שתף קטע נבחר

"בשארם חוגגים, ואנחנו בבתי-עלמין"

ארגון משפחות נפגעי הטרור אינו שותף לתחושת האופטימיות, וזועם על הכוונה לשחרר אסירים: "60 שנה אחרי אושוויץ, דם יהודי שוב הפקר". אם שכולה: "ההצגה בשארם מעולה, אבל היא לא תחזיר לי את דקלה. הם הרי לא רוצים את גוש קטיף - אלא את ירושלים וחיפה"

"עבורנו זהו יום נורא. לא נוכל לסבול את מראה הטרוריסטים יוצאים החוצה מהכלא מסמנים וי בידיהם, כשאנחנו נאלצים לפקוד את בתי הקברות. העולם אינו יכול להסתגל לכך. 60 שנה אחרי אושוויץ, שוב דם יהודים הוא הפקר. האם העולם השתנה? אני אומר שלא".

 

כך אמר מאיר אינדור, מראשי ארגון משפחות נפגעות טרור, שערך בצהריים (יום ג') מפגש של בני משפחות שכולות כמחאה על פסגת שארם והכוונה לשחרר אסירים "עם דם על הידיים".

 

פסגת המנהיגים בשארם אולי מפיחה רוח של אופטימיות ותקווה בקרב מנהיגי האזור, אך הדיון אודות שחרור אפשרי של מחבלים במסגרת המחוות כלפי הנשיא הפלסטיני מוצא את בני משפחות נפגעי הטרור זעומים וכעוסים מתמיד.

 

"גם בהסכם שלום לא משחררים רוצחים", אמר אינדור. "אומה האומרת ששחרור מחבלים הוא חלק מעשיית השלום, בעצם אומרת שהמחבלים הם לוחמי חירות ולא רוצחים. מדינה מסודרת אומרת שלא משחררים כאלה שרצחו חפים מפשע. אנו חותרים לענישה אבסולוטית של מי שביצע פיגועים".

 

לדברי אינדור, ההורים דורשים צדק. "אנו רואים את עצמנו כחיילים ללא מדים השומרים על חומות הכלא כדי שאיש לא ייצא החוצה. הסכם שארם הוא דלת גדולה בדרך החוצה מהכלא. מה המסר? תמשיכו להרוג, יהודים מותר".

 

חברי הארגון גם אינם מתרשמים מהבטחותיו של נשיא המדינה שלא לחון אסירים עם דם על הידיים. לטענתם, רוב המחבלים היושבים בכלא לא רצחו בפועל אלא שלחו אחרים לבצע פיגועים. "היו 14 מקרים של מחבלים שלא רצחו בפועל ושוחררו ואחרי כן ביצעו מעשי התאבדות או שלחו אחרים לבצעם".

 

אינדור הוסיף כי "80 אחוז מהמשוחררים חזרו לבצע טרור. אנו מודאגים מההתבטאויות החדשות של הנשיא על כך שמקרים מיוחדים של זקנים או חולים הוא ידון באופן שונה. ראינו בטלוויזיה כמה מחבלים בני גילנו שהפכו פתאום להיות 'זקנים' או כמה עם שפעת שהפכו פתאום להיות חולים.

 

"חשוב רק שהבת איננה"

 

"מצידי, שהעסקה בשארם תתפוצץ. מה שחשוב לי זה שהבת שלי כבר איננה ולא המושחתים שיושבים בשארם", אמרה לאה זינו, אשר בתה דקלה, בת 22, נרצחה בפיגוע בקרית מנחם ירושלים בנובמבר 2002 בדרכה לעבודה.

 

"כל פשעה היה שנסעה בבוקר לעבודה. היא נפצעה אנושות בעורק הראשי, קיבלה 50 מנות דם ונפטרה כעבור 5 שעות", הוסיפה זינו. "מבחינתי, רבין רצח אותה, שיתהפך בקברו. אף מדינה בעולם לא מחלקת נשק לאויבים שלה וזה מה שרבין עשה. ההצגה בשארם מעולה אבל היא לא תחזיר לי את דקלה. חיכיתי לה 6 שנים, היא היתה בתי הבכורה".

 

מירי אביטן, אשר בנה אסף נרצח בגיל 15 בפיגוע במדרחוב בן יהודה בירושלים ב-2001, אמרה כי מה שישראל עושה אינו מקובל בשום מקום בעולם. "אין מדינה שהיתה מקבלת מציאות כזאת בה מתפוצצים אנשים ברחובות מדי יום. אף מדינה לא היתה סובלת את זה מבלי לפעול. העולם מסתכל על מה אנחנו עושים לפלסטינים ואיך אנחנו סוגרים אותם בגדר, אבל הם חיים והילד שלי מת.

 

"אמא של המחבל שהרג את הבן שלי אמרה שהיא גאה בבן שלה שהתאבד. אסף נרצח בלב לבה של ירושלים, בכיכר ציון, לא בשטחים. אני גם אזרחית של צרפת ואני מצפה שנשיא צרפת יידע שנרצחים פה ישראלים וגם צרפתים. שיתחילו להגן על כל מי שגר כאן, לא רק יהודים נרצחים, גם ערבים וגם דרוזים".

 

"אני אעניש את המחבלים"

 

"חיצונית אנחנו נראות נורמליות, אבל אנחנו שמות מסיכה על הפנים כל בוקר לפני שאנחנו יוצאות מהבית. אני מחכה שכולם ייצאו בבוקר ובוכה ומדברת אל דקלה שעות", אמרה זינו. "מה שקורה בשארם לא יעזור. הם לא רוצים את גוש קטיף אלא את ירושלים ואת חיפה ואת כל הארץ.

 

ואביטן הוסיפה: "האמא הפלסטינית היא רחם לייצור פצצות אדם. הם מתגאים בכך שכולם טרוריסטים ושאהידים וכולם יעלו לשמים בשביל אללה".

 

זינו השוותה בין מעשי הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש בעיראק ותגובת העולם לבין הנעשה בישראל. "כשבוש פלש לעיראק ועשה בה שמות, אף אחד לא צייץ, אבל כאן על כל דבר קטן, כל העולם זועק. צריך להבין, כל פלסטיני שישתחרר מהכלא יתחתן עם 10 נשים ויוליד 100 מחבלים חדשים. שייקחו את זה בחשבון כשמשחררים אותם. אם המדינה אינה יכולה להעניש את המחבלים, אני אעשה זאת".

 

"מחבלים שמשתחררים - ירצחו שוב"

 

שמואל לנדאו, שבנו רונן נרצח בפיגוע ירי בגבעת זאב, האשים את ממשלת ישראל בזלזול במשפחות השכולות. "שחרור המחבלים הוא זלזול בנו. קודם היה אבו מאזן מכחיש שואה ואחר כך תבוא ההכחשה של האינתיפאדה ורצח ישראלים. אסור לשחרר מחבלים, במיוחד כשהם הוכיחו שהם לא רוצים ולא מסוגלים לעשות שלום".

 

משה בקר, אביו של אריה בקר, שנהרג ביישוב אדורה בהר חברון באפריל 2002 האשים את ראש הממשלה בהתנהגות ודיקטטורית. "שרון הבולדוזר דואג רק לכיסא שלו, כל מי שהתנגד לו סולק מיד מהממשלה. זאת לא דרך לנהוג. המחבלים שרצחו את הבן שלי ברחו והבן שלי בקבר. אף אחד בעולם לא יוכל להחזיר לי אותו. מחבלים יודעים שאם הם נכנסים לכלא, הם יצאו משם ויוכלו לשוב ולרצוח".

 

בקר סבור כי פסגת שארם לא תוביל לשום שינוי במצב. "אהיה מוכן לשחרר מחבלים רק כשיהיה כבר שלום אמיתי וכשתהיה מדינה בטוחה ולא התרעות לפיגועים. קחו זמן, שנה-שנתיים, שכנעו אותנו שיהיה שלום אמיתי ואז נמשיך הלאה. מדינת ישראל מדברת על שלום אבל לא הפלסטינים. הם מדברים על שחרור אסירים, לא על שלום".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום רפרודוקציה, גלי תיבון
נרצח בלב ירושלים. אסף אביטן ז"ל
צילום רפרודוקציה, גלי תיבון
צילום: איי פי
המחבלים יולידו מחבלים חדשים. שחרור אסירים
צילום: איי פי
צילום: איי פי
מה שקורה בשארם לא יעזור. שרון ואבו מאזן בפסגה
צילום: איי פי
מומלצים