הטאו של הסקס: למה לזייף אורגזמה אם אפשר לשפרה

אורגזמה? נקודת הג'י? סטוצים? אוננות? סיפוק? תשכחו מכל מה שאתן יודעות על סקס. ההתנהגות הזו מאמללת אתכן, טוענת מאיטריי פיונטק, מטפלת וסקסולוגית המתמחה בעבודה עם נשים, בספרה "גילוי עוצמתה הנסתרת של המיניות הנשית" (הוצאת "ענבר").

לדברי פיונטק, כאשר הנשים נטשו את השמלות לטובת מכנסיים, והשתחררו מהסירים והסמרטוטים כדי להפוך ליישויות חזקות, עצמאיות וחופשיות בעולם העסקים, הפוליטיקה, הרפואה, הן גם החלו לבגוד במהות הנשית שלהן. רוב

הנשים שהצליחו בעולם הן אלה שהסתגלו למערכת הערכים הגברית, וכדי להתאים עצמן אליה, הן הפכו מחושבות, תוקפניות, מפגינות שליטה והתנהגות מוחצנת, ולמדו לשחק את המשחק הגברי לא רק במקום העבודה, אלא גם במיטה.

התופעה הזו, מסבירה המחברת, משתקפת בברור במיניות, בהיותה ממוקדת בעיקר סביב התשוקה הגברית. במקום אהבה, אמפתיה, אי תנועה ועומק פנימי, נשים התחילו לחקות את הגברים גם במין. הנשים אמנם השתחררו מבחינה מינית, אבל כבלו את עצמן בדפוסי ההתנהגות המינית הגברית, כשהן סוגדות לקדושת האורגזמה, שבמובנים רבים היא החלופה הנשית לפליטה גברית, אבל היא רחוקה מלמצות את הפוטנציאל המיני האמיתי של האישה. וכמו גברים, גם נשים יכולות להשיג סטוצים מזדמנים, דבר המוכיח את השוויון בין המינים, אבל רחוק מלאפשר לאשה לבטא את מלוא העושר המיני שלה.

מצב זה קורא לנשים בימינו להיות עצמאיות, למצוא סיפוק, במקום לחפש ללא הרף אחר אהבה והערכה בעולם שמחוץ להן, ולא פנימה. פיונטק, סקסולוגית מערבית שעובדת בגישת הטאו המזרחית, קוראת לנשים לגלות את הפוטנציאל של המיניות הנשית, בין אם הן מצויות במערכת יחסים מושלמת, נהנות מיחסי מין מדהימים, או עומדות להפוך לאמהות. "מאז שאני זוכרת את עצמי", היא כותבת, "שיטות הטיפול המערביות והמודלים המתלווים אליהן מעולם לא באמת שכנעו אותי ביעילותן. הן נראו מקריות, מלאכותיות, לא מסוגלות לגעת בעומק האמיתי של קיומנו וחסרות יכולת למצוא את השורש האמיתי של בעיה מסוימת".

פיונטק איננה מתנגדת למדע ולתרפיה המערביים באופן כללי, אך כשמדובר במיניות האישה ובהבנתה, בפיתוחה ובטיפול בה, מעדיפה המחברת מודל שמציג השקפה כוללת המרחיבה את הראייה ומאפשרת להבין את החיים בגישה הוליסטית. ולמתודולוגיה הטאואיסטית, כך היא טוענת, יש הכלים להפוך את המשימה לבת ביצוע.

"סקסולוגים, רופאים ופסיכולוגים מערביים רבים תקועים עמוק בתקופת הינקות. רמת הנוירוטיות והתסכול שהם נושאים בתוכם מגבילה את יכולתם להבין בני-אדם ולעזור להם. לעיתים קרובות אני מזועזעת עמוקות כשאני שומעת על כמה מהשיטות המוזרות שמטפלים משתמשים בהן בניסיון לרפא את הבעיות המיניות של מטופליהם, כאשר מטופלים, במיוחד נשים, מוצאים את עצמם במצוקה גדולה עוד יותר ובבלבול שנגרם בידי ה'מטפלים' שלהם", היא כותבת.

