שתף קטע נבחר

הסיפור האמיתי מאחורי התפטרותה של גלית אבישי

בישראל 2005 אין גוף משמעותי שמגן על האינטרסים של הצרכנים; המועצה לצרכנות, שתקציבה קוצץ, נקלעה למשבר שהסתיים בהתפטרות המנכ"לית, גלית אבישי; מאחורי הקלעים של ההתפטרות נחשפים מסכת של יחסים עכורים בין אבישי ליו"ר המועצה, יעל ארן, ולאנשי משרד התמ"ת, וכן ניגוד אינטרסים מובהק הנעוץ בכך שהמועצה מתפקדת במסגרת משרד התמ"ת, ואינה גוף בלתי תלוי

פרופ' סיני דויטש הוא דיקן בית-הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה ומומחה לצרכנות ברמה בינלאומית. אף שהוא חי ופועל בארץ, הוא מחבר את רוב עבודותיו המשפטיות בנושאי צרכנות בלועזית ומפרסם אותן בחו"ל. ממשלת פולין אף אימצה אחת מעבודותיו כדי להיעזר בה לעיגון זכויות הצרכן בחוקה הפולנית.

 

"בישראל עוד רחוקה הדרך", אומר דויטש. "מדינת ישראל, שמתיימרת להיות מדינה מתקדמת, בהחלט מפגרת בתחום הגנת הצרכן", הוא אומר. "אם פעם נצטרף לאיחוד האירופי בצורה זו או אחרת, הדבר יחייב שדרוג של כל נושא הגנת הצרכן כתנאי להצטרפות. חברות באיחוד מחייבת לא רק חקיקה בנושא, אלא גם הקצאת משאבים, וחייבים להגיש כל שנה דו"ח על מה שנעשה בתחום הגנת הצרכן. מדינה חברה שלא עושה מספיק - נקנסת. לכן, לדוגמה, במדינה כמו אנגליה, גם בכל התקופות השמרניות, כולל מרגרט תאצ'ר, התקציב להגנת הצרכן היה פי מאה מאשר בישראל בתקופות הטובות שלה, בזמן שהתלג האנגלי היה פי-עשרה בלבד משלנו".

 

"הבעיה מתחילה באוצר", אומר דויטש. "במדינה בסדר גודל כמו ישראל הגנת הצרכן צריכה לבוא מכספי משלם המסים, ואפשר לעשות את זה. עובדה שברגע שהמדינה חשבה שלצורך חיזוק העסקים טוב לחזק את הרשות להגבלים עסקיים, בלי קושי היא מצאה תקציבים גדולים מאוד עם כוח אדם מעולה, שאכן פועל טוב. אבל המצב של הצרכן הישראלי הוא בדיוק מה שביבי נתניהו חושב שצריך להיות. שר האוצר בדעה שלא צריך הגנה על הצרכנים, ולא צריך לעזור לחלשים. מי שמתוחכם ועשיר יגן על עצמו, וכל האחרים יכולים ליפול בצד הדרך, כי הם לא מועילים לצמיחה ולשוקי ההון המתעוררים. ככל שיעשקו את הצרכן, הצמיחה תגדל יותר, אז בשביל מה צריך ארגוני צרכנים שיפריעו לשוק ההון ויסייעו צרכן הקטן שאין לו הגנה?".

 

דבריו של דויטש הם עדות להזנחה הגדולה שסובל באחרונה תחום ההגנה על הצרכן בישראל, שביטויה הגדול הוא היחלשותה של המועצה הישראלית לצרכנות, הגוף המרכזי שפעל בתחום. היחלשות זו היתה בין הגורמים שהביאו להתפטרותה של המנכ"ל, גלית אבישי.

 

בימים האחרונים של כל שנה אזרחית מפרסמת המועצה הישראלית לצרכנות את דו"ח תלונות הצרכנים של השנה האחרונה, מדרגת את עושי העוולות הגדולים לצרכן הישראלי, ומסכמת את פעולותיה. זוהי האמירה השנתית של המועצה, שנחשפת בתקשורת, נשלחת לחברי הכנסת, לחברי הדירקטוריון ולמספר גדול של אישי ציבור.

