עושה כמיטב יכולתו לקלקל את שמו
כמו אריה דרעי, טוען אילן כהן שעד שכולם לא יחויבו במתן הסברים ודו"חות ובפרסומים ברבים - הוא ימשיך במלאכת ההסתרה של קשריו העיסקיים
אילן כהן עושה כמיטב יכולתו לקלקל את שמו. שלוש פרשיות בעייתיות כבר נקשרו לשמו. החשב הכללי טען כי הקשר אילן כהן-פרנס טלקום-דקסיה-בנק אוצר השלטון המקומי אפשר ועומד ברקע הוויתורים הגדולים שעשתה הממשלה לאוצר השלטון המקומי בתמלוגים המחויבים לממשלה.
הקשר אילן כהן-פראנס טלקום אולי עומד ביסוד היוזמה, שלה שותף כהן באופן פעיל, לשפר את מעמד הגורמים
הזרים במכרז על השליטה בענק התקשורת הישראלי בזק. פראנס-טלקום שותפה במכרז הזה. הקשר אילן כהן-בנק לאומי אפשר ועומד ביסוד התנגדותו של כהן לחלוקת מניות הבנק לציבור, ומעורבותו בדחיית הדיון הממשלתי. ואפשר שלא.
כהן מכחיש שיש זדון וטוען שהכל ענייני. וממילא, כך הוא מסביר, הקשר שלו לצרפתים ישן-נושן. אבל אם זה כל כך ישן, מדוע החברה שלו מתגאה עד עצם היום הזה בקליינט הצרפתי שלה?
מנכ"ל משרד ראש הממשלה מעלה טענה עקרונית בנושא ניגוד העניינים האסור עליו. כמו אריה דרעי, טוען אילן כהן שעד שכולם לא יחויבו במתן הסברים ודו"חות ובפרסומים ברבים - הוא ימשיך במלאכת ההסתרה של קשריו העיסקיים והשלכותיהם על מעמדו הציבורי. כדאי להזכיר לכהן שעמדת דרעי נדחתה, הן ציבורית והן משפטית.
יש הסבר אפשרי לעמדה האנטי ציבורית של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אולי הוא יודע כי אם יתפרסם ברבים מסמך מניעת ניגוד העניינים שעליו חתם בפני היועץ המשפטי לממשלה, אזי כהן יצטרך לשבת במשרדו ולבהות בתמונות שעל הקיר. בניגוד ליוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, שעוסק בעיקר במדיניות כלכלית, כהן מתעסק בפרטים. ובפרטים - רשימת האיסורים. ההבדל בין השניים זועק לשמיים: בכר הבין שהסתרת מידע תפגע בו, ולבסוף התרצה ופירסם מה אסור עליו.
כהן אולי חושב שאם יפרסם את איסוריו, הרי יכול אולי להיחשב בבחינת מי שמודה בעבירה שעד כה הכחישה.
זה הזמן לקביעת נורמה ציבורית מחייבת: כל בכיר יחויב לחשוף המסמכים הרלוונטים. וכהן, לא מיותר לומר, צריך להיות הבוקר הראשון שבהם.
