שתף קטע נבחר

אולמות השמחה: מלצרים בתנאי עבדות

הם מתרוצצים ומזיעים בין השולחנות אבל מקבלים פרוטות. את הטיפים שנותנים להם גוזל בעל הבית, או רב המלצרים, או השף או המזכירה. ואם חלילה שברו משהו, או שבמקרה הרגיזו את הבוס, מוטלים עליהם קנסות כבדים. מבצע הגברת המודעות לתנאי התעסוקה של המלצרים, שיזמו בהסתדרות, מניב בינתיים הרבה פניות אך מעט פתרונות. בין הבורקס לקינוח, הם צריכים להמשיך לחייך ולסיים עוד משמרת בשלום

מצב עגום באולמות השמחה: תנאי העסקתם של רוב המלצרים בישראל בשנת 2005 קשה, ומצבם של המלצרים באולמות האירועים הקשה ביותר, כך עולה מבדיקת ynet. ברוב המקרים, הם משתכרים משכורת נמוכה מאוד - בין 10 ל-13 שקלים לשעה. במקרים רבים, התשר שנותנים להם האורחים נגזל מהם, והם גם נאלצים לממן מכיסם את עלות הנסיעות לעבודה וממנה. בנוסף לכל, אם ישברו דבר מה - יספגו קנסות גבוהים במיוחד, הרבה יותר מעלות הנזק שגרמו.

 

אחת המלצריות, חיילת כבת 20 מאשדוד, סיפרה ל-ynet על עבודתה, אבל חששה להזדהות פן תאבד את מקור פרנסתה. מזה כמה שנים היא עובדת באולם אירועים בעיר. "המשכורת שאני מקבלת היא 90 שקלים לשבע שעות בערך - מחמש אחר הצהריים עד חצות וחצי בערך". הוותיקים והמבוגרים מקבלים קצת יותר, בערך 5 או 10 שקלים יותר למשמרת.

 

אחת הדאגות הגדולות ביותר של המלצרים היא שיטת הקנסות, שרווחת בעיקר באולמות האירועים. "אחת המלצריות שברה לפני כמה ימים שש צלחות. היא קיבלה קנס של 250 שקלים, למרות שלבעל האולם יש ארגזים מלאים של צלוחות וכוסות", סיפרה.

 

"היא אמרה לבעל האולם: 'אתה לא מתבייש, הקנס הזה הוא כמו ארבעה אירועים שאני אצטרך לעבוד בחינם', אבל הוא קנס אותה בכל זאת. הוא אמר לה מה שהוא אומר כל הזמן - 'אם את רוצה את יכולה ללכת'. היו מלצרים ששברו שני גביעי יין וספגו קנס של 50 שקלים. אם הם היו קונים את הגביעים לבד בחנות הם היו משלמים אולי 5 שקלים".

 

המלצרים צריכים לדאוג לעצמם להסעה לעבודה. אחרי חצות, כשנגמרת התחבורה הציבורית, נוסעים המלצרים במונית, שעולה בערך 20 שקלים - כרבע מהמשכורת שהרוויחו באותו ערב (אם לא קיבלו קנס). "בהלוך לוקחים אוטובוס ובחזור כמה מלצרים מתחלקים יחד במונית, בערך 8 שקלים כל אחד. אם אין עם מי לחלוק מונית אני משלמת לבד 20 שקלים", סיפרה המלצרית. 

 

ההנחה כי את רוב המשכורת מרוויחים המלצרים מהטיפים שהם מקבלים מהאורחים מתבררת כשגויה. "כמות הטיפים מאוד תלויה בסוג האנשים שבאים לאירוע. יש עדות שלא נותנות טיפים. אני אף פעם לא בונה על טיפים כי המצב בארץ קשה. בשבוע שעבר במשמרת האחרונה שעבדתי לא קבלתי בכלל טיפים, אבל לפחות האנשים היו נחמדים".

 

אבל גם כשהאורחים פותחים את ליבם ואת כיסם, לא תמיד מגיע הכסף למלצרים שהזיעו כל הערב בין השולחנות. בעלי השמחות נותנים בדרך כלל את הטיפ לרב המלצרים ולעובדי המטבח בסוף האירוע.

 

"הטיפים אף פעם לא מגיעים אלינו. לפעמים אנחנו לא רואים את הכסף בכלל. לפעמים בעל השמחה יודע שרב המלצרים לוקח את הכסף, אז הוא מקפיד לבקש ממנו לחלק את הטיפ בינינו, בערך 50 או 100 שקל לכל אחד. אבל אז הוא הולך הביתה, ורב המלצרים עובר שוב בין כולם ואוסף את הכסף שחילק. כולם נותנים לו בלי להתווכח. זה מעצבן אבל אנחנו שותקים. בסוף הכסף הולך לרב המלצרים, להנהלה ולשף. לפעמים גם למזכירה".

 

המודעות לתנאי העסקתם המחפירים של המלצרים עלתה לאחרונה לכותרות בעקבות מסע פרסום של ההסתדרות החדשה להעלאת המודעות לנושא ולשיפור תנאי ההעסקה בענף. דוברת ההסתדרות הודתה כי הפניות הבעייתיות ביותר מגיעות אליהם מאולמי שמחות ברחבי הארץ.

 

"כששמעתי את הפרסום ברדיו מיהרתי לחייג למספר וסיפרתי להם הכל", סיפרה המלצרית מאשדוד. "בכלל, מאז הפרסום של ההסתדרות יש יותר מודעות לכל המלצרים. כולם מתלחשים על זכויות אבל אף אחד עוד לא מעז ללכת ולדבר".

 

רובם ילדים בני 16, מה הם יעשו לבוס?

 

רוני פטריק (22) מנתניה הוא בין המלצרים הבודדים שמוכן לדבר בנושא ולחשוף את פרטיו. הוא ומלצר נוסף שכבר עזבו את עבודתם באולם אירועים, משמיעים סיפורים דומים להפליא לאלה של המלצרית מאשדוד. "אני עובד כבר שמונה שנים באולם. עכשיו התפקיד שלי הוא עוזר רב מלצרים אבל המשכורת היא אותה משכורת כמו פעם - 80 שקלים ל-6 שעות עבודה בערך - משש עד חצות.

 

גם פטריק מתלונן על נושא הקנסות. "אצלנו גם כשמשהו לא מוצא חן בעיני הבעלים הוא קונס. לדוגמה היו מלצרים שעשו פוליש לסכו"ם בסוף האירוע, עישנו וסיפרו בדיחות. פתאום נכנס בעל האולם, שלא אהב את הרעש, ואמר: 'אני מוריד לכולם עכשיו 20 שקלים מהמשכורת'. הוא באמת עושה את זה. רובם היו ילדים בני 16, מה כבר הם יכולים לעשות לו?"

 

תנאי העבודה גורמים לא אחת לבילבולים וטעויות, שתמיד נדרש המלצר לשלם עליהם. פטריק: "עד היום אני רץ אחריהם שישלמו לי על ארבע משמרות. אין להם כרטיס עבודה אז בתחילת הערב רב המלצרים רושם על פתק שהוא חותך מאחת המעטפות מי עבד באותו יום. את הפתקים האלו הוא מעביר למזכירה. הוא כנראה לא רשם אותי, ועכשיו אני צריך להוכיח להם שכן עבדתי. אי אפשר להוכיח דבר כזה ואני הפסדתי 480 שקלים. כל יום הם אומרים לי תבוא מחר.

 

חברו של פטריק סיפר שגם בלי הקנסות, מקזזים בעלי אולמי השמחות את משכורת העובדים ללא סיבה. "הם מחליטים על דעת עצמם - החודש נוריד אירוע להוא, סתם כי בא להם. בלי סיבה. רוב העובדים הם בני נוער שלא מבינים כל כך, והבעלים מרמים אותם. הם גם מעכבים משכורות. אנחנו צריכים לקבל משכורת בעשירי לחודש אבל קיבלנו ב-18. כשבאים לקחת את הכסף הם אומרים 'תבוא מחר'".

 

שרון שחף, מנהלת יחסי ציבור של ההסתדרות, סיפרה על תלונות רבות באותם הנושאים. "אנחנו מקבלים בממוצע 300 פניות ביום מכל הארץ. זה מתחלק בין בתי קפה, מסעדות ואולמות אירועים. אבל הפניות הבעייתיות ביותר הן באולמות אירועים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
משכורת רעב. אילוסטרציה
צילום: סי די בנק
צילום: איי פי
לא בונים על טיפים. ארכיון
צילום: איי פי
מומלצים