שנתיים מאסר לנהג שהביא למותם של 4 מחבריו

הנהג שניסה לחמוק מעונש יישלח לכלא: שנתיים מאסר בפועל ועוד שנה על תנאי וכן פסילת רישיון למשך 18 שנה נגזרו הבוקר (יום ד') בבית המשפט המחוזי בחיפה על טל יצחק, הנהג שהורשע בבית המשפט העליון בגרימת מוות ברשלנות של ארבעה צעירים בתאונת דרכים לפני כ-4 שנים בעיר התחתית שבחיפה.

יצחק אמר בצאתו מאולם הדיונים כי הוא ממשיך לטעון לחפותו וכי בכיסו יש כעת "בדיקת די.אן.איי שקובעת שלא אני נהגתי ברכב". חשוב לציין כי המסמך שבו נופף הוצג בבתי המשפט המחוזי והעליון במהלך הדיונים המשפטיים. למרות זאת טען: "נערך לי משפט על סמך השערות ולא ראיות. הייתי שעיר לעזאזל של כל תאונות הדרכים בישראל. אני מוכן לשבת בכלא יום יום בשביל החברים שלי שנהרגו, אבל אני לא מוכן שירשיעו אותי סתם. תפרו לי תיק".

עורכת דינו תמי אולמן אמרה כי בכוונתה לערער: "העונש חמור מדי ולא עונה לנסיבות המקרה. הנסיבות עצובות ואיומות אבל בוודאי שטל לא התכוון להרוג את חבריו. אנחנו דרשנו מלכתחילה עונש של עבודות שירות ונערער לבית המשפט העליון על חומרת העונש".

ואילו בני המשפחות ההרוגים הגיבו באכזבה, חלקם בשל ההליך המשפטי הממושך וההתכחשות של יצחק לעובדה שנהג ואחרים בשל העונש הקל לכאורה שקיבל. ריקי וייס, אמה של שוש וייס ז"ל שנהרגה בתאונה: "זה עונש לא רציני ולא חינוכי ואמרתי את זה גם לנציג הפרקליטות. אני בטוחה שהוא היה הנהג, אני כועסת עליו משום שאם היה מודה מלכתחילה כבר מזמן הדברים היו נגמרים אחרת. הבעיה שאף אחד מארבעת ההרוגים לא יקום עכשיו מקברו ויעיד".

אילנה רפאלוב, אחותו של ההרוג חיים רפאלוב ז"ל, אמרה ל-ynet כי היא מבינה את הסיבה שבגללה ממשיך יצחק להכחיש כי נהג ברכב. "יש לו צורך להגן על עצמו. זו הדרך שלו להתמודד, אבל אני בטוחה שאף אחד מהחברים לא היה נוהג כמוהו. חיפשנו צדק - לא רוע ולא בית סוהר. הייתי בטוחה שזה ייגמר בעבודות שירות אבל כנראה שהשופטים יודעים יותר טוב ממני מה צריך לעשות כדי לעצור את המכה של תאונות הדרכים. אני לא מאושרת מגזר הדין, אני רק רוצה שלא ימותו עוד. אני יודעת שחיים לא יחזור יותר - אבל אני והמשפחה שלי מתים כל שבוע עוד קצת".

יצחק טען: לא הייתי הנהג

התאונה אירעה ביום שישי, ה-3 בנובמבר 2000, לפנות בוקר, בעת שחבורה של נערים כבני 18-20, חברי ילדות מטירת כרמל, חזרו מבילוי במועדון לילה בקיבוץ יגור. לנסיעה הצטרפה צעירה נוספת, חברתו של צעיר אחר שהיה בחברתם ונסע ברכב אחר.

סמוך לשעה 4:45, כאשר הגיע הרכב, מסוג שברולט קוואלייר, לאזור גשר פז, סטה הנהג מדרכו ופגע בעצמה בעמוד של שלט. ארבעה צעירים - איתן שומונוב (18), חיים רפאלוב (20), וישראל אוחיון (19) מטירת כרמל, ושושנה וייס מרמת ישי (18) – נהרגו במקום. יצחק נפצע באורח קל, ופונה לבית החולים רמב"ם.

מיד כאשר שב יצחק להכרתו טען כי לא הוא זה שנהג ברכב, אלא שהממצאים בשטח העלו חשד כבד כי הוא אינו דובר אמת. יצחק הוצא דרך השמשה הקדמית של המכונית. במושב לצידו הייתה מוטלת גופתה של שושנה וייס, ואילו גופות החברים האחרים היו מוטלות במושב האחורי.

ההליך המשפטי היה ארוך ורב תהפוכות. יצחק הואשם בגרימת מוות ברשלנות,

 ונטען כי נהג ברכב בעת שהיה שיכור, ובמהירות מופרזת. אלא ששופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, לא הצליח להגיע למסקנה חד משמעית ובחודש מאי 2003 זיכה את יצחק.

המדינה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון. בחודש אוגוסט האחרון הפך בית המשפט העליון את ההחלטה על פיה, והרשיע את יצחק בגרימת מוות ברשלנות. השופט אדמונד לוי שישב בדין קבע, כי כדי לקבל את טענתו של יצחק כי הוא ישב מאחור ואחד מחבריו הוא שנהג, לנוכח הממצאים בשטח, יש צורך לשנות את חוקי הפיזיקה. "כדי שיעבור מהמושב האחורי למושב הנהג", קבע השופט, "הוא היה צריך גם להידחף קדימה, ושבאותו זמן ממש יפנה הנהג את מקומו וינוע במסלול שסופו במושב האחורי מימין".