אינטל ישראל חושפת: "יונה"
באירוע שהתקיים הבוקר בתל אביב סיכמו בכירי אינטל בישראל את השנה החולפת. בין השאר, הם הציגו שתי מערכות מחשב שהתבססו על גירסה מוקדמת של הפלטפורמה Napa, הכוללת את המעבד העתידני "יונה"
הבוקר קיימה אינטל ישראל את האירוע השנתי שלה לעיתונאים, בו היא חשפה נתונים על פעילותה ומעט מידע עדכני על תוכניותיה ופיתוחיה העתידיים.
בניגוד לרווחי השיא של אינטל העולמית, 2004 לא הייתה שנת הכספים המוצלחת ביותר של אינטל ישראל. הכנסות החברה מייצוא הסתכמו ב-1.168 מיליארד דולר "בלבד", ירידה של כ-14 אחוזים בהשוואה לשנת 2003. הירידה נצפתה מראש על-ידי אינטל עצמה, והיא תוצאה של שני תהליכים:
- הירידה בביקוש ובמחירי המעבדים בטכנולוגיית 0.18 מיקרון, המיוצרים במפעל של אינטל בקריית גת.
- הירידה הזמנית בכושר הייצור של המפעל, כתוצאה מהגירה הדרגתית לטכנולוגיית הייצור המתקדמת ב-90 ננומטר. המספרים מתייחסים לרוחב המעגלים המודפסים במעבדים, שמזעורם מאפשר הוזלה והאצה שלהם. השדרוג של המפעל בקריית-גת מגלם קפיצה של שתי מדרגות, תוך דילוג על תהליך הייצור ב-0.13 מיקרון (130 ננומטר), שגם הוא הולך ומתיישן.
תהליך ה-90 ננומטר, שבו מיוצרים היום מעבדי פנטיום 4 מסדרת פרסקוט וכל מעבדי פנטיום-M המשולבים בערכות סנטרינו הניידות, עתיד להיות דומיננטי בשוק המעבדים העולמי לפחות במשך השנתיים הקרובות. תהליכי הייצור החדשים בקריית גת יתמכו גם בייצור ב-65 ננומטר, אליו אינטל צפויה לעבור בהדרגה החל מתחילת 2006.
שדרוג המפעל, שעלותו מוערכת בלמעלה מ-600 מיליון דולר, צפוי להסתיים לקראת סוף השנה הזו או בתחילת השנה הבאה. לשאלת העיתונאים ענה אלכס קורנהאוזר, סגן נשיא תאגידי באינטל העולמית ומנכ"ל אינטל ישראל, כי המשא ומתן עם מדינת ישראל לגבי תנאי הפעילות של המפעל והתמיכה שיקבל, עדיין נמשך (בזמנו פורסם כאילו שדרוג המפעל ייעשה רק בהינתן תמיכה מצד המדינה). קורנהאוזר הוסיף כי אינטל עדיין בוחנת את האפשרות להקים מפעל נוסף לייצור מעבדים בישראל.
נתונים חדשים על הפעילות
נתונים חדשים על היקף הפעילות של אינטל בישראל חשף דדי פרלמוטר, סגן נשיא באינטל העולמית. לדבריו, השקעות אינטל בישראל עד היום מסתכמות בכשלושה מיליארד דולר, והרכישות מספקים מקומיים הגיעו אשתקד ל-325 מיליון. מספר המועסקים באינטל ישראל גדל אשתקד בכ-10 אחוזים, ומגיע ליותר מ-5,800 עובדים.
פרלמוטר, שמונה לאחרונה לתפקיד יוקרתי כמנכ"ל-משותף בקבוצת ה-Mobility של אינטל, מגדיר את תהליך הארגון מחדש שהחברה עוברת כ"אחד המהלכים האסטרטגיים החשובים והדרמטיים ביותר של החברה ב-30 השנים האחרונות". אם כי, לדבריו, ההכרזה היא רק ביטוי פומבי לתהליך שנמשך כבר כשנתיים, ושהפעילות סביב פלטפורמת סנטרינו הובילה אותו.
לפי נתוני גרטנר שהוצגו באירוע, שוק המחשבים הניידים שבו ערכת סנטרינו מככבת, הכפיל את עצמו במהלך שלוש השנים האחרונות, והקצב צפוי להישמר לפחות שלוש שנים נוספות. פרלמוטר הוסיף וצפה כי עד 2007 תהפוך התמיכה בתקשורת אלחוט בטכנולוגיית Wi-Fi למרכיב אינטגרלי בכל המחשבים הניידים. קבוצת ה-Mobility של אינטל, שמרכז הכובד שלה נמצא בישראל היא אם כן, כפי שסיכם קורנהאוזר "החטיבה הכי חשובה לאינטל".
השלב הבא: Napa
המינוי החדש של פרלמוטר, הגם שאינו מפתיע, הוא חיזוק מצד הנהלת אינטל העולמית להכרה לה זוכה ההצלחה הישראלית בפיתוח הפלטפורמה הניידת של החברה. שדרוג המפעל בקריית גת יאפשר להעביר ארצה גם את הייצור של מעבדי פנטיום-M בגירסה הנוכחית ("דותן") ואולי גם בגירסה הבאה הידועה כיום בשם הקוד "יונה".
אינטל ישראל ניצלה את האירוע היום, לביצוע הדגמה מקומית ראשונה (הדגמה דומה בהיקף מצומצם נערכה לאחרונה בניו יורק) של פלטפורמת Napa המבוססת על "יונה", ומיישמת כמה מהטכנולוגיות החדשניות ביותר של אינטל.
"יונה" הוא מעבד כפול ליבה (Dual Core) המיוצר בתהליך 65 ננומטר. השילוב הזה, יאפשר לו להיות תחרותי גם בביצועים, גם במחיר וגם בצריכת ההספק וייצור החום. בכירי אינטל סרבו להשיב על השאלה באילו מהירויות שעון המעבד יפעל, אבל גם בהערכה שמרנית אפשר להניח שהוא יציג ביצועים גבוהים ב-30 אחוזים לפחות מכל המעבדים של אינטל המשווקים היום.
פלטפורמת Napa, שתחליף בתחילת השנה הבאה את Sonoma שהוכרזה בחודש שעבר, תכלול מלבד "יונה" גם מאיץ גרפי משופר ("Caligosta") וגירסה משופרת של ערכת שבבי התקשורת ProWireless המכונה כיום בשם הקוד "גולן", וגם היא פיתוח ישראלי. מלבד ביצועים משופרים ותמיכה רחבה יותר בתקשורת אלחוט (כולל אופציה ל-3G), תאפשר Napa להאריך את זמן הסוללה האופייני של מחשבי סנטרינו (4.5-5 שעות) אל מעל לחמש שעות.
כך ייראה העתיד
גולת הכותרת של האירוע הייתה הדגמה חיה של שימושים מתקדמים על מחשב מבוסס Napa, שהנחה דדי פרלמוטר. אחת המערכות שהודגמו, הריצה בו זמנית וידאו באבנה גבוהה (HDTV), במקביל לקידוד תלת מימד. פרלמוטר הציג את ניטור פעולת המעבד על ידי Windows, והסביר כי ההצלחה של הפלטפורמה בביצוע מושלם של שתי הפעולות במקביל הוא הודות לחלוקת העבודה בין שתי הליבות.
לשאלת העיתונאים, העריכו בכירי אינטל כי התמיכה בטכנולוגיית 64 במעבדים שולחניים תהפוך אקטואלית בעיקר עם הופעת Longhorn, מערכת הדור הבא של מיקרוסופט. יש לציין כי אינטל מציעה מעבדים התומכים בטכנולוגיה כבר מאז אוגוסט אשתקד, ואתמול איששה את השמועות על כך שמעבