יונדאי סונטה - במיוחד לאמריקה
הגרסה החדשה של הסונטה היא ציון דרך היסטורי ליונדאי, בדרך למתקפה כוללת על השוק האמריקני. השאלה הגדולה היא - איך זה בדיוק משפיע עלינו
שעת לילה מאוחרת, אירוע השקת יונדאי סונטה החדשה אליו הוזמנו. אל המיקרופון ניגש ראש מחלקת יחסי הציבור של יונדאי אירופה. בדרך כלל מדובר בבחור מסוגר ומאופק, אבל לא הלילה. הפעם החליט להציג את מקומה הנוכחי של יונדאי בתעשיית הרכב העולמית באופן מקורי. "לפני כשלושה עשורים, תחילת דרכנו, הסכימה מיצובישי רק בקושי למכור לנו מנועים. הוא עוצר לרגע, כדי להאדיר את הרגע, ומוסיף: "היום הגלגל מתהפך. מיצובישי מבקשים מאיתנו מנועים, יחד עם חברה קטנה אחרת - שמעתם במקרה על דיימלר-קרייזלר?".
חשיבות גדולה
אמירות בסגנון כזה שומעים רק לעיתים רחוקות מקוריאנים. אלא שאנשי יונדאי מרשים לעצמם. הם כה גאים ובטוחים בסונטה החדשה, עד כי אין להם בעיה להפוך בוטים יחסית, חסרי עכבות. ומה יכול להיות טוב וברור יותר, מאשר לספר על המנוע החדש ששוכן בחרטומה של המשפחתית הגדולה, זה שיגיע לדגמים שונים של מיצובישי וקרייזלר ביפן, אירופה וארצות הברית.
_wa.jpg)
אחריות גדולה של יונדאי, ואחריות גדולה לסונטה. זו יונדאי ראשונה שתיוצר בארה"ב. מכונית שתהפוך לחוד החנית בניסיון חדירה תוקפני לשוק הרכב החשוב בעולם. המתחרות, לפי יונדאי לפחות, הן טויוטה קאמרי והונדה אקורד.
שזה לא שונה בהרבה מלנסות ולנשל את מאזדה 3 מתואר הקומפקטית הנמכרת ביותר בישראל. האם היא מסוגלת לעמוד בציפיות? השקה עולמית שהסתיימה ממש כעת, מאפשרת לנו לדווח לכם...
איך היא נראית
יונדאי לא לקחו שום סיכון, לא ניסו ליצור מכונית שתראה מקורית במיוחד, או מוזרה-משהו. במילים אחרות, הלכו על בטוח. התוצאה משתמשת פה ושם במאפיינים של משפחתיות גדולות אחרות, ובכל מקרה אינה מושכת עין במיוחד. היא נראית גדולה, מכובדת, "קלה לעיכול" ואמריקנית, אך אינה מודרנית או מקורית במיוחד. אם תרצו, יונדאי עשו שימוש בשיטת ה"בואו-לא-ניפול-כאן" שמאפיינת חלק מהיצרנים האירופים, כאשר הם משיקים מכונית חדשה וחשובה במיוחד.
כך גם בתא הנוסעים. שמרני-משהו, אך כזה המציג שיפור ניכר באיכות, בתחושת החומרים ובארגון. כרגיל ביונדאי, וכנדרש ממכונית המכוונת לארה"ב, האבזור עשיר למדי. החל במערכת שמע מקורית עם דיסק וטייפ, שני גוונים לסביבת הנהג, תאורה עשירה ולוח מחוונים נאה במיוחד.
_wa.jpg)
חבל רק שפרטים אחדים, כמו מנופי מגבים-איתות ובורר הילוכים, נראים מיושנים מדי. השליטה המבורכת מההגה על מערכת השמע מצומצמת, ומתגיה לא נאים. מוזר היה לגלות כי בקרת האקלים אינה מפוצלת, היינו מעדיפים שליטה נוחה יותר על מחשב הדרך וחבל שאי אפשר לפתוח את תא המטען מבחוץ ללא מפתח, או שלט.
מחד, תנוחת הנהיגה "קוריאנית-מסורתית", עם דוושות רחוקות יחסית והגה קרוב. היינו שמחים לקבל גם בישראל את האופציה לדוושות מתכווננות, המוצעות בינתיים רק בקוריאה. מאידך, מרחב הפנים מרשים למדי. הסונטה מנצלת היטב את בסיס הגלגלים הארוך מהקודמת, ומציעה מרחב מצוין ונעים ליושבים מאחור. גם תא המטען מרשים (462 ליטר).
תיבה לכל מנוע
יונדאי השיקה עבורנו את הסונטה עם יחידת כוח אחת. מדובר במנוע ארבעה צילינדרים, נפח של 2.4 ליטר, עם הספק מרבי של 161 כ"ס ומומנט מרבי של 22.3 קג"מ. ומרגע ההתנעה ברור לנו כי זו היחידה החלקה, השקטה והמוצלחת ביותר של היצרן מעולם. זאת, למרות שהמנוע לא מרגיש חזק במיוחד.
הסיבה לכך ללא ספק היא תיבת ארבעה הילוכים אוטומטית - עם תפעול דמוי-טיפטרוניק - אותה אנו מכירים זה מכבר, עם יחסי העברה ארוכים באופן מוגזם. אין כל היגיון בהילוך שני שמלטף 140 קמ"ש, או בשלישי שחוצה את גבולות ה-200 קמ"ש. בנסיעה רגילה נופל על-כן המנוע ל"תהומות" בין ההילוכים, ומתקשה להאיץ כפי שיכול היה.
שימו לב, לא מדובר כאן בנהיגה ספורטיבית, אלא בהתנהלות רגילה, בה מוצא עצמו הנהג לעיתים קרובות מדי בסל"ד נמוך (או הילוך גבוה). כאשר הערנו על-כך, הודו הקוריאנים כי הם אכן שוקלים לקצר את יחס ההעברה הסופי. נתון האצה מ-0 ל-100 קמ"ש, 10.2 שניות, נראה לנו מעט אופטימי.
הגרסה הידנית, זו שאינה רלוונטית עבורנו, זריזה כמובן בהרבה, למרות שגם היא עושה שימוש ביחסים ארוכים למדי. אלא שבעזרתה של זו, אפשר לזהות עד כמה המנוע מתקדם יחסית למוכר לנו ביונדאי. תחושה רגועה, עם צבירת כוח רציפה למדי וללא שיהוקים מיותרים.
התנהגות?
בהחלט כן. אבל לפני המחמאות, נתחיל בנקודה בעייתית-משהו. מערכת ההגה בסונטה החדשה, כמו זו שבסונטה הקודמת, מאכזבת בהתרשמות ראשונית. התגבור חזק מדי, הקשר עם הנהג מעורפל. אבל זה לא כל הסיפור.
גרסאות שונות בהן נהגנו במהלך ההשקה הפגינו איכויות היגוי שונות זו מזו. מה שעשוי ללמד על הבדלים בכיול מהמפעל. כאשר בדקנו עם הנציגים הטכניים, הובטח לנו כי עד תחילת השיווק בישראל, מתוכננים עוד שינויים קלים במערכת. אז נמתין לגרסה המקומית.
ועכשיו למחמאות. הסונטה מציגה שיפור גדול ומשמעותי בכל תחום דינמי. המרכב עדיין רך מעט על המתלים, ונוטה לעיתים באופן מוגזם ומיותר, אך האחיזה טובה מהצפוי, השיכוך על כבישים משובשים מרשים, נוחות הנסיעה טובה וחלקי המתכת נותרו דוממים כל העת.
_wa.jpg)
סיכום ביניים
שוק המשפחתיות הגדולות התקדם מאד בשנים האחרונות. יש בו מתחרות רבות וחזקות, עם כוח משיכה רב. ובדיוק לשם מכוונת הסונטה החדשה. האם היא מסוגלת להתברג שם, בין יצרניות הענק מבתים אירופים ויפנים מכובדים? התשובה היא כן, תוך הסתייגות אחת. הסונטה לא מסוגלת להתמודד מול המובילות האיכותיות ביותר, והיקרות כמובן.
הפתרון הרגיל להצלחה אפשרית של יונדאי חייב אם כך להתבטא בתג המחיר, בתמורה גבוהה במיוחד או בשניהם גם יחד. וכאן צריך לקחת מספר נתונים בחשבון. כבר הבהרנו כי הסונטה אינה מכוונת לעילית שבקטגוריה, וכל שהיא נדרשת אם כך הוא להתמודד מול שחקניות אחרות, כאלה שמציעות מלכתחילה תג-מחיר נמוך יותר. למשל מכונית אחת אלמונית, מאזדה 6 שמה - "רק" מובילת הקטגוריה במכירות.
מחיר ה-6 מתחיל היום ב-153,000 שקל, בגרסה הבסיסית של המאזדה המשפחתית. הסונטה הנוכחית, זו המוחלפת, עולה כיום 141,000 שקל. זה אומר דבר אחד. שאם מעוניינים ביונדאי למכור בשנה כ-1,000 יחידות מהסונטה החדשה, זה תחום המחיר בו הם יידרשו להישאר.
הסונטה תנחת בארץ במאי הקרוב, עם מנוע 2.4 ליטר בלבד. רק בסוף השנה הנוכחית תצטרף אליה גרסת 2.0 ליטר חשובה הרבה יותר, ובמקביל גם אחת עם מנוע דיזל, וכמובן, תיבה אוטומטית. אז נדע כמובן יותר. הרבה יותר.
