שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אני קצת יורמית"
    גבוהה, אלגנטית, קרירה והכי שיקית שיש, הכוכבת האוסטרלית קייט בלנשט מנווטת את חייה הרחק מביצת הרכילות ההוליוודית: משפחה קטנה וסולידית, טיסות על קו סידני-לונדון, וחיים פשוטים, נטולי זוהר, של מקצוענית אמיתית

    45 דקות מפתיחת "הטייס", סרטו המשובח של מרטין סקורסזי על המיליונר ההוליוודי הווארד יוז (ליאונרדו דה קפריו), מגיחה למסך דמות נשית מרשימה, לבושה במכנסיים המדגישים את גזרתה הגבוהה והאלגנטית. הקהל מחסיר פעימה. הקול הצרוד, הגוף המתוח לאחור והצוואר הגבוה והמחוטב לא משאירים מקום לספק: קתרין הפבורן, שנחשבת לשחקנית הגדולה בתולדות הקולנוע, חוזרת לחיים אצל סקורסזי פחות משנתיים לאחר שהלכה לעולמה. עוברות כמה שניות עד שניתן לזהות את השחקנית שמגלמת אותה: קייט בלנשט. הביוגרפים של הווארד יוז – מפיק הוליוודי, חלוץ תעופה, טייקון עסקים ומתבודד אקסצנטרי מגודל שיער וציפורניים – רואים בקתרין הפבורן את אהבת חייו. עוד בשלבי ההפקה המוקדמים ביקש סקורסזי ללהק את קייט לתפקיד קתרין.

     

    למרות שבין השתיים אין שום דמיון חיצוני, התוצאה מדברת בעד עצמה. לא שבלנשט היתה זקוקה להרבה הפצרות. "מאוד פחדתי, הייתי מבוהלת", היא אומרת בראיון שהתקיים ערב עליית הסרט במנהטן, "אבל כשאת מקבלת טלפון ממרטין סקורסזי, והוא מבקש ממך לגלם את קתרין הפבורן, את חייבת להגיד כן".

     

    זו לא הפעם הראשונה בקריירה של בלנשט שהיא נדרשת לגילום דמויות אמיתיות. המלכה אליזבת והעיתונאית האירית ורוניקה גרין הן שתי הדוגמאות הבולטות. אבל התפקיד של הפבורן היה אתגר מיוחד. "אני שחקנית אוסטרלית", מזכירה בלנשט, "והרבה פעמים אני צריכה לשחק נשים שמדברות אנגלית במבטא אחר מהמבטא שלי. זה כמו ללמוד שפה חדשה. בהמשך התחלתי לעשות דברים שהפבורן נהגה לעשות: חזרתי לשחק טניס, ניסיתי ללמוד גולף. מדריך הגולף שלי טען שהוא מעולם לא נתקל בשחקנית כל כך גרועה. שמעתי שהפבורן נהגה לפתוח את היום במקלחת קרה, מה שהתברר כעניין קשה במיוחד כי אני קצת יורמית, אוהבת מקלחות חמות".

     

    תזמון הראיון, ערב פתיחת עונת הטקסים ההוליוודית, מצביע על הציפיות לאוסקר, שהתלוו לסרט הרבה לפני שיצא. ביום ראשון שעבר הפסידה בלנשט את פרס שחקנית המשנה בטקס גלובוס הזהב לנטלי פורטמן (בסרט "קרוב יותר"), אבל מועמדות דומה לאוסקר נחשבת בטוחה. "כשאני מתחייבת להשתתף בסרט מסויים, אני עושה זאת בלי לחשוב על הת

    וצאה", אומרת בלנשט. "גם אם לא אקבל מועמדות, אשאר שמחה, מעצם העובדה שסקורסזי מרוצה מההופעה שלי. הוא הסיבה שהחלטתי לעשות את הסרט הזה".

     

    בסיומה של שנה עמוסה (בנוסף ל"הטייס" היא משתתפת ב"עמוק במים" עם ביל מאריי), בלנשט מבלה זמן איכות בחברת בעלה ובנה התינוק. היא החלה את קריירת המשחק שלה בתיאטרון האוסטרלי והשתתפה בתפקידים ראשיים בהפקות של מחזאים כדיוויד מאמט ודיוויד הייר. התיאטרון, תחום המשותף לה ולבעלה, אנדרו, מחזאי ידוע במולדתו, גורם לבלנשט לוותר מדי פעם על תפקידים בהוליווד, עניין שהסוכן שלה לא בהכרח מרוצה ממנו. "קולנוע הוא לא כל החיים שלי", היא אומרת. "יש התחייבויות אחרות שראוי לכבד גם מחוץ לקולנוע. אני אוהבת מאוד לשחק בסרטים, אבל אם התחייבתי לתפקיד בתיאטרון, אני אכבד אותה, לא משנה איזה תסריט יגיע".

