א-מא! אפשר חתימה?

עלמה זק ויעל לבנטל יזכרו את חורף 2004. זו לא התקופה שבה הן נהיו שחקניות או הפכו למפורסמות. כל זה קרה כבר הרבה קודם. אבל בחורף 2004 שתיהן קיבלו שמות אמיתיים. לא עוד "היי, זאת, נו, ההיא מה..." אלא זיהוי מלא. שם פרטי, שם משפחה, "אפשר חתימה?" ו"עוד אחת לבת אחותי". הציבור מאוהב, ובצדק מוחלט.

מי שדשדשו, כל אחת בדרכה, בשולי תעשיית הבידור הישראלית, הפכו בחודשים האחרונים למלכות החדשות של הפריים טיים. זק עושה את זה ב"ארץ נהדרת". לבנטל ב"אחורי החדשות עם יאיר ניצני". הן נושאות בגאווה את הדגל החדש של הקומדיה הנשית ישראלית - וזה לקח להן בסך הכל שתי עונות. שתי עונות, פלוס מינוס עשר שנים.

יש לא מעט נקודות משותפות בין זק ולבנטל: שתיהן עשו תיאטרון, פרסומות ותפקידים קטנים אך בולטים סביב הערוצים לפני הפריצה הגדולה. שתיהן לא ילדות: זק בת 34, לבנטל בת 36. שתיהן יפות, צנומות ושוות לכל הדעות. שתיהן נשואות. לבנטל גם אמא. ויש, כמובן, גם הבדלים לא מבוטלים: הרלוונטי ביותר לענייננו הוא כי לבנטל דיברה איתנו, וזק רק מסרה תודה ובכיף - אבל לא רצתה להתראיין.

יופי נחמה

"שואלים אותי הרבה איך זה לקבל הכרה בגילי", אומרת לבנטל. "ברור שיש קצת התמרמרות שזה קרה רק עכשיו, אבל גם אם זה לא היה קורה, הייתי ממשיכה לשחק. המקצוע בחר בי, לא אני בו. צריך להבין שיש הרבה שחקנים שמתפרנסים בכבוד גם אם לא כולם מכירים אותם. ובכל זאת, מאוד נעים עכשיו. קצת מביך כשרואים אותי קונה בבית מרקחת, אבל חוץ מזה באמת נעים".

האחראית העיקרית לחדירתה של לבנטל לתודעתנו היא האלטר אגו שלה, דמותה של המתנחלת נחמה בת יפונה, שעזבה את ההתיישבות, פנתה לתל אביב ועובדת על שיקום חייה והרבצת תורה בכל אשר תפנה. בפינה "נחמה בעיר הגדולה" מתנקזים לסיטואציה קומית מושלמת עולם המתנחלים והקיום התל אביבי. דווקא משום שנחמה כל כך הזויה ומטורללת, קשה להאמין שהיא לא אמיתית. נדמה כי טירוף כזה קשה להמציא - אבל לבנטל נשמעת הרבה יותר רגועה מבת יפונה.

היא לא זוכרת בדיוק איך הגתה אותה, אבל יודעת שזה היה מזמן. "הופעתי לפני שנים עם הדמות הזו ב'דומינו גרוס', כשהמאפיינים שלה היו אשה שמדברת ומדברת ברצף אסוציאטיבי שלא נגמר", נזכרת לבנטל. "היא כאילו מדברת על תורה ואמונה כל הזמן, אבל בעצם המקורות שלה לא רק מקראיים. פעם אלתרתי איתה, ובסוף יצא שהיא אמרה שצבוטותי נשאר...".

לבנטל נולדה וגדלה בירושלים, למדה משחק ב"ניסן נתיב", ועם סיום לימודיה השתלבה בצוות של "דומינו גרוס". "העליתי עם עוד חברות את ההופעה 'בנות', שלא תמיד הצליחה מסחרית", היא מספרת. "בדיעבד אני חושבת שהקדמנו את זמננו. זה היה לפני 'סקס והעיר הגדולה', הקהל עוד לא היה בשל לשיח הנשי החדש". במקביל לסטנד-אפ הפציעו פניה לא מעט בטלוויזיה - בסדרות "החיים זה לא הכל" ו"מעורב ירושלמי", בפרסומת לנתב"ג 2000 ובתפקידים דרמטיים בתיאטרון. תפקידה הראשון ב"אחורי החדשות" בעונה שעברה היה של מראיינת אינפנטילית במיוחד, יעל יגנדורף.

"המרואיינים תמיד ידעו שזו בדיחה", מבהיר ערן כץ, עורך העונה הראשונה. "היה משהו מאוד רציני בטיפשות שיעל שיחקה שם, אבל הם זיהו את זה ושיתפו פעולה. עצם זה שהיא מסוגלת לשאול אנשים מכובדים שאלות מטופשות, זו הגדולה שלה. היא אחת השחקניות הכי אינטליגנטיות שעבדתי איתן".

"אני חושב שהיו לה ממש הישגים עיתונאיים בעונה הקודמת", מוסיף יאיר ניצני. "היא הצליחה לשאול את רפול ואת שמעון פרס שאלות לא פשוטות, וזה ייאמר לזכותה. אבל בעיקר, היא הגיעה עם הדמות שלה למקומות הזויים ומצחיקים מאוד".

בעונה הנוכחית החליטה לבנטל להוציא מהבוידעם את נחמה, אחרי שנים של התלבטות. "לא ידעתי אם היא מוכנה לזה", היא מתוודה, "אבל בדיעבד זו היתה החלטה טובה מאוד". את הפינה היא כותבת עם בן זוגה, בנימין יגנדורף, ועם התסריטאית קני שוטון. בנוסף, היא נמנית עם צוות הכותבים של פינת העובדים הזרים. "אנשים מופתעים שאני לא רק מציגה, אלא כותבת את הטקסטים שלי", אומרת לבנטל. "הם לא רגילים לנשים יוצרות בתחום הזה. זה מחזיר אותי לנושא של נשים קומיקאיות, ולמה יש פחות נשים בתחום, ואני באמת לא יודעת לענות. פעם הקהל ציפה מאשה פחות להצחיק, אבל כיום אני מרגישה שיש יותר אהדה ותמיכה. זה תהליך, ואני חושבת שאנחנו בכיוון הנכון".

לעידן אלתרמן, בן זוגה של לבנטל ב"החיים זה לא הכל", יש הסברים משלו: "נדמה לי שלקהל הישראלי עדיין קשה לקבל אשה מצחיקה. אנחנו ניזונים מדמות הצבר המיליטריסטי, מהומור פלאחניקי. גם בסרטי הבורקס נשים לא היו המצחיקות. אבל גם הנשים אשמות. הרבה מהן מפחדות ללכת עד הסוף, להיראות לא נשיות, אבל אלה שמבינות שההומור שלהן רק הופך אותן ליותר סקסיות, הן אלה שמצליחות היום. יעל מבינה את זה, וזה מה שהופך אותה לכל כך מושלמת. ככה אני קורה לה, שלמות. אני מאוהב בה כבר שנים. על המסך אנחנו זוג נוירוטי שכל הזמן רב, אבל בחיים אנחנו מסתדרים מצוין. הפריחה הזו היא רק ההתחלה שלה, יעל עוד תגיע רחוק".

לא בת 16

אם הנוסחה היא באמת ללכת עד הסוף - הרי שגם עלמה זק הוכיחה כי כמה צעדים נועזים יכולים להפוך אותך לבלתי נשכחת. הרגע שבו הראתה ממה היא באמת עשויה, היה בפרק הראשון של העונה הנוכחית ב"ארץ נהדרת", עת הפציעה על המסך עם דמותה של מאיה בומבילה, ונתנה חיים ל"א-מא" שלה.

בחודשיים שעברו מאז זק מחליפה דמויות בקצב מסחרר. לבומבילה נוספו גם ציפי שביט, לואיסנה לופילטו, בת המוסקונה המופקרת ושלל פרחות מרנינות. בעונה הקודמת היא היתה בעיקר פאר-לי נשיאל, פרודיה על כתבת חדשות רצינית ומדקלמת, שלא הדגימה את הפוטנציאל האמיתי שלה.

מולי שגב, עורך "ארץ נהדרת" שצירף אותה לצוות - אומר כי התפתחותה היתה טבעית ביותר. "ההבדל היחיד בין עלמה לבין שאר הצוות היה שהיא היתה פחות מפורסמת, אבל בהחלט לא פחות מוכשרת. זה נכון שלקח לה זמן לבלוט, וזה היה רק תהליך טבעי שהשנה היא תקבל יותר פוקוס. היא צברה ביטחון, וזה גם קשור להתפתחות של התוכנית - יש פחות דמויות קבועות, יותר חידושים מדי שבוע".