 

השנה גילתה המנכ"לית המתפטרת של המועצה, גלית אבישי, בהופעתה בוועדת הכנסת אחרי התפטרותה, כי חלה עלייה במספר התלונות. 40,000 צרכנים התלוננו. אלא שלא ניתן פירוט מה היו סוגי התלונות, נגד מי הופנו וכו', כפי שניתן בכל שנה. למרות שביקשתי לקבל את הדו"ח כבר מהשבוע השלישי של דצמבר, לא הצלחתי לקבלו עד היום. יו"ר דירקטוריון המועצה לצרכנות, יעל ארן, חסמה את הוצאת הדו"ח, שעל הכנתו עובדים במועצה כבר מחודש ספטמבר, אחרי התפטרות אבישי.

 

"היתה התייעצות של ארבעת הדירקטורים שיש היום למועצה (צריכים להיות - 11 ש.ח)", אומרת ארן, "והחלטנו שיש בדוח נושאים שקשורים למדיניות של המועצה הישראלית לצרכנות. הדירקטוריון משותק, אין מנכ"ל שיכול להחליט על כך, והחלטנו להקפיא את הפרסום של הדו"ח, שבדרך-כלל מגיע לדיון בישיבת דירקטוריון".

 

דו"ח תלונות הצרכנים מעולם לא הובא בעבר מראש לאישור הדירקטוריון או לעיונו לפני פרסומו. האם היו בדו"ח דברים שלמישהו במועצה לצרכנות, או במשרד התמ"ת, לא נוח שייחשפו?

 

חסימת דו"ח התלונות מצטרפת למסכת עכורה של יחסים ששררו בין המנכ"לית אבישי לבין יו"ר הדירקטוריון ולבין אנשי משרד התמ"ת, שהביאו בסופו של דבר להתפטרותה של אבישי. הרקע למתחים הוא ניסיון להצר את צעדי המועצה, הן מבחינת תקציבים והן מבחינת סמכויות. אבישי הודיעה לשר התמ"ת, אהוד אולמרט, שפעילות המועצה לצרכנות נעשית במסגרת תקציב משרדו, על התפטרותה יום לאחר שהמועצה הגישה תביעה ייצוגית נגד רשת שופרסל בטענה להפקעת מחירים שיטתית. לתביעה הזאת קדם עימות חריף עם משרד התמ"ת, שהתנגד להגשתה. בעקבות הגשת התביעה הגיב המשרד בהתקפה על אבישי והאשים אותה בשיקולים פוליטיים.

 

בנוסף, במשך חודשים נאבקה אבישי על הקמת דירקטוריון מקצועי למועצה לצרכנות, ואף גייסה רשימת מועמדים, בהם הכלכלן פרופ' אמיר ברנע, פרופ' סיני דויטש, ד"ר אורן קפלן, הכלכלן יורם גבאי, הכלכלנית ציפי סמט ועוד. משרד התמ"ת טרפד את המהלך. השר אולמרט אמר בתגובה, כי אבישי איננה יכולה להכתיב לו מינוי דירקטורים.

 

סיבה נוספת להתפטרותה של אבישי היתה הקיצוץ בתקציב המועצה ב- 40% מ-2.8 מיליון שקל ב-2004 ל-1.6 מיליון שקל ב-2005. על כך אמר השר אולמרט בראיון בשבוע שעבר, שכאשר התקציבים מקוצצים בכל אגפי המשרד, לא יכולה המועצה לצרכנות לצאת נקייה מקיצוצים.

 

בדצמבר החליט דירקטוריון המועצה על הדחתה המיידית של אבישי, שהתפטרה אך התכוונה תחילה להישאר עד פברואר. מאז אין מנכ"ל למועצה. ההליכים למינוי מנכ"ל חדש נעצרו בשל הבג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון בעקבות התפטרותה של אבישי. הבג"ץ הוגש נגד שרי התמת והאוצר, על הקיצוץ הדרמטי בתקציב המועצה ועל מינוי דירקטורים בעלי זיהוי פוליטי. היום אמור התמ"ת לתת את תשובתו.