     

    למעשה, אומרת בלנשט, היא הגיעה לקולנוע במקרה. "תמיד קיוויתי לקבל תפקידים טובים, בכל מדיום אפשרי, אבל אף פעם לא חלמתי להגיע להוליווד במובן של להיות כוכבת בינלאומית ולעשות הרבה כסף. גם התהילה מעולם לא משכה אותי במיוחד. אחרי שסיימתי את הלימודים, התחלתי לקבל תפקידים בתיאטרון. בשלב מסויים, הסוכן האוסטרלי שלי אמר, 'את צריכה לעשות קולנוע'. בהתחלה לא הייתי מעוניינת במיוחד. הפכתי להיות מעוניינת במשך הזמן, ככל שעשיתי יותר סרטים והתחברתי לחוויה וראיתי את הכוח המדהים של המדיום".

     

    התפקידים החלו לזרום למרות האמביציה המתונה שלה. הסרט שפירסם את בלנשט מחוץ לאוסטרליה היה "אוסקר ולוסינדה" ('97) של ג'יליאן ארמסטרונג. שנה אחר כך היא גילמה את המלכה אליזבט בסרטו של שקהאר קאפור, תפקיד שהביא לה את פרס גלובוס הזהב ומועמדות לאוסקר. בהמשך הגיעו תפקידים בולטים ב"בנדיטים", "הבעל האידיאלי", "שרלוט גריי", "ורוניקה גרין", "הנעדרת" ועוד. בלנשט גילמה גם את תפקיד המלכה גלדריאל בטרילוגיה הקולנועית "שר הטבעות", שהצלחתה העצומה הטיבה, מן הסתם, עם חשבון הבנק של השחקנית. אבל בלנשט ידועה גם כשחקנית ראשית שלא מהססת להגיד כן לתפקידים קטנים, אם התסריט, הבמאי והשחקנים האחרים מוצאים חן בעיניה. "בכלל, הקריירה שלי מתנהלת ללא תכנון. אין לי איזו תוכנית אב גדולה. אני אוהבת משחק, אבל יש דברים שאני אוהבת לא פחות. למשל, הייתי רוצה לביים, לא בהכרח בקולנוע, אלא דווקא בתיאטרון. אני גם לא חושבת שיש לי טמפרמנט של שחקנית, ואני לא מרגישה כמו שחקנית, לפחות לא כל הזמן. אני נהנית מהעבודה, אבל לא מרגישה שזה כל כך חשוב. אני מאוד לא אקסהיביציוניסטית".

     

    בשנים האחרונות מחלקת בלנשט את חייה בין לונדון לבין אוסטרליה. לה ולבעלה אין שום תוכניות לעבור ללוס-אנג'לס. ממש עכשיו הולך ונבנה בית המשפחה, מחוץ לסידני. "קריירה בתחום שלי מחייבת להסתובב הרבה, לנדוד ממקום למקום", מסבירה בלנשט. "הדבר החשוב ביותר זה האם לילדים שלך יש חיים בטוחים ונוחים בבית. יש אנשים שמסוגלים לארגן את זה כשהבית נודד ממקום למקום, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים שהבן שלנו ילמד בבית-ספר קבוע אחד. יש בתי-ספר נפלאים באנגליה, אבל מצאנו כאלה גם באוסטרליה. מה גם ששם נמצאות המשפחות של שנינו. כרגע, אנחנו רוצים לגור באוסטרליה, אבל מי יודע? זה עשוי להשתנות".

     

    איך את מסבירה את ההצלחה האדירה של האוסטרלים בהוליווד? "אוסטרלים הם אנשים שאוהבים לטייל בעולם, אוהבים לנדוד. האוסטרלים החלו לחדור לעולם התרבותי כבר מזמן, אבל רק בשנים האחרונות החלו לשים לב לזה. אנחנו כמו הסי.איי.איי, חודרים לכל מקום. בניגוד לרושם שאולי נוצר, ניקול ונעמי ואני והאחרות לא יושבות יחד ומחלקות בינינו את התפקידים. כולנו מכירות זו את זו, אבל כשחקניות עסוקות, יוצא לנו להיפגש רק בטקסי חלוקת פרסים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים