שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מתנחל, לך למחבוש
    האם הרעיון לשפוט אזרחים ישראלים המתגוררים בשטחים בבתי דין צבאיים הוא מופרך? ההצעה הזו, של השר רמון, עלתה השבוע לאוויר ונפסלה מייד על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אלא שיש לכך תקדימים, המדינה איפשרה זאת – ויש משפטנים הסבורים שמדובר ברעיון לא רע, במסגרת טיפול במתנחלים אלימים הפוגעים בחיילים ובשלטון החוק. במחנה המתנחלים סבורים שמדובר ב"שיסוי וקנטרנות"

    רק השר חיים רמון העז השבוע לבטא את הרעיון הזה בקול רם. בישיבת הממשלה הראשונה שלו, תהה רמון באוזני עמיתיו וכן באוזני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז: "למה בעצם לא להעמיד מתנחלים אלימים לדין - בבתי הדין הצבאיים?" ההצעה הידהדה מעל שולחן הממשלה, עד שמזוז הגיב בשלילה. אבל ישנם משפטנים שסבורים שאם כבר נלחמים בסרבנות מאורגנת ואלימה מימין – זה לא רעיון פסול.

     

    למעשה, הוא כבר בוצע. בעבר היו מספר מקרים של העמדת מתנחלים לדין בבתי משפט צבאיים – בעת פינוי ימית, למשל – אך אלה אינם מקרים רבים. ועדת שמגר, שהוקמה לאחר טבח גולדשטיין במערת המכפלה, בחנה את הדבר והמליצה לבסוף להותיר את המצב הנוכחי על כנו, כלומר- לא לנקוט בהעמדת מתנחלים לדין צבאי. כיום, עומדים לדין אזרחי ישראל המתגוררים בשטחים בתי משפט אזרחיים, אף על פי שחוקית, אין מניעה להפגישם בעת משפט עם שופטים צבאיים.

     

    מדוע המערכת המשפטית ממהרת לפסול את האופציה הזו? בדיון שנערך שלשום בלשכת ראש הממשלה, בהשתתפות שר הביטחון מופז, שרת המשפטים לבני היועץ מזוז ופרקליט המדינה, שנדר, הסכימו כולם כי "צריך להלחם בנחישות על אכיפת החוק, להעמיד יותר מתנחלים לדין על עבירות אלימות כלפי חיילים ורכוש, לתעד את כל האירועים כדי שנוכל להגיש ראיות חותכות לבתי המשפט" – ועוד. רק הרעיון הזה הושאר מחוץ למגרש. יש משפטנים שלא ממש מבינים מדוע.

     

    "לשפוט מתנחלים כמו את הפלסטינים"

     

    "מה מבדיל את התושבים הישראלים מהתושבים האחרים שם, מדוע בית משפט צבאי טוב לפלסטינים אבל לא לישראלים?", תמה פרופסור עמנואל גרוס בעקבות שלילת רעיונו של רמון. גרוס, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, כיהן כנשיא בית הדין הצבאי של פיקוד דרום בשנים 87-92 ולפני כן שימש שופט צבאי בשכם, אז גם שפט מספר ישראלים בבית המשפט הצבאי.

     

    "מי שבוחר להתיישב באזורים הללו צריך להיות כפוף לאותו חוק ולאותם בתי משפט כמו התושבים המקומיים הפלסטינים, אחרת נעשית הבחנה לא צודקת ולא נכונה. אין הבדל מהותי כיום בין המערכות השונות, בבתי המשפט הצבאיים מכהנים שופטי קבע בעלי כשירות לכהן כשופטי בית משפט השלום. כל ההבדל נעוץ בגישה", אומר גרוס ומוסיף: "אדם שבוחר לחיות שם, להבדיל ממקום שאינו בתפיסה צבאית, צריך לדעת שהסמכות לשפוט אותו היא של בתי המשפט הצבאיים".

     

    גרוס טוען כי ההסדר, במסגרתו נמנעת התביעה מהעמדת מתנחלים לדין בבתי משפט צבאיים היא "רצון למנוע את המבוכה של המתיישבים, שהדבר לא ייראה 'לא טוב'. זה כאילו מתורבת יותר אם אתה נשפט בבית משפט אזרחי. עניינית, זה לא צודק ואין סיבה לאפליה". ואכן, החשש העיקרי הוא תדמית שתיווצר – הן למתנחלים והן למערכת המשפט והתביעה – אם יועמדו לדין מתנחלים בבתי המשפט שבדרך כלל מתפרסמים בגזרי דין קשים למחבלים שרצחו ישראלים בפיגועים.

     

    "כשמטרת ההתנתקות מקדשת את האמצעים ורוצים לבצע אותה בכל מחיר, חושבים שאפשר לשבור כל טאבו בדרך", זועם עורך הדין יוסי פוקס על אמירתו של רמון ועל התומכים בה. פוקס, מתנחל בעצמו, מייצג תושבי מאחזים רבים בעתירות לבג"ץ. "למה לא עשו את זה מ-67'? חוץ ממחבלים, לא מעמידים לדין בבתי משפט צבאיים. כנראה, יש מי שרואים בחלוצים שהתיישבו במקומות הללו, בעידוד ממשלות ישראל, מחבלים. במשך 37 שנים, כל ממשלות ישראל הבינו שיש אבחנה מוחלטת בין אזרחי ישראל ביהודה ושומרון, שנשפטים בבתי משפט אזרחיים וגם משלמים מיסים לישראל וממלאים חובות אזרחיות כלפי המדינה, לבין הפלסטינים. כל הרעיון הזה הוא פוליטי", טוען פוקס, "כל מי שמעלה אותו מבקש להשוות את המתנחלים למחבלים. אם רמון ותומכיו רוצים להעביר אותנו לרשות הפלסטינית ולאחריות צבאית – שיגידו את זה".

     

    עורכת הדין לאה צמל מייצגת בימים אלה בבג"ץ עותר ממזרח ירושלים, העומד לדין בבית המשפט הצבאי בעופר ודורש להעביר את משפטו לבית משפט אזרחי. "אין שום סיבה לא לשפוט את המתנחלים בפני שופטים צבאיים", אומרת צמל. היא מבינה את הבעייתיות התדמיתית אך קובעת: "בתי המשפט הצבאיים הם לא הבחירה הטבעית, אבל כמו ששופטים שם את הפלסטינים, אין שום סיבה שלא לשפוט גם מתנחלים. שיובאו בפני בית משפט צבאי, שיעמדו בפני השופט הצבאי ויקבלו את אותם העונשים", אומרת צמל.

     

    צה"ל התנגד, המדינה דווקא איפשרה

     

    במשך שנים התנגד צה"ל התנגדות נחרצת להעמדת מתנחלים לדין בבתי המשפט שלו, מתוך תפיסה שבתי המשפט הצבאיים נועדו לטפל בעבירות ביטחוניות ומאחר והמתנחלים עוברים עבירות פליליות, לא רצה הצבא לאפשר את העמדתם לדין בשטח השיפוטי שלו. לפני למעלה מעשר שנים חוקקה הכנסת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום, המאפשר העמדה לדין של מתנחלים הנאשמים בעבירה פלילית, בבתי המשפט בישראל.

     

    "החוק קבע כבר שהם יועמדו לדין בישראל, המהלך המשפטי בסוגייה הזו כבר הוכרע על ידי המחוקק. זה ויכוח שלא לגמרי הוכרע, אבל בגדול הוא הוכרע על ידי הכנסת". מסבירה עורכת הדין טליה ששון, לשעבר מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה. "להנמקה של המחוקק יש משקל משל עצמה. יש גם מי שמחזיק בטענה, שלבית משפט צבאי יש קונוטציה של עבירות ביטחוניות וזו טענה שניתן להגן עליה, היא אינה דבר שאין בו ממש. הצבא מתנגד לכך במשך שנים התנגדות עזה, כי העבירות של המתנחלים הן לרוב על רקע אידיאולוגי, ובבתי המשפט הצבאיים יש שופטים צבאיים ויש רצון להנמיך בנושאים האלה את החיכוך ולא להעמיד את הצבא בוויכוח הפוליטי הזה".

     

    ששון עצמה אינה רואה מקום לשינוי הגישה הנהוגה כיום: "אני חושבת שאם הצבא כל כך מתנגד ובמשך שנים כה רבות הכרעה לשנות את המצב ולהעמיד לבין בבתי משפט צבאיים, תהיה לא אפקטיבית. אם הצבא כל כך מתנגד, זה פשוט לא יקרה. מתוך מכלול השיקולים האלה, אני חושבת שהתשובה של המחוקק היא ראויה. זה בסך הכל פתרון נכון, כי הם אזרחים ישראלים ולמדינת ישראל יש אינטרס שהדין הפלילי שלה ייאכף גם בשטחים, זה לא מקום בר. ובית המשפט הטבעי של אזרח ישראלי הוא בישראל, וגם הקירבה הפיזית גדולה".

     

    יושב ראש מועצת יש"ע, פנחס ולרשטיין, כמעט שאינו מעוניין להגיב להצעתו של רמון. "עצם ההצעה היא קנטרנית, במסגרת מסע שיסוי מתמיד שנועד להוציא את המתנחלים מחוץ להסכמה וללגיטימיות", הוא אומר. "כל מהלך שישווה אותם למחבלים הוא טוב בעיניהם, יותר קל לשנוא ויותר קל להתלהם. אני בכלל לא רואה אף אחד שבאמת מעניינת אותו שמירת החוק. זה בסך הכל שימוש ציני, כאילו יש פה הבעות פנים מלומדות. הכל כדי לשסות במתנחלים".

     

    ממשרד המשפטים נמסר בנושא ל-ynet: "כפי שהיועץ השיב לשר רמון בישיבת הממשלה השבוע, אף שמשפטית אפשרות זו קיימת, מעשית היא לא מומשה מזה זמן רב ונראה כי עדיף להותיר בעינו את המצב הקיים לפיו ישראלים מפירי חוק, תושבי איו"ש ואזור חבל עזה, נשפטים בבתי משפט אזרחיים. נוסיף, כי היועץ ציין בישיבת הממשלה, כי ככל שהנסיבות ישתנו ייתכן שיהיה צורך לשקול את מימוש האפשרות המשפטית הקיימת כאמור, אך כעת לא נראה שיש מקום לכך".

    פורסם לראשונה 14/01/2005 14:20

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    עימות בין מתנחלים וחיילים (ארכיון)
    צילום: איי פי
    צילום: שאול גולן
    רמון. העז לבטא רעיון
    צילום: שאול גולן
    צילום: רויטרס
    מזוז. חשיבותה של אכיפת החוק
    צילום: רויטרס
    צילום: אלכס קולומויסקי
    צמל. עתירה בבג"ץ
    צילום: אלכס קולומויסקי
    צילום: צביקה טישלר
    גרוס. המתנחלים לבתי המשפט הצבאיים
    צילום: צביקה טישלר
    צילום: זום 77
    ששון. המהלך המשפטי כבר הוכרע
    צילום: זום 77
    צילום זום 77
    ולרשטיין. הכל כדי לשסות במתנחלים
    צילום זום 77
    מומלצים