 

גם ליעל ארן, יו"ר דירקטוריון המועצה, נותרו ימים ספורים בתפקידה. היא אמורה לסיים ב-20 בינואר. בינתיים כל המינויים החדשים לדירקטוריון וגם להנהלה ממתינים לתוצאות הבג"ץ. כיום מעסיקה המועצה לצרכנות 16 עובדים. אחת עזבה אחרי התפטרות אבישי. אם החלטת בג"ץ לא תשנה את החלטת הקיצוץ בתקציב, מחצית מעובדי המועצה צפויים ללכת הביתה.

 

חלק גדול מהבעיה שהביאה למצבה הנוכחי של המועצה נעוץ בניגוד אינטרסים מובנה: המועצה, שההגנה על הצרכן אמורה להיות בראש מעייניה, מתפקדת במסגרת תקציב משרד התמת, שמצופה בין היתר לדאוג גם לענייניהם של היצרנים והתעשיינים. אבל לא נראה שארן, יו"ר המועצה, רואה בכך טעם לפגם: "הכללים במועצה נשברו בצורה כזו שאי-אפשר היה יותר לתפקד", היא אומרת בתגובה. "לא ידעתי שתיווצר סחבת כזו, היוצרת מצב שהרבה זמן לא יהיה מנכ"ל למועצה. הדברים מצערים אותי, אבל אי-אפשר להתעלם מכך שהבעלים של המועצה לצרכנות היא המדינה".

 

ממצאים מסוכנים לא מתפרסמים

 

אבישי עמדה בראשות המועצה לצרכנות זה ארבע שנים וחצי, והגיעה אליה אחרי שנתיים של כהונה כמנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות. היא התפרסמה בעיקר הודות למאבקיה הנחושים בבנקים בפרשת העמלות ובתנובה בפרשת הסיליקון. היא היתה המנכ"לית הראשונה של ארגון צרכנים שהגישה תביעה ייצוגית נגד רשת שיווק - שופרסל, והיתה בבחינת קוץ ומטרד לתאגידים רבים. היא התעמתה שוב ושוב עם צמרת משרד התמ"ת, כולל המנכ"ל רענן דינור, הממונה על הגנת הצרכן, יצחק קמחי, היושב בתוך משרד התמ"ת, וגרישה דוייטש, הממונה על התקינה במשרד.

 

כך, לדוגמה, פעם אחר פעם מגלה מכון התקנים מתקנים מסוכנים בגני השעשועים לילדים, אך הממצאים לא מתפרסמים. רק בשנה האחרונה החל הממונה על התקינה לפרסם, במקום חבוי וקשה לאיתור באתר משרד התמ"ת, את רשימת הגנים הנפסלים בבדיקות שנערכות ביוזמתו, אבל אינו מפרסם גנים פסולים המתגלים בבדיקות של הרשויות המקומיות.

 

ב-80% מהמתקנים שנבדקו ביוזמת המועצה לצרכנות ב-2001, למשל, נמצאו ליקויים מסוכנים. משרד התמ"ת, האחראי גם על מכון התקנים, לא נוקף אצבע. אבישי דרשה שוב ושוב ממכון התקנים ומהממונה על התקינה לפרסם ליקויים שהם מוצאים במהלך בדיקותיהם. 10% מהלבידים הנכנסים לישראל נפסלים כמסוכנים כי הם מכילים פורמלדהיד, 10% מהכלים הקרמיים המיובאים נפסלים על רקע העובדה שהם מכילים עופרת, המסוכנת לבריאות, 60% מהצעצועים נפסלים, 40% מהסולמות. אך שמות היבואנים שייבאו את המוצרים המסוכנים אינם מפורסמים. זאת בניגוד לאף.די.איי, שירות המזון והתרופות האמריקאי, שמפרסם באתר שלו כל יבואן או יצרן שמוצריו נפסלים.

