ההיפופוטם והלוויתן - קרובי משפחה

הבי.בי.סי מדווח על מחקר חדש לפיו ההיפופטמים הם האחרונים מקבוצה גדולה של יונקים גדולים ששרדה 40 מיליון שנים. היונקים אוהבי המים שחיו לפני 50-60 מיליון שנים הם ככל הנראה "החוליה החסרה" בין הלוויתנים ובין ההיפופוטאמים.  הביולגים התווכחו במשך 200 השנים האחרונות באשר לקשר המשפחתי בין ההיפופוטאמים והלווייתנים. הממצאים החדשים הקושרים בין שני המינים הללו הם של צוות משותף אמריקני-צרפתי. הדו"ח פורסם בכתב עת המדעי Pnas.

החוקרים ז'אן-רון בואסירי, מישל ברונט ופאבריק להורו מצאו כי הקרוב שחי בחלק מהזמן במים של הליווייתנים וההיפופוטאמים התפצל לשתי קבוצות – יונקים ימיים (cetaceans) ויבשתיים (anthracotheres). היונקים הימיים ניתקו בסופו של דבר את הקשר עם היבשה, איבדו את רגליהם והפכו למינים ימיים לחלוטין.

ה-anthracotheres דמויי החזירים פרחו במשך 40 מיליוני שנה והאחרונים שבהם נכחדו לפני 2.5 מיליון שנה. הם השאירו רק מין אחד – ההיפופוטאמוס. המחקר מיקם בתחילה את הלוויתנים בתוך הקבוצה הגדולה יותר של בעלי הפרסות הבקועות של היונקים הידועה כמפריסי הפרסה (Artiodactyla), הכוללת את הפרות, החזירים, הכבשים, האנטילופות, הגמלים והג'ירפות.

הדמיון לא נראה באופן מיידי, ואולם המדענים העריכו שהליוויתנים הם דודנים של החזירים משום שהם חולקים קמטים ייחודיים בשן הטוחנת. בכל מקרה, הניתוח הגנטי הראה כי ההיפופוטאמים קרובים יותר דווקא ליונקים היומיים, הקבוצה אליה שייכים הלווייתנים והדולפינים.

"אם תסתכל על הצורה הכללית של ההיפופוטאם הוא עשוי היה להיות קרוב של הסוסים כפי שחשבו היוונים הקדמוניים, או החזירים, כפי שסברו המדענים המודרניים, בעוד הדמיון המולקולרי מוכיח קרבה ללווייתנים. יש פער של 40 מיליון שנים בין המאובנים של היונקים הימיים וההיפופוטאמים הראשונים, ולכן יש לצפות להבדלים כאלה. היונקים הימיים הם מפריסי פרסה אבל מאוד מיוחדים", אמר ד"ר בואסרי. 

אבי בליזובסקי הוא עורך אתר הידען