, ובעיקר לתחומי הנדל"ן והתשתיות. גם הנדל"ן למגורים, המאופיין ברמת מחירים נמוכה בארץ, צפוי להיות אטרקטיבי למשקיעים זרים.

בנוסף, הריבית הנמוכה במשק מפנה משקיעים לנדל"ן, שמהווה תחליף. ההתאוששות בתיירות עם הגידול במספר התיירים הנכנס צפויה אף היא לפעול לטובה, כך שכל אלה יחד צפויים לפעול לטובת חברות הנדל"ן. "אנחנו חושבים שיש בתחום הזה הרבה חברות מעניינות, כמו אפריקה ישראל, דניה סיבוב, ואזורים", מציין כהן.

דוגמא לקרן נישה נוספת, היא קרן צריכה ויצוא של דיקלה, שהושקה אשתקד. "ב-04' הצמיחה במשק הובלה על ידי היצוא, בעיקר בהיי-טק. השנה אנחנו חושבים שזה לא יחזור על עצמו, כי רמת הביקושים בעולם קטנה. ולכן להערכתנו הצמיחה תהיה דרך הצריכה המקומית וגידול בהשקעות בתשתיות ונדל"ן. עקב כך, חברות שיש להן מרכיב גדול של צריכה מקומית, כמו שופרסל, רבוע כחול ושטראוס עלית, הן חברות מעניינות. כמו כן חברות יצוא מעניינות הן כי"ל ופמס הצפויות להמשיך להנות מהצמיחה בעולם", מציין כהן.