 

במכון התקנים אומרים בתגובה: "אין להפוך לעבריין יבואן המביא מוצר לבדיקה, שלא עמד בדרישות התקן. רק אם הצליח להערים על מכון התקנים או המכס ולייבא את המוצרים הלא תקניים, נוצרה עבירה, וניתן לפרסם תיאור מדויק של המוצר הנפסל".

 

עדות לעימותים החוזרים ונשנים בין אבישי לאנשי התמ"ת עולים מתוך כתב התביעה הייצוגית שהגישה המועצה נגד שופרסל. קיום תופעה רבתי של הפקעת מחירים שיטתית לגבי מוצרים שמחירם בפיקוח מהווה אור אדום לגבי תפקוד מערכת האכיפה, שהוסמכה לקיים את שלטון החוק, נאמר שם, בהקשר זה יצוין כי עשרות רבות של מכתבים שנשלחו על-ידי המועצה לצרכנות לממונה על הגנת הצרכן לא זכו למענה, למרות שבכל אחד מהמכתבים העבירה המועצה מידע על חשדות להפרות בוטות של החקיקה האזרחית, כשהימנעות הממונה מהפעלת סמכויותיו באופן מהותי מעודדת המשך פעילות עבריינית בתחומים רבים, כפי שאף עמד על כך מבקר המדינה בדוח האחרון.

 

"לא מובן למועצה", כתבה אבישי במכתב לתמ"ת, "מדוע נמנע התמ"ת מאכיפת החוק עליו הוא מופקד, גם כאשר הוא מקבל את המידע בדבר העבירות כשהוא מרוכז, מעובד ומתועד... במקום פעולה נמרצת לאכיפה, הביעו גורמים שונים במשרד התמ"ת מורת רוח על תחקיר המועצה בעניין הפקעות המחירים של מוצרים שבפיקוח על-ידי רשתות השיווק, בדומה למורת הרוח שהובעה כנגד עמדתה הנחרצת של המועצה בנסיון התמת לבטל את חובת סימון המחירים".

 

עימותים עם היו"ר

 

שר התמ"ת, אהוד אולמרט, שב וטען בתגובה, כי אבישי עזבה את המועצה כנראה משיקולים פוליטיים ואישיים וכי חיפשה פלטפורמה ציבורית כדי ליחצ"ן את התפטרותה. ניסיון של שרים להשתלט על המועצה הישראלית לצרכנות איננו חדש. בזמנה של דליה איציק כשרת התמ"ס דיווח צבי רמות, היו"ר של אז, בישיבת דירקטוריון: "הפגישה עם השרה היתה מסובכת. יש לה רצון להכפיף את המועצה לתמ"ס. אני מבהיר בזאת שאנו שומרים על עצמאות החברה, אחרת אין לנו משמעות. הדירקטוריון אינו יכול לקבל הכתבה מה לעשות. משרד התמ"ס יכול רק להציע. צריך להיות ברור שאני כיור אלחם ואאבק לעצמאות המועצה והדירקטוריון של החברה".

 

רמות, שכיהן בראשית ימיה של אבישי, אכן עמד בהבטחתו, אבל אחר-כך התחלפו היורים, התחלפו הנפשות הפועלות בתמ"ת, והצלילים השתנו. אבישי התחילה כעוזרת הפרלמנטרית של עמיר פרץ בראשית שנות ה-90, אחר-כך עברה איתו להסתדרות כשכבש אותה בשנת 1994, שם הפכה למנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות. ח"כ רן כהן, שהכיר אותה כששימש יו"ר בית נבחרי ההסתדרות, המליץ לה כשכיהן כשר התעשייה והמסחר לעבור לנהל את המועצה לצרכנות. הוטחו אז האשמות שמדובר במינוי פוליטי, אבל ועדת רביבי לבדיקת מינויים בשירות הציבורי, שבדקה בדקדקנות את קשריה עם השר, קבעה שלא מדובר במינוי פוליטי.

