במאי מבטיח

כשפרנקו זפירלי מדבר על אופרה, עיני התכלת שלו נוצצות. הבמאי האגדי, שנחשב לאחד מילדיה הפרועים של הבוהמה האיטלקית, כבר לא נער. ובכל זאת - במסיבת עיתונאים שכינסה היום (ג') הנהלת האופרה הישראלית, שתעלה את החודש גרסתו ל"פליאצ'י" מאת רוג'רו לאונקוולו, קשה היה שלא להתרשם מתאוות החיים, חוש ההומור והאנרגיה השופעת של זפירלי שיחגוג בפברואר את יום הולדתו ה-82.

"פליאצ'י" תהיה הפקת האופרה החמישית שזפירלי מביים בישראל. קדמו לה "פלסטף" מאת ורדי, האופרות מאת רוסיני - "האיטלקיה באלג'יר" ו"לה צ'נרנטולה" - שבוצעו על-ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית וכן "לה בוהם" מאת פוצ'יני. ההפקה הנוכחית הוצגה בהצלחה רבה בבתי האופרה של לוס-אנג'לס, וושינגטון, רומא ובאולם ה"קובנט גארדן" בלונדון.  זפירלי אמר כי הוא סקרן לגלות כיצד יגיב הקהל הישראלי להפקה בבימויו. "לא תראו הפקה כה מלאת חיים ואנרגיה, כמו ההפקה הנוכחית", הוא מבטיח, "גם הקהל העצל ביותר ייצא ממנה חסר מילים".

"ישראל היא תכשיט עבור כולנו והייתי מגיע לבקר לעתים קרובות בהרבה, אבל לא הזמינו אותי", סנט זפירלי במנכ"לית האופרה, חנה מוניץ, שפתחה את מסיבת העיתונאים בהקראת הרשימה הארוכה של הפקות האופרה וסרטי הקולנוע שביים זפירלי ובהם "תה עם מוסוליני" עם שר, ג'ודי דנץ', מגי סמית ולילי טומלין, "אילוף הסוררת" עם אליזבת טיילור וריצ'רד ברטון, "המלט" עם מל גיבסון, גלן קלוז ואלן בייטס ו"אותלו" עם פלאסידו דומינגו.

הקשר החם בין הבמאי לישראל הצליח לשרוד את השנים ואת התהפוכות הרבות שידע המזרח התיכון. "אני אוהב את המקום הזה", הסביר, "אתם מבחינתי סמל ההישרדות, אנשים שמצפים לגרוע ומקווים לטוב וכשאני חושב על המהות של המחשבה החיובית, אני חושב על ישראל. למדתי מכם שחובתי לנצור את אוצרות העבר ולהוסיף להם משהו נוסף מעצמי".

את השיעור הזה זפרילי מיישם גם בעולמו: "האופרה מבוססת על יצירה קיימת שהתפקיד שלנו הוא לעורר אותה לחיים. אני רואה באופרה פורמט יצירה מלא שברובו מבוסס על הצלחות תיאטרוניות גדולות. במובן זה האופרה היא הקרם דה-לה קרם של התיאטרון וזה ראוי להערכה".

"בימים אלה אני באמצע כתיבת אוטוביוגרפיה שנייה שעתידה להתפרסם לקראת האביב", סיפר הבמאי, "כתיבת אוטוביוגרפיה גורמת לך להיזכר בכל הדברים הטובים, הדברים הרעים והדברים הסתמיים שעשית לאורך חייך. זה תהליך שאני לא ממליץ עליו בעיקר מפני שבסופו אתה מבין שמה שנעשה כבר נעשה. אדם צריך להסתכל קדימה ולא לאחור, גם אם יש לו עבר מפואר ויוצא דופן כשלי".

לדבריו, האוטוביוגרפיה הנוכחית שונה מהותית מזו שיצאה לאור בשנות ה-80 בעיקר בשל הפרספקטיבה. "כיום אני מתבונן בעבר מתוך תהייה על מה שנשאר ומה שניתן לשמר. כלומר זה פחות רשימת מכולת של האנשים שפגשתי והדברים שעשיתי, אלא מה תרמו לי אותם מפגשים ועשיות ומה נשאר בי מהם. הגיל הזה, 82, גורם לך להתבונן בחיים מזווית אחרת, מבלי לגנות את העבר אבל כנראה שאני מטורף מספיק בשביל לחשוב עדיין שהעתיד עוד לפני".

על מערכת היחסים שלו עם הדיווה של עולם האופרה מריה קאלאס אמר: "היא הגדולה מכולן. היא נעשתה נפלאה יותר ככל שהקהל היה דורשני, זדוני וקשה יותר איתה. ראיתי אותה מול קהל שצעק לה 'בוז' ובסופו של דבר היא גרמה להם להשתחוות לה. היה לה מכניזם אחר. היא מאוד נוכחת באוטוביוגרפיה שאני כותב".

זפירלי יישאר בישראל עד למופע הבכורה של ההפקה ב-18 בינואר במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. במהלך שהותו יקיים כיתת אמן עם זמרי הסטודיו של האופרה הישראלית ביום ו' הקרוב (14 בינואר) בשעה 13:30 במרכז ענב בתל-אביב. למחרת בשעה 11:00 בבוקר יופיע זפירלי באירוע "לקראת בכורה" באופרה ויספר על הקריירה שלו, על עולם האופרה ועל ההפקה החדשה. במקביל יוקרנו סרטיו בסינמטקים בתל-אביב ובירושלים.