שתף קטע נבחר

מיצובישי אאוטלנדר טורבו - האיוו בפנים?

מיצובישי הבטיחו לנו כי כל הדגמים שיעלו על הכביש בעתיד, יחלקו מעט מרוח האיוו הפראית. כדי לברר אם אכן, לקחנו את גרסת הטורבו החדשה של האאוטלנדר לסיבוב בכורה מקומי. ויש תוצאות לא מפתיעות

כאשר שוחחנו עם אוליבר בוליי בתערוכת ז'נבה 2004, סיפר ראש מחלקת העיצוב של מיצובישי על תכניות העתיד של היצרן היפני. בין היתר, הבטיח כי בעתיד יעשה שימוש נרחב בהרבה ביחסי הציבור הטובים שיצרה הלאנסר איוו, כמו-רפליקת מירוץ של סדרת ה-WRC. או כפי שאמר: "בעתיד תהיה בכל אחד מדגמי מיצובישי מעט מרוח האיוו".

 

בינתיים עבר אמנם דבר או שניים על הנהלת היצרן היפני. מנהלים באו והלכו, מיצובישי כבר לא במרצדס, וראש מחלקת העיצוב חזר לחברת האם. אלא שהגרסה החדשה לאאוטלנדר שנחתה זה עתה בארץ, שייכת עדיין לעידן "ההוא". מה שמבטיח כי היא אכן יוצרה לפי משנתו של בוליי.

מיצובישי אאוטלנדר טורבו, או שמא סוכן חשאי 007? (תצלום: מתן גרפינקל)

 

ובמה מדובר בדיוק? האאוטלנדר הרי מבוסס על הלאנסר, ונשען על בסיס גלגלים זהה לאיוו - ארוך ב-2.5 ס"מ מהדגם הרגיל. אז מדוע לא "לדחוף" פנימה את המנוע המוגדש של ההיפר-אקטיבית. טוב, לא בדיוק אותו מנוע, אלא גרסה מוחלשת עם 202 כ"ס "בלבד". גם כך היא מעניינת, בעיקר כאשר אף היא נהנית מהנעה כפולה ותיבה ידנית. רגע, אולי היא בעצם סטיישן-אקשן במיטב המסורת הגרמנית?

 

רועש ותכליתי

 

בצבע שחור-קודר ושמשות כהות, נראה האאוטלנדר כמעט רכב חיסול. "רע" במובן ה"טוב" של המילה, מאיים במובן המושך, יוצא דופן במובן ה"בולט", כזה שאי אפשר להתעלם ממנו ושמושך מבטים מכל עבר. בעיקר כאשר לוקחים בחשבון את כונס האוויר על מכסה המנוע, עניין שהפך מסורת בכלים מוגדשים מיפן. יש גם חישוקים שונים מהגרסה הרגילה וצביעה בגוון אחיד לכל הרכב. ואיך אפשר בלי יחידות תאורה חדשות ושקופות, יחד עם חיפויי כנפיים מודגשים שקיבל האאוטלנדר במתיחת הפנים שעבר לאחרונה?

 

סביבת הנהג בגרסה החזקה עוטה גוון שחור-סטייל-סיבי-פחם-יוקרתי, אשר יחד עם ריפוד העור במכונית המבחן יצר אווירה קודרת אך מהודרת יחסית. מעבר לכך, אין הבדלים גדולים. זה כולל איכות חומרים טובה בדרך כלל, למעט מנופי איתות-מגבים ותא כפפות זולים מעט, וכיוון מראות או תפעול מחשב דרך שאינם ממוקמים באופן נוח. היינו שמחים גם לבקרת אקלים מושקעת יותר ברכב יקר שכזה, ומוכנים לוותר בתמורה על חימום המושבים או אחד משני גגות השמש.

גם חימום מושבים, גם גיר ידני. (תצלום: מתן גרפינקל) 

 

חובבי תנוחת ישיבה גבוהה יתקשו להשתמש ביחידת מחוונים שממוקמת נמוך יחסית, גם בגלל טווח כיוון מוגבל של ההגה (שנע רק לגובה). כיוון גובה המושב אינו נוח ולא יעיל, ונדרשת הרבה התאמה כדי להגיע לתנוחה טובה. ואם כבר, למרות מראה ספורטיבי מושך-עין, המושבים לא אוחזים כצפוי. מרחב המחייה טוב יחסית, אך תא המטען סובל מרצפה גבוהה מדי, ומתאורה לא יעילה.

 

יש איוו?

 

אם לומר את האמת, כל זה פחות מעניין אותנו. כמכורים חסרי תקנה לתחושות שמעבירה האיוו 8 לנהג, למרות דלות האבזור ופשטות סביבת הנהג והנוסעים, יותר מכל עניין אותנו לדעת מה יודע האאוטלנדר לעשות. יש לו אמנם כ-60 כ"ס פחות מהסדאן הנפלאה, אך 42 יותר מהדגם הרגיל. ועוד לא הזכרנו את התיבה הידנית. אז נכון, היא אינה זהה לזו הקצרה ברפליקת הראלי, ונכון שלמנוע מגדש, מצנן ביניים, מערכת ניהול מנוע וסעפות שונות. אבל בכל זאת, קיווינו.