 

מסלול ההתנגשות החל כאשר מונתה יעל ארן ליור הדירקטוריון של המועצה לפני כשלוש שנים, והחמיר עם כניסתו של אולמרט כשר התמ"ת ומינויו של רענן דינור למנכ"ל המשרד. היחסים בין ארן ואבישי היו מתוחים מהרגע הראשון. ארן, חברת מרכז מפלגת העבודה, מונתה לראשות הדירקטוריון על-ידי דליה איציק כאשר כיהנה כשרת התמ"ס. ארן, המשמשת עד היום כמנהלת קמפוס האוניברסיטה הפתוחה בירושלים, החלה את פעילותה הפוליטית בהסתדרות, שם שימשה כיו"ר לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת, היתה יו"ר נעמת בירושלים בתקופת מאשה לובלסקי, ושימשה כמנכ"ל מרכז הבניה הישראלי, שפורק.

 

אבישי, דעתנית ותקיפה בדרכה השקטה, העירה כבר בישיבת הדירקטוריון הראשונה שהיא רואה במינוי ארן ניסיון להצר את צעדיה. ארן אכן ניסתה לעשות זאת לאורך כל הדרך. כל הזמן שררה במועצה אווירה של ניגוח. ארן לא מהססת להטיח טענות אפילו נגד מינויו של עו"ד יוסי ברג, הנחשב לאידיאליסט אכפתי ולוחם נחוש לזכויות צרכנים, ליועץ המשפטי של המועצה. "היו לי הרבה ויכוחים עם אבישי על נושא מינויו", היא אומרת. "יוסי ברג לא עבר אף פעם אישור של הדירקטוריון. בימיה של אבישי זכתה הלשכה המשפטית של המועצה לפריחה חסרת תקדים, בעוד שתחום בדיקות המוצרים, שאפיינו קדנציות של מנכ"לים קודמים, נדחקו לשוליים מחוסר תקציבים". ארן מאשימה והאשימה בעבר שכל ההתנהלות המשפטית של המועצה היתה בעייתית בנושא בחירות של עורכי-דין לכל מיני משימות במועצה. היא גם לא אהבה הגשת בג"צים נגד משרדי ממשלה, למרות שבדיעבד היא טוענת שמעולם לא חסמה בג"ץ מן הסוג הזה.

 

"בארבע השנים האחרונות פרחה המועצה לצרכנות מבחינה משפטית בכל המובנים", אומר ברג, "נעשה טיפול מהפרט אל הכלל. חוות דעת וניירות עמדה, כתבי תביעה, עתירות לבג"ץ, חופש המידע, תחום התובענות הייצוגיות, ייצוג האינטרס הצרכני בוועדות הכנסת, מול משרד המשפטים ומשרדי ממשלה ועוד. גם בתי-המשפט, גם הכנסת, גם מבקר המדינה וגם משרד המשפטים גמרו את ההלל על פעילות המועצה, כשאפילו דירקטוריון המועצה בראשות הגברת ארן שיבח את פעילות המועצה, ובכלל זה פעילות המחלקה המשפטית, כך שלא זו בלבד שטענת גב' ארן הינה תמוהה, אלא היא אף שקרית".

 

לדברי ברג, מינויו אושר בכתב על-ידי היו"ר צבי רמות, כולל ראיון אישי עימו, וחוזה ההעסקה שלו אושר על-ידי רשות החברות הממשלתיות כדין. לדבריו, שני חשבים ממשרד החשב הכללי, רואי-חשבון, ישבו שלושה חודשים במועצה, בדקו וסרקו את פעילותה, ומצאו שהיא ללא רבב.

 

פעילויות מוקפאות

 

המאבקים של אנשי התמ"ת נגד המועצה הקפיאו חלק מפעילויותיה. כשמבקר המדינה העלה את בעיית ספרי הלימוד והפיקוח על המחירים של הספרים, איימה המועצה לצרכנות להגיש בג"ץ, אך הוא לא הוגש מעולם. גם הפעילות בנושא דמי הקישוריות של חברות הסלולר הוקפאה.

 

דירקטוריון המועצה, שהיה בהרכב חסר בשנה וחצי האחרונות, דשדש. ארן הציפה את אולמרט במכתבים בבקשה לבחור חברי דירקטוריון חדשים, ואף פנתה למשרד מבקר המדינה, אך לא זכתה בתגובה. מנגד קבלה אבישי שהדירקטוריון הקיים מסכל יוזמות של המועצה, כמו למשל במקרה קלאב הוטל. המועצה רצתה להצטרף לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד מלון הנופש. ביקשתי דיון עשר פעמים ולא נערך דיון, ובסוף לא הצטרפנו, כי הדירקטוריון אפילו לא דן, למרות בקשותי... מדובר על נזק של 300 מיליוני שקל לצרכנים, אמרה אבישי באחת מישיבות הדירקטוריון.

 

התוצאה הבלתי נמנעת של המצב הזה, כולל קיצוץ תקציב המועצה, הוא החלשה מתמשכת בכוחם של הצרכנים ובאפשרות להגן עליהם. החוק מאפשר, למשל, לצרכנים ייצוג נאות בוועדות התקינה במכון התקנים, האחראיות על התקינה וקובעות אילו בדיקות יעברו המוצרים המיובאים. "אמנם", כפי שאומרת זיוה פתיר, מנכ"ל מכון התקנים, "היום תם כמעט זמנה של התקינה הישראלית המקורית וכמעט כל התקנים הם בינלאומיים, אבל גם בהחלטה איזה תקן בינלאומי לאמץ, יש אינטרס לתעשיינים וליבואנים, וגם אינטרס צרכני מובהק. אבל בעוד שלשכות המסחר ששות וצוהלות לאחרונה על הגברת משקלן בוועדות התקינה, קולו של הצרכן דועך כמעט לחלוטין".

 

נושא נוסף שבו ניסתה המועצה לטפל הוא מכרזים שמוכרים מוצרים, באמצעות האינטרנט לדוגמה. אלה מתנערים מכל אחריות, אף שמבחינת החוק הם אחראים כלפי הצרכן. קיימת סדרה של פסקי-דין בהם קובעים בתי המשפט אחריות של מכרזים. במועצה הישראלית לצרכנות לקחו את החומר, פנו לקמחי, הממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת, וביקשו שיפעל בנושא. המשרד לא עשה כלום.

 

דו"ח מבקר המדינה האחרון אמר את דברו בנושא הממונה על הגנת הצרכן: לממונה על הגנת הצרכן גם סמכויות שהוקנו לו בחוק החוזים האחידים ובחוק המתווכים במקרקעין. הביקורת העלתה כי הממונה אינו אוכף את החוקים האלה.

 

דו"ח מבקר המדינה אומר בפירוש, כי כבר בשנת 1997 התריע היועץ המשפטי של המשרד, כי רוב האכיפה של החוקים הצרכניים מתמקדת בעבירות קלות ושוליות, והדבר גורם לפיחות רציני במעמדן ובתדמיתן של העבירות הצרכניות בעיני השופטים בבתי-המשפט בארץ.

 

"קולו של הצרכן נרמס בקביעות מדי יום ביומו", אומרת גם חני מונין, "מנהלת הסקרים ברשות ההסתדרות לצרכנות, שפורשת. ישנו צורך חזק יותר מתמיד בארגוני צרכנים לוחמניים ועקשנים שיגנו על הצרכן. ארגון כזה יכול לפעול אך ורק באופן עצמאי, כשהוא ממומן היטב ובאופן שוטף מתקציבים ציבוריים. כיום ארגוני הצרכנים פועלים בקושי רב, ללא כל גב ותמיכה, עם תקציבים מגוחכים ומצובת כוח אדם דלה. במצב כזה אין כל סיכוי לצרכן להצליח במלחמה מול תאגידי ענק וגופים עשירים בתקציבים ובעורכי דין ולוביסטים במקומות הנכונים ובעלי עוצמה פוליטית".

 

מצד שני, דווקא חיה מיינר, מנכ"ל איגוד הצרכנים הבלתי תלוי, לא מצירה על מה שקורה במועצה הישראלית לצרכנות. "בכספים הרבים שהיו להם הם יכלו לעשות יותר", היא טוענת. "אולי עכשיו יבואו אנשים חדשים שישנו את הארגון".