פמיניזם טאואיסטי

המגע הראשון של פיונטק עם הטאואיזם אירע בשנת 1978 במהלך ביקור בהודו. היא השתתפה בסדרת הרצאות של המיסטיקן ההודי אושו, חוותה לראשונה דיקור סיני והכינה את תה הצמחים הסיני הראשון בחייה. שמונה שנים אחר-כך היא פגשה במורה הטאו מנטאק צ'יאה, שהכניס אותה בסוד העבודה הפנימית של הטאו, כולל התרגולים המיניים. "הטכניקות הללו היכו אותי בתדהמה", היא מספרת. "הן היו בעלות עוצמה רבה, והייתה להן השפעה אדירה על גופי ועל האנרגיה שלי".

את המסע עם הטאו היא התחילה במטרה לקדם את הצמיחה הפנימית ואת המדיטציה שלה, אך בסופו של דבר הבינה פיונטק שהטאו יכול להיות גם כלי עזר בעבודתה עם נשים אחרות. ספרה נכתב עבור נשים בלבד, כדי שיגיעו להבנה עמוקה יותר של מיניותן. פיונטק מציעה לנשים להשלים את התהליך של שחרור האישה על-ידי פיתוח ושימוש באינטליגנציה הגופנית שבה הן בורכו. בעזרת שילוב של תרגילים סינים טאואיסטיים עתיקים עם ידע מודרני והבנה פמיניסטית, היא מזמינה את הנשים לצאת למסע פנימי לגילוי האוצרות הנשיים החבויים בכל אחת ואחת, להתחבר לשורשי נשיותן דרך המיניות ומשם לשאוב את הכוח לביטוי עצמי אמיתי של האיכויות הנשיות בכל תחום ותחום.

הטאו, היא מסבירה, רואה באנרגיה מינית בסיס לבריאות גופנית ורוחנית, כמו גם ליצירתיות ולמדיטציה. אחת המטרות העיקריות של הספר היא לשחרר את המיניות מתלות גופנית, מנטלית ורגשית ולהסיר מדרכה מחסומים ומשאות מכבידים, כדי שתוכל לשמש כמקור עצום של כוח וחיוניות. הטאו מלמד איך לכוון את המיניות באופן מודע, להעלותה אל מרכזי האנרגיה הגבוהים ביותר, לחבר בינה לבין אהבה ורוחניות.

ריקנות פנימית והעדר מרכוז, מסבירה המחברת, גורמים לכך שמיניות מתקיימת בחברה שלנו בעיקר מעל לפני השטח ובמישור החיצוני. כלומר, כדי להתחבר לאנרגיה המינית שלהן, נשים נזקקות לגירוי חיצוני כמו פנטזיה או אדם אחר. נשים רבות מתמודדות עם מיניותן רק באמצעות מערכת יחסים אינטימית. וכשהן לבד, מין לעיתים קרובות לא קיים בכלל. "מכיוון שאנרגיה מינית מושגת בדרך כלל רק כשמעוררים אותה, רק נשים מעטות מודעות לנוכחותה המתמדת של המיניות כמקור אנרגיה. לקיחת אחריות מינית כרוכה בהתחברות לרובד זה, שהוא רובד עמוק יותר של כוחנו המיני. מקור כוח פנימי זה עשוי להיות נגיש כל הזמן, ולא רק כשהוא זוכה לגירוי חיצוני. איננו צריכות להיות תלויות בבן-הזוג ה'נכון', הנוגע בנו ברגע ה'נכון', במקום ה'נכון' ולוחש באוזננו העדינות, 'אני אוהב אותך, מותק', על מנת לחוש את המיניות שלנו".

נראה שכל מסורות הטאו השונות תמימות דעים בנושא אחד: האנרגיה המינית היא הבסיס לבריאות, ליצירתיות ופעילויות רוחניות, ושימוש נבון בה עשוי להפוך את המיניות להעשרה חיונית בנתיב הרוחני. לכן פותחו שיטות שמסייעות להתחבר בקלות רבה יותר לכוח המיני ולשחרר את עוצמותיו החבויות. כל הסוד היה שימור האנרגיה מינית: לא לאפשר לה להתנקז החוצה, אלא לשמור אותה בתוך הגוף. בדרך זו זוכה הגוף לתחייה מחודשת ומתמלא בכוח חיים. אנרגיה מינית יכולה להזין ולחזק את המוח, את האיברים הפנימיים ואת הבלוטות, ולהעשיר את העצמות. 

ארבעת שלבי המיניות

הבסיס למיניות מוגשמת, מסבירה פיונטק, היא לזנוח את הרעיון של סיפוק מיני ולהתחיל לדבר על "מלאָת" מינית. במחוזותינו נהוג לחשוב שמין מספק הוא כאשר נאהבים מגיעים לאורגזמה באותו הזמן, וכשהאורגזמה הגברית מעפילה לכדי פליטת זרע. אך כיצד יכולה מיניות "פורקנית" להיות באמת ממלאת ומספקת? איך אפשר להגיע למצב של מלאות פנימית דרך גירוי ועוררות של הגוף שמביאים לפריקת מיצי החיים? מאפייניו המובחנים של מצב המלאות הם תחושת מלאות פנימית ושלמות. מלאות מינית כוללת בתוכה יותר איכויות של ה"ין", האלמנט הנשי: היא מתמשכת יותר, מזינה ומרפאת, בעוד שסיפוק מרמז על המצב האנרגטי שלאחר פריקה תאוותנית של מתח מיני, בעלת אפקט מיידי יותר או קצר מועד.

כדי לחוות את המין במלואו, מסבירה המחברת, עלינו להכיר ולפתח את כל הרבדים של ישותנו, ואז לחבר ביניהם באופן מודע. כל חלק כמוהו כלבנה.

השלב הראשון הוא לאחד את הראש

על-פי הטאו, ממדיו הרוחניים והמנטליים של האדם מאוחדים ומשולבים במיניותו. מצב הבלבול והעיוורון שבו אנו שרויים מונע מאיתנו להתמזג באמצעות המיניות שלנו עם אוקיינוס הקיום האינסופי, באופן שיאפשר לנו לחוות את המסתורין שבו. או במילים אחרות, דימויים, פנטזיות ותבניות התנהגות מעוותים את המיניות שלנו, משפיעים עלינו ומגבילים אותנו. כדי להשתחרר מכך, יש לאמן את תשומת הלב ואת המודעות ולהסיר מעל מוחנו וליבנו כל נטל בלתי רצוי.

אחר-כך יש לחוות את הגוף, שכן בלי גוף אין מין

ללא תחושת גוף, תחושות חושניות אינן אפשריות. וכדי להגיע לחוויות מיניות עוצמתיות דרוש גוף בריא והרמוני, קליטה רגישה של חוויות הגוף ו"מרכוזיות" מושרשת היטב. פיונטק מסביה כי בעיות מיניות רבות נובעות מחולשות ומצרימות גופניות. הניתוק מהגוף מונע מאנרגיה מינית לזרום בחופשיות ובטבעיות. הסיבות להתנתקות יכולות להיות שונות, למשל, אנשים שעברו התעללות לעיתים קרובות מתמודדים עם המצב על-ידי ניתוק מעצמם מהכאב שחוו. אבל הסיבה העיקרית להיעדר קשר עם הגוף היא שמעולם לא למדנו להעניק לו מידה מספקת של טיפול, אהבה ותשומת לב.

