אוניברסיטה או מכללה
סטודנטים פוטנציאליים למשפטים מתלבטים בשאלה שמסעירה את עולם המשפט כולו: אוניברסיטה או מכללה? אלה טוענים לגישה פרקטית, אלה מצביעים על רמת לימודים גבוהה, והמעסיקים גם הם חלוקים בדעותיהם
הכנס השנתי של האקדמיה המשפטית, שהתקיים לא מכבר באוניברסיטת בר-אילן בנוכחות כ-130 מרצים למשפטים, הפך לזירת התנצחות בשאלה המסעירה לאחרונה את עולם המשפט הישראלי: מה עדיף, מכללה או אוניברסיטה?
פרופ' דודי שוורץ, כיום דיקן בית הספר למשפטים בקריה האקדמית בקריית אונו ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, תקף את עמיתיו ב"מגדלי השן" של האוניברסיטאות והאשים אותם בהתרחקות מהפרקטיקה. פרופ' אריאל פורת, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב לא שתק, וטען כנגדו כי הלימודים במכללות מוכתבים מרמת קהל הסטודנטים, שחלקם פשוט לא הצליחו להתקבל לאוניברסיטאות.
הוויכוח - פרקטיקה או מבחני קבלה?
"בקריה האקדמית בקריית אונו קיימת הוראה מעשית בכל קורסי החובה, מה שלא מצוי באוניברסיטאות", אומר שוורץ. "כך, למשל, בקורס החובה בדיני קניין, לצד איש האקדמיה שמלמד את התיאוריה של התחום ניתנת הוראה קלינית על ידי עו"ד מומחה בצד המעשי. במסגרת ההוראה הקלינית הסטודנטים לומדים ניסוח חוזים במקרקעין, רישום עסקאות, דרכים להבטחת זכותו של הלקוח – פעולות שכל עו"ד המייצג לקוח בעסקת מקרקעין צריך לעשות. בקורס דיני נזיקין אצלנו מלמדים גם כיצד מתנהל התיק בפועל, החל משלב ראיון הלקוח דרך ניסוח כתבי הטענות וניהול המשפט. כשם שההוראה הקלינית נתפסה כמובנת מאליה בלימודי הרפואה, כך צריך להיות גם במשפטים.
"הגישה הרווחת באוניברסיטאות, לפיה המרצה נשפט על פי מחקריו בלבד, ולא על פי רמת ההוראה שלו, היא מעוותת מהיסוד. היא מזלזלת בסטודנטים ומבריחה כאלו שהיו עשויים להסתקרן ולצמוח כחוקרים באקדמיה. היא מתעלמת מכך שמחקריו של אותו חוקר היו טובים יותר לו היה גם מורה טוב. אני צופה שבטווח הקרוב יתחרו המכללות באוניברסיטאות גם במגרש הטבעי שלהן, במחקר. זו תופעה שכבר מתחילה, כי איש סגל במכללה משתכר יותר מבאוניברסיטה, ולפיכך מתפנה לו יותר זמן להקדיש למחקר".
עוד הבדל משמעותי על פי שוורץ הוא אופי הסטודנטים. "באוניברסיטאות רוב הסטודנטים מגיעים ללימודי משפטים ללא השכלה אקדמית קודמת, ואילו בקריה האקדמית 70% מהלומדים הם בעלי תארים קודמים".
נקודת הראות של פרופ' איל זמיר, דיקן פקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שונה כמובן באופן קיצוני. "לא ידעתי שיש שאלה בעניין הזה", הוא אומר. "כי אני לא חש בתחרות מצד המכללות. אני לא חושב שיש איזשהו סטודנט שיכול להתקבל לאוניברסיטה וילך למכללה. המכללות גובות שכר לימוד גבוה פי שניים ושלושה מהאוניברסיטאות, כאשר איכות ההכשרה שמקבלים טובה יותר מכל הבחינות באוניברסיטאות. אני מדבר על איכות המרצים, מגוון הקורסים, האפשרות לשלב לימודי משפטים בדיסיפלינות אחרות. אצלנו יש עשרות תוכניות שמשלבות משפטים עם חוגים נוספים במדעי טבע, הרוח, החברה ועבודה סוציאלית – זה דברים שלא נמצאים במכללות.
"עורכי דין מעדיפים לקחת למשרדיהם בוגרים של אוניברסיטאות. בפקולטה שלנו יש פרויקט השמה: 50 מהמשרדים הגדולים בישראל משלמים כסף כדי לראיין סטודנטים שלנו להתמחות – בזמן שחלק גדול מהסטודנטים במכללות לא מוצאים מקום להתמחות בו".
המורים - כולם מלמדים בכל מקום
ד"ר חמי בן-נון, היועץ האקדמי של מכללת שערי משפט, הוא בוגר אוניברסיטת תל-אביב ומרצה הן בשערי משפט והן באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן. לדבריו, הצגת האוניברסיטה או המכללה כטוב האולטימטיבי היא "קצת צהובה". לשיטתו, יש לבחון את היתרונות היחסיים של כל אחד מערוצי הלימוד. "קצת יותר נכון מבחינתי להציג מה טוב בזה ומה טוב בזה. אין ספק שהאוניברסיטאות, שהן מוכוונות-מחקר, לא כל כך שמות דגש על הפרקטיקה והכנה לבחינות. איכות ההוראה חשובה להן, אבל היא לא חשובה באותה מידה בכל האוניברסיטאות. יש אוניברסיטאות שיחזיקו חוקר מצוין ומרצה גרוע בלי בעיה, כי חשובה להן יוקרת המחקר. במכללות אתה לא יכול להחזיק מעמד אם אתה מורה בינוני ומטה – התלמידים יצביעו ברגליים.
"כמעט כל המורים החשובים כיום באוניברסיטאות משלימים הכנסה במכללות. מורה במכללה מרוויח 500-600 שקל לשעה בממוצע, לעומת 300 שקל בממוצע למורה מן החוץ באוניברסיטה, שמציעה לו במקום את היוקרה של ההוראה בה. המורים בכל המקומות הם אותם מורים, ורמת ההוראה זהה, אבל איכות התלמידים היא לא בהכרח אותה איכות. האוניברסיטאות נחשבות לסלקטיביות יותר. הכיתות במכללות בדרך כלל יותר גדולות, 100-300 תלמידים בכיתה. אצל רוב התלמידים מדובר בקריירה שנייה או שלישית, רובם עובדים, והמוטיבציה שלהם לא גבוהה. הכישלון לא מדבר אליהם, הם הולכים לבחינה וזהו. תצליח – תצליח, לא תצליח – אז לא. באוניברסיטאות נמצאים אלה שרוצים להקדיש את עצמם לנושא ולומדים ברצינות רבה יותר משיעור לשיעור. יש אנשים שלומדים במכללות ואני לא הייתי מקבל אותם ללימודי משפטים. הם הצליחו להתקבל הודות למכינות לנטולי תעודות בגרות.
"עם זאת, המכללות עושות הרבה דברים שהאוניברסיטה עוד רחוקה מהם. הן נותנות שירות והן רואות את הסטודנטים כלקוחות. אני לא כל כך אוהב את השיטה הזו. לכל מכללה יש אחראי על שיפור ההוראה, הן מביאות מרצים ודואגות שרמתן תעלה. במכללות הדגש הוא על הפרקטיקה, להתאמת התלמיד לעולם שאחרי. באוניברסיטאות התיאוריה מנצחת, לפעמים על גבול העקרות – כשאתה מסתגר בתוך האזוטריקה לא ברור מה יוצא לתלמיד מזה, חוץ משיפור יכולת החשיבה".
הבחירה - לכו למקום שמקבל אתכם
"בתחילת הדרך, כאשר פתחו את המכללות, היתה העדפה ברורה של מעסיקים לבוגרי אוניברסיטאות", אומרת מיכל פלג, פסיכולוגית בכירה ואחראית הייעוץ במכון הדסה בירושלים. "עם השנים פני הדברים השתנו, וההבדלים בין האוניברסיטאות למכללות בולטים יותר דווקא בתחומי ההנדסה. השונות בין המכללות משפיעה על תפיסתן בשוק – הן של הסטודנטים והן של המעסיקים. מעסיקים מעדיפים תמיד יוצאי מוסדות לימוד יוקרתיים – וכיום יש כאלה בשתי הקבוצות, אם כי עדיין יש העדפה קלה לאוניברסיטאות, להוציא מכללות מסוימות".
אייל פלג, מנהל אתר פרופסור, מצביע על המכללה הבינתחומית בהרצליה והמכללה למינהל בראשון-לציון כשתי מכללות שתוצאות תלמידיהן בשנים לא מעטות אינן נופלות ואף עוברות את אלו של בוגרי האוניברסיטאות. "כמות המצליחים במבחני לשכות עורכי הדין ורואי החשבון גדולה יותר באוניברסיטאות מאשר במכללות, כשהפער הוא 15%-20%", אומר בן-נון. "החריגות, אם כי לא בכל שנה, הן המכללה הבינתחומית והמכללה למינהל". עם זאת, בתוך העולם האקדמי יש לא מעט הטוענים שהמכללה הבינתחומית חזקה ביחסי ציבור לא פחות מאשר בהצלחות מוכחות.
"אני מייעצת למי שמתלבט להחליט על פי המציאות", אומרת פלג. "לאן תתקבל, ומה זה אומר בשבילך לשפר נתונים כדי להתקבל למוסד אחר. אני מציעה ללכת למקום, לראות איך הוא נראה ולשוחח עם סטודנטים. בסופו של דבר, כיום המכללות מנסות להיות כמו האוניברסיטאות, והפערים הולכים ומצטמצמים ואפילו מתהפכים. יש עורכי דין שמעדיפים בוגרי מכללה בגלל שהם יותר פרקטיים, יותר מחוברים לשטח. עם זאת, משיחות שניהלנו עם מספר משרדים לראיית חשבון עולה שבתחום זה מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות".
רו"ח רונן בראל, שותף מנהל בקוסט פורר את גבאי, אחד ממשרדי ראיית החשבון הגדולים בישראל, חולק על פלג. "בין המתמחים שאנחנו מקבלים למשרד אין לנו העדפה יוצאת דופן דווקא לבוגרי אוניברסיטאות. זה נושא מאוד אינדיבידואלי, שתלוי ביכולות האישיות של האנשים".
ואם סטודנט שואל לדעתך היכן כדאי לו ללמוד?
"אייעץ לו לעשות מה שטוב לו עכשיו במכלול הכולל, ולא על פי מה שיקרה בעוד ארבע שנים. אני לא חושב שיש נחיתות של המכללות מול האוניברסיטאות בתחום ראיית החשבון".
רו"ח פרדי צנוע, בעל משרד ראיית חשבון בתל-אביב, חולק על בראל. לדבריו, קיים פער עצום בין בוגרי המכללות לבין בוגרי האוניברסיטאות מבחינת ההעמקה והבנת החומר וכן רמת הידע הכללי. "כיום נדרשים רואי חשבון לספק ללקוחותיהם מענה בתחומים כלכליים, מימוניים, שיווקיים ומשפטיים, ובתחומים האלה יש יתרון משמעותי לבוגרי אוניברסיטאות. מנסיוני בוגרי המכללות מתייחסים ללימודים כאל הליך הכנה לבחינות, והמטרה העיקרית שלהם היא לקבל את התואר ולא להעמיק בלימוד. בשלב מוקדם יחסית הם כבר מחפשים התמחות או עבודה לפני ההתמחות, כי תוכנית הלימודים שלהם מאפשרת להם לעבוד. זה אומנם יתרון עבורם, אבל אני מעדיף בוגרי אוניברסיטאות".
המעסיקים - הרוב מעדיפים אוניברסיטה
גם בתחום עריכת הדין הדעות בין המעסיקים הפוטנציאליים חלוקות. השופט בדימוס דן ארבל אומר כי לפני כעשור העדיפו השופטים באופן ברור את בוגרי האוניברסיטאות כמתמחים. "בקרב השופטים היתה דעה שרמת הלימודים במכללות נמוכה יותר", הוא אומר. "אחרי שמספר מחזורים של בוגרי מכללות – בעיקר בוגרי המרכז הבינתחומי בהרצליה – הצליחו להוכיח את עצמם, שופטים שהעזו גילו שמתמחים בוגרי מכללות שווים ואפילו עולים על בוגרי האוניברסיטאות. יש להם גישה יותר פרקטית, והיו כבר מקרים שסטודנטים מהאוניברסיטאות בכלל לא ידעו איך לגשת אל החומר. ברור שהחלק התיאורטי חשוב יותר, כי את החלק המעשי של העבודה לומדים בשטח, אבל לפעמים לוקח זמן לגשר בין שניהם. עם זאת יש מכללות, ואני לא רוצה להזכיר שמות, ששופטים אומרים עליהן 'מזו לא ניקח מתמחה'".
גם לגבי האוניברסיטאות מתפצלות ההעדפות בין השופטים. "אני מניח ששופטי ירושלים מקורבים לאוניברסיטה העברית", אומר ארבל. "באיזור תל-אביב והמרכז ההעדפה היא לבוגרי אוניברסיטת תל-אביב, אם כי שופטים בבית המשפט למשפחה עשויים לפעמים להעדיף בוגרי בר-אילן, בגלל קורסים ששמם יצא לפניהם בדיני אישות. ממוצע הציונים הוא שמכריע בסופו של דבר. תלמיד מצטיין יועדף תמיד, לא משנה איפה הוא למד, אם כי כשמדובר במכללה פחות נחשבת השופט יחשוב על זה פעמיים".
במשרד עוה"ד שדות ושות', המתמחה במשפט מסחרי, מעדיפים באופן ברור בוגרי אוניברסיטאות. "הניסיון במהלך השנים לימד אותנו שבמקרים רבים מאוד פוטנציאל בוגרי האוניברסיטאות טוב יותר. במהלך השנים הועסקו ומועסקים במשרד עורכי דין ומומחים מכל האוניברסיטאות, ולא נראו הבדלים או פערים שהעידו כי אוניברסיטה אחת טובה מהשנייה. לגבי אוניברסיטאות מחו"ל או שלוחות הפועלות בישראל, נסיון העבר מראה כי בוגריהן כלל לא עברו את שלב המיון הראשוני", אומרים שם.
עו"ד בני ברץ, ממשרד ברץ-בר-נתן, מדרג את הסטודנטים לפי ניסיונו: "במקום הראשון בולטים לטובה בוגרי שלוש האוניברסיטאות שבהן קיימות פקולטות ותיקות למשפטים, קרי ירושלים, תל-אביב ובר-אילן. אחריהן בהפרש שולי ניתן למנות את המרכז הבינתחומי בהרצליה, אוניברסיטת חיפה והמכללה למינהל בראשון-לציון, ולאחר מכן, בהפרש ניכר, ניתן למנות את בוגרי המכללות כגון נתניה, קריית-אונו ורמת-גן וכדומה". ברץ מדגיש כי "הדירוג מתייחס לניסיוננו הסובייקטיבי בלבד, ולכולם ניתנת הזדמנות שווה".
"בתקופת כהונתי כיו"ר המועצה הארצית של עורכי הדין שימשתי כחבר בוועדה להכרה במכללות חוץ-תקציבאיות של משרד הפנים", אומר עו"ד יהודה טוניק, "ובדיוני הוועדה הבעתי התנגדות נחרצת לפתיחתן של מכללות ללא אבחנה. התרעתי מפני ההצפה הצפויה של עורכי דין, שמטבע הדברים תביא להורדת רף הדרישות לצורך קבלתם ללימודים. כבוחן בבחינות המתמחים בעל-פה אני מרגיש כי קיים פער ניכר בין הסטודנטים. בוגרי האוניברסיטאות וחלק מהמכללות הם לרוב מצויינים, אך לעומתם יש רמה ירודה ביותר של תלמידים ממכללות בחו"ל וחלק מהמכללות בארץ".
משרד עו"ד משה שוב מתמחה בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה ומיסוי נדל"ן. במשרד מסבירים כי בשל העובדה כי תחום ההתמחות של המשרד ספציפי מאוד, רוב הכשרת עורכי הדין החדשים מתבצעת במשרד עצמו. לטענתם, בכל המוסדות ללימודי משפטים לא מלמדים את תחום המקרקעין ברמת הפירוט ההכרחית לעבודה – ולכן מוסד הלימודים ממנו יצא הסטודנט חשוב פחות. "לעתים דווקא בוגרי המכללות, שבמקרים רבים הם מבוגרים יותר ופנו ללימודי המשפטים לאחר שכבר צברו ניסיון בעבודה או בעסקים אחרים, מתאימים יותר למשרד ולאופיו", אומרים שם.
"אין ספק שהרמה האקדמית באוניברסיטאות גבוהה יותר מאשר במכללות", אומר עו"ד כרמי בוסתנאי, "ולו בגלל שתנאי הקבלה לאוניברסיטה גבוהים יותר. לרוב המכללות הן ברירת מחדל, אבל מי שבאופן אפריורי מעדיף בוגרי אוניברסיטאות עושה עוול לסטודנטים מצויינים ומפסיד קשת רחבה של עורכי דין שיכולים להוכיח את עצמם בהמשך הדרך. סטטיסטית, רוב הסטודנטים במכללות מגיע מהפריפריות. הם אינם מבוססים כתלמידי האוניברסיטאות – למעט תלמידי מכללות יוקרתיות. כאן בא לידי ביטוי הפתגם 'אל תזלזלו בבני עניים, כי מהם תצא תורה'".
"הפער מתבטא בעיקר בהתחלה", אומרת עו"ד מיכל אגסי ממשרד יגנס, טויסטר, בירן ושות'. "אתה גומר את הלימודים ומתחיל לחפש סטאז', ויש מקומות שלא לוקחים בוגרי מכללות. בסופו של דבר ההבדלים פחות מתבטאים בשטח. בשטח מה שמשפיע הוא הכשרון".
פורסם לראשונה 12.01.05, 09:12
אוניברסיטה או מכללה?
צילום: סי די בנק
מומלצים