 

אבישי סירבה להתראיין או להגיב לכתבה.

 

 

פרוטוקול: את מחויבת לשר, ואת נציגה של המדינה

 

פרוטוקולים של דיוני דירקטוריון המועצה לצרכנות, שהגיעו לידינו, מאפשרים הצצה נדירה לאווירה שבה פעלה המועצה בתקופת אבישי ולבעייתיות שבפעולתה תחת חסות משרד התמ"ת ב-2 בדצמבר 2004 התכנסה ישיבה של דירקטוריון המועצה לצרכנות כדי להדיח מיד את המנכ"ל, גלית אבישי, שימים אחדים לפני כן הגישה מכתב התפטרות והתכוננה לאייש את תפקידה עד פברואר, ואף לקיים חפיפה עם המנכ"ל הבא (שטרם נבחר עד היום). בישיבה גם אושרו שלושה חברי דירקטוריון חדשים - ארז נבון, ענת שגב ויורם שמעון. אבישי עצמה לא הוזמנה לישיבה.

 

בישיבה מעידה יו"ר הדירקטוריון, יעל ארן, על היחסים העכורים בינה לבין אבישי, יוצאת נגד מה שהיא קוראת התגוששות של המועצה עם משרד התמ"ת, ותובעת את פיטוריה המיידיים של אבישי.

 

ארן: "מתוך המכתב הזה (מכתב ההתפטרות של אבישי שהוקרא בישיבה - ש.ח) וממה שקרה בשבוע האחרון אפשר להבין שנשברו כל הכלים. מערכת יחסית מאוד קשה מול משרד התמ"ת, וגם עם הדירקטוריון. לפני כן היו לי ויכוחים עם גלית אבישי ומצאתי עצמי קוראת על פעולות המועצה דרך העיתונות. גם בפרוטוקולים קודמים זה בא לידי ביטוי, וגם בחילופי דברים ביני לבינה. אפילו את מכתב ההתפטרות לא טרחה להעביר אלי... כתוצאה מהמצב המשברי - וצר לי שאתם צריכים להיכנס למצב כזה, למועצה לצרכנות יש פוטנציאל רב ולגלית יש חלק משמעותי באפקטיביות של המועצה וביכולת שלה - אך מן הראוי שמערכת היחסים תהיה שונה. כל ההתגוששות עם משרד התמ"ת אינה תורמת למועצה לצרכנות, אלא רק מזיקה. לדעתי מן הראוי להפסיק את כהונתה של גלית אבישי".

 

בנקודה זו העיר עו"ד יוסי ברג, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, כי הפיטורים המיידיים בעייתיים מבחינה משפטית.

 

ברג: "יתר הדירקטורים לא יודעו. זה לא נכלל בסדר היום, ההיבט של הפסקת כהונתה של גלית היום. דובר על אישור התפטרות, פלוס מינוי. לא דובר על הפסקת כהונה מהיום. לדעתי זה לא חוקי לכאורה, חובתי להזהיר אתכם. אני צריך להגן עליכם".

 

אחרי דיון בעניין אמר ארז נבון (בנו של הנשיא לשעבר יצחק נבון, עורך-דין במקצועו): "נוכח הערה של יוסי, כאילו לכאורה נפל פגם פרוצדורלי, בנימוק לפיו הדירקטוריון לא יכול היה להבין מהזימון כי יכולתו לקבל את התפטרות גלית לאלתר, סוכם כי התפטרותה תיכנס לתוקף לאלתר רק לאחר אישור היועץ המשפטי של רשות החברות".

 

זו ההצעה שאושרה פה אחד. גלית אבישי הודחה מיד בלי שהתאפשר לה להשמיע את דברה בדירקטוריון.

 

בפרוטוקול ישיבה שהתקיימה כשנה וחצי לפני כן, ב-15 ביולי 2003, מביעה ארן תהיות על הגשת בג"ץ מטעם המועצה לצרכנות נגד משרד התשתיות. חילופי הדברים מדברים בעד עצמם.

 

ארן: "המועצה יצאה בבג"ץ נגד משרד התשתיות. כשעוברים על נושאים יש דברים שצריכים לתת את הדעת ולאשר תהליך כזה. אנחנו ארגון של המדינה. הייתי רוצה לקבל חוות דעת לא של עורך-דין מטעם המועצה, אלא של עורך-דין חיצוני, ולבדוק האם אנחנו כארגון של המדינה, שמקבל 100% מהתקציב מהממשלה, יכולים להגיש בגץ נגד המדינה.

 

אבישי: "זה יותר מתמוה ששאלה כזו עולה מיו"ר דירקטוריון המועצה. הרי זה תפקידנו. האם את רוצה לסרס אותנו?".

 

בת-שבע שיזף (חברת דירקטוריון): "אם כבר, אז יש לבקש את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולא שום עורך-דין חיצוני".

 

אבישי: "לכך אני מסכימה בהחלט, כיוון שזה נושא עקרוני".

 

יונתן כהן (חבר דירקטוריון): המטרה של המועצה היא להגן על הצרכנים. אם יש דבר שפוגע בצרכנים, המועצה צריכה לפעול, גם אם מדובר במדינה. זה בהחלט לגיטימי. אני לא מבין מה הבעיה".

 

ארן: "זו הפעם הראשונה שהמועצה מגישה בג"ץ. אסור למועצה להגיש בג"ץ".

 

אבישי: "יעל, זה לא נכון. המועצה הגישה בעבר מספר בג"צים, ואגב, בכולם זכינו. לא ראוי בכלל שהמועצה תעורר את השאלה. אבל אם נידרש, ניתן בהחלט לפנות ליועץ המשפטי לממשלה".

 

צביה דורי (חברת דירקטוריון): "אני ממש לא מבינה את השאלה. הרי זה היתרון שיש לארגוני צרכנים על משרד התמ"ס, זה שהם יכולים לפעול נגד כל הגופים שפועלים ופוגעים בצרכן, כולל המדינה".

 

אבישי: "אנחנו מוכרים כארגון צרכנים - בלי עצמאות אנחנו לא ארגון צרכנים. טענה לגבי אי-יכולת להגיש בג"ץ בגלל שאנו ממומנים על-ידי המדינה משמעותה העדר עצמאות".

 

ארן: "זה לא ראוי שהמועצה תפעל נגד המדינה".

 

דורי: "אם זו לא הפרעה לפעילות השוטפת של המועצה, אז מה זו הפרעה? הרי זה היתרון של המועצה - האפשרות להגיש בג"ץ".

 

ארן: "השר שלך בעד זה? את מחויבת לשר ואת נציגה של המדינה".

 

כהן: "לא, את לא מחויבת לשר, את עצמאית לגמרי, אחרת זה לא היה תקין".

 

אבישי: "השר עודכן על-ידי".

 

ארן: "באמת, זה לא מה שהוא אמר לי אתמול בערב".

 

שיזף: "אני רוצה להבין מה את רוצה - לעכב את כל הטיפול בבג"צים? זו פגיעה במועצה. לא מסכימה לכך".

 

ארן: "אני רוצה שכל מינוי עורך-דין וכל פעולה משפטית יהיו באישור ועדת הדירקטוריון ומליאת הדירקטוריון. לא רוצה שזו תהיה החלטה של המועצה והמנכ"לית".

 

שיזף: "אבל יש לה תוכנית עבודה עקרונית, תקציב. למה לדרוש אישור דירקטוריון?".

 

לאה דקל (חברת דירקטוריון): "מה שיעל מציעה, ואני מסכימה, על סמך הציטוט שיעל מסרה, שחוזר רשות החברות מחייב שכל פעילות משפטית תהיה באישור הדירקטוריון".

 

שיזף: "אז מה משאירים לגלית לעשות לבד - למנות מנקה?".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גבי מנשה
אבישי. נשארה נטולת סמכויות
צילום: גבי מנשה
מומלצים