בשלב הבא, יש לחוש את התחושה

כבר מילדותנו המוקדמת אנחנו מאומנים להדחיק את תחושתנו האמיתיות, ולהסתגל לרצונות של ההורים והמחנכים ולנורמות של החברה. המילים הראשונות שילד לומד הן "תודה", "בבקשה" ו"סליחה", ומשנות חיינו המוקדמות ביותר הופכת ההדחקה – היכולת שלא לחשוף את רגשותינו האמיתיים – לאסטרטגיית חיים. כשאנו מתמודדים על המיניות, רגשותינו הם תמיד המכשולים הגדולים ביותר. נשימה לפי התרגילים שבספר יכולה לסייע לנו לחדש את הקשר עם רגשות מודחקים ובלתי מעובדים.

לבסוף, יש להניח לאנרגיה לזרום

לא כולם ניחנו ביכולת לחוש אנרגיות עדינות. אך כדי לעבוד ולהתמיר אנרגיה מינית, דרושה רמת אנרגיה גבוהה, כמו גם היכולת לחוש אותה. בנוסף, האנרגיה צריכה לזרום. "נשים רבות חוששות להתמסר לזרימת האנרגיה ולאינטנסיביות שלה. אם תתחילי לנוע יותר ויותר אל תוך האנרגיה שלך, היא תשתלט לפתע וכל שיוותר לך לעשות הוא להרפות ולהניח לזה לקרות", מבטיחה המחברת.

בדרך-כלל קל יותר לנסות זאת לראשונה לבד, ואחר-כך לאפשר לזה לקרות גם בנוכחות מישהו אחר. ריקוד הוא אחת השיטות היעילות ביותר להזרמת האנרגיה. פיונטק ממליצה לרקוד בחופשיות, ריקוד לא מובנה, ללא צופים. להרגיש טוב, לא להיראות טוב. שימו מוסיקה מלאת קצב, כוח ותנופה. עצמו את העיניים ופשוט תשתוללו.

הכוח הנסתר

פיונטק גורסת שעל כל אשה מוטלת האחריות לפתח את איכויות הריפוי של המיניות הנשית ולהתחבר לכוחה הנסתר. אם ברצוננו ליצור ערכים חדשים בחברה שלנו, יש לחשוף את הפוטנציאל הנשי ולעשות בו שימוש מודע. נשים עדיין אינן מבינות (או אולי שכחו) מה פירוש לחיות ולנהוג על פי עיקרון ה"ין", הנשי, בניגוד ל"יאנג" הגברי. "אין זה כרוך בכניעה פסיבית לחיים מתוך פחד", היא מסבירה. "מדובר בהחלטה מודעת לחיות על-פי הדרך הנשית, דרכה של אמא טבע, פנימיות. לחיות מתוך "ין" משמעו להיות בעלת מלאות פנימית, ולא להיות תלויה בתחליפים חומריים לשם סיפוק. אם נשים מפנות את מודעותן במידה הולכת וגוברת להתמקדות בפיתוח איכויות ואוצרות פנימיים, אין לנו כל צורך להגדיר את עצמנו כאם, מאהבת או רעיה. יש לך הזכות להיות האשה הטבעית והיפהפיה שאת. תני לעצמך את הרשות והמרחב להיות את.

"התקופה דורשת שנשקיע את כל כוחנו הנשי בשחרור הרחם, ונשתמש בכל הפוטנציאל הנשי שלנו ללדת את האיכויות המרפאות. הפוטנציאל הנשי לעולם לא יתפתח מתוך איכויות גבריות, וכל עוד אנו נאבקים בעולם הגברי בשיטות של יאנג, אנו מגבילות את יכולת ההשפעה שלנו. ככל שנהיה מחוברות יותר למהותנו הנשית, כך יהיו הקשרים האינטימיים בינינו חזקים יותר. הדרך הטובה ביותר לרפא את האחדות האבודה של אמון בקרב נשים היא לשבת יחד עמוק, לחזק, לתמוך ולעודד זו את זו, לרפא את עולמנו ואת עצמנו. התרומה הנשית לחברה שלווה וטבעית יותר יכולה להתרחש כל רגע מחדש על-ידי עשיית הצעד הראשון לקראת הפיוס בין ין ליאנג". הכדור, בנות, בידיים שלכן.