 

ומה שקיבלנו היה אאוטלנדר זריז, אפילו מהיר. שלא במפתיע, הוא מייצר קצב טוב משמעותית מאחיו האוטומטי. למעשה, לא רק ממנו. הוא מציע ביצועים טובים בכל קנה מידה. ל-220 קמ"ש מרביים אין בעיה להגיע, וגם 7.7 שניות ל-100 קמ"ש נשמע מצוין. אם כי, במכונית המבחן שעברה רק כמה מאות קילומטרים לא ניתן היה לאמת זאת.

 

אלא שצריך להבין שמדובר כאן הרבה יותר בגרסה מחוזקת לאאוטלנדר, ובשום פנים ואופן לא איוו סטיישן. למרבה הפלא, זה מתחיל דווקא ברכיב היותר פשוט להתאמה – המנוע. למרות כיול לביצועים נמוכים יותר, אשר אמור היה להעניק יכולת גבוהה בסל"ד נמוך עם כל השימושיות הנקשרת בכך, הוא אינו מציע כלום בסל"ד נמוך, למעט השהיית טורבו מוחשית שמגיעה כמעט לכל תחום הסל"ד.

הוא כהה, הוא קשוח, הוא מהיר ועצבני (תצלום: מתן גרפינקל)

 

בנוסף, המנוע הזה לא חובב סל"ד גבוה. הוא מסוגל אמנם לטפס לעומק הקו האדום, אבל כבר ב-5,500 הוא מאבד אפקטיביות והופך רעשן ללא צורך. התיבה הידנית - שהגיעה מדגמים חלשים יותר - היא שינוי מבורך באוטומציה המקובלת, אולם היא אינה נעימה במיוחד וחסרת דיוק, ממש כמו המצמד.

 

אז שכחנו מהשוואות לאיוו, ומעכשיו אנחנו מתייחסים לטורבו בדיוק כפי שהוא – גרסה חזקה יותר למנוע בסיסי, עם יותר קמ"ש ויותר זינוק, למרות ידידותיות מוטלת בספק. ואם כבר נוחות למשתמש, כדאי להזכיר את צריכת הדלק. כאן דווקא נזכרנו באיוו. נסיעה נינוחה תביא לתוצאה סבירה של 1:8, נהיגה מאומצת מאד תצניח את המחט במהירות שיא, עם ליטר בנזין לכל 3.5 קילומטר.

 

יש סטיישן

 

עכשיו, אחרי שהסכמנו שלא מדובר בסטיישן-ראלי, אלא בסטיישן-סטייל, קל יותר לגלות כי הקשחת המתלים והגומי הרחב מעניקים לטורבו יכולת דינמית גבוהה מזו שהכרנו. הוא פונה טוב יותר, עם פחות תת-היגוי והרבה יותר ביטחון. למרות שהוא מרגיש לעיתים עדיין כאילו צויד בהנעה קדמית בלבד, הוא פחות סובל מכך. יותר חדות בהגה, שינוי במערכת ניהול המנוע שתנטרל את השהיית הטורבו, ויש לכם כבר רכב חביב למשחקי סוף שבוע, או לנסיעות נינוחות ביומיום. אפילו מערכת הבלימה שודרה לעומת האאוטלנדר הרגיל והנרפה יחסית, ומציעה יכולת משביעת רצון.

 

שטח? גם במקור האאוטלנדר אינו כזה, וכעת - בגלל מערכת פליטה שונה - צומצם מרווח הגחון ב-2.5 ס"מ נוספים. זה מבהיר כי אם אתם מתעקשים על שבילים, קחו בחשבון את הרגישות. אם על-ידי הוספת מיגון, אם על-ידי רכישת רכב שטח אמיתי. אגב, הנוחות בשטח אינה רעה כלל, ומחוץ לעיר אף טובה. אלא שבנסיעה עירונית המתלים המוקשחים לא מתחילים אפילו לעבוד.

 

נא להחליט

 

בסופו של יום, מיצובישי החליטה להתיישר לפי הנוסחה המוכרת והבטוחה יחסית של סובארו, עם הפורסטר טורבו. גרסה חזקה יותר לרעיון ההכלאה בין סטיישן ל-SUV. כן, מותר לכנות זאת קרוס-אובר. ונעשה את זה הכי ברור שאפשר - אין כאן משום בחינה גרסת סטיישן לראלי. למעשה, למעט השימוש בבסיס מנוע זהה, אין הרבה מהמשותף. התוצאה בכל מקרה מעניינת, וייחודית אצלנו. כי בניגוד למתחרה הבודדת מבית סובארו, כאן יש לפחות תיבה ידנית.

 

ואם כבר ייחוד, אי אפשר לשכוח שמיצובישי לא גובים פרמיה גבוהה עבור הטורבו החזק. למעשה, מחירו זהה לגרסאות חלשות-אך-אוטומטיות, באותה רמת גימור. במילים אחרות, היבואן מציע לכם לבחור – אוטומציה או ביצועים.

 

אפרופו פרמיה. תג המחיר של האאוטלנדר טורבו מתחיל ב-205,000 שקלים, ומגיע עד 225 אלף במכונית ההדגמה הכוללת ריפודי עור וגג נפתח. את הכסף הזה היינו מעדיפים להשקיע בגרסה הפשוטה יותר, והזולה משמעותית. מבחינתנו, היא פשוט עסקה טובה בהרבה. עם פחות רושם ופוזה, אבל תמורה גבוהה בהרבה.

 

מיצובישי אאוטלנדר טורבו

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חזית מאיימת
חזית מאיימת
כיתוב מבטיח
כיתוב מבטיח
צילום: רועי צוקרמן
חרטום בפרופיל
חרטום בפרופיל
צילום: מתן גרפינקל
מומלצים