בראיון שנתנה ל"פנאי פלוס" לפני כחודשיים נשאלה זק לגבי הרחבת זמן המסך שלה בעונה הנוכחית, ואמרה בדיפלומטיות: "יש לי מגוון דמויות גדול יותר, אבל אני לא עסוקה בלבדוק ולספור, אלא רק בלעשות את התפקיד הכי טוב שאפשר".

פשפוש קטן בארכיון שלה מניב ילדות ברמת אביב, לימודי משחק באוניברסיטת תל אביב, השתתפות בתיאטרון הילדים והנוער ובתוכניות הטלוויזיה "המצב", "8 דקות ביום", "פיני הגדול", תפקידי אורח ב"החיים זה לא הכל" ו"שמש" ובסרט הקולנוע "חוכמת הבייגלה", תפקיד בדרמה של HOT "להשתחרר מסוזי" ולא מעט פרסומות.

שגב, ידיד טוב לזק ולאחיה התאום, הבמאי יורם זק, הציע לה להשתתף בתוכנית סאטירה שהוא עומד לערוך, עם כמה שמות גדולים. שנה אחרי, וברזומה של זק גם הנחיית "האקדמיה לצחוק" לצד איל קיציס וכוכבות בתוכנית של שיא המדרוג. שגב: "קטונתי מלומר שגיליתי את עלמה. הכרתי את העבודה שלה ואותה, וידעתי שהיא מתאימה בדיוק למה שאנחנו מחפשים. לא עשינו אודישנים, חיפשנו אישיות מסוימת - אנשים עם כישרון וקסם, ולעלמה יש את שניהם".

בכל זאת, זו פריצה קצת מאוחרת, לא?

"לא ממש. זה מרענן לראות אותה פורצת עכשיו. היא לא איזו כוכבנית בת 16, ויש לזה הרבה יתרונות, כמו האינטליגנציה והאישיות שלה, שמגיעים עם הבגרות".

כששאלנו באותו ראיון את זק על מה שנראה כעיכוב בחשיפה, היא הודתה: "הכל אצלי קורה קצת באיחור. את הטיול הגדול אחרי הצבא עשיתי רק בגיל 28. נחשפתי לציבור רק לפני שנה, בגיל 33, אבל רצון לשחק תמיד היה שם".

בניגוד ללבנטל, זק לא כותבת את המערכונים שלה, אך כמוה, גם היא מביאה למסך חן לא מבוטל ומצליחה להצחיק בלי להיות גרוטסקית. "במשחק של עלמה יש משהו איכותי, פחות צועק", מפרשן אלי פיניש, קולגה ומי שחפן את שדה בתמונת היחצנות המפורסמת. "יש הרגשה שצריך לחפש אותה, היא לא באה אליך, וזה דבר טוב בשחקנית".

היא הכי פחות מנוסה בצוות. שמים לב להבדלים?

"הדבר היחיד שהיא לא עברה כמונו, זה את נושא הבמה. עלמה השתפשפה על המסך יותר מעל הבמה, והיתה צריכה ללמוד דברים כמו תזמון קומי, אבל היא עשתה את זה בהצלחה גדולה".

שגב: "היא אשה מצחיקה ושנונה, עם טיימינג מצוין. היא גם חקיינית נהדרת, אבל אני יכול לספר לך שלא קל לה עם מושאי החיקוי שלה. היא עושה הכל בלי שום רוע, ומאוד לא רוצה לפגוע. צריך לפתח עור של פיל כדי לחקות מישהו, ועלמה היא אדם מאוד רגיש לזולת. אני אומר לה שהיא לא צריכה לדאוג, כולם יודעים שבחיקויים שלה אין ביקורת ארסית, אלה חיקויים שכולם נהנים מהם, וכוכבי בידור מכירים את החוקים - אבל לפעמים היא מקבלת נקיפות מצפון גם בלי סיבה".

"יש בה משהו אחר", מסכם פיניש. "לפעמים אני קולט אותה בחזרה או בצילום, והיא נראית לי כמו איזו תיירת שבאה מבחוץ. משהו במבט שלה, בהליכה שלה, מראה שהכל נוגע בה ולא נוגע בה בו זמנית. אמרתי לה פעם שהיא מסתכלת עלינו כמו ילדה, או כמו מישהי שעוד רגע תוציא מצלמה ותצלם אותנו".

ואיך היא הגיבה?

"היא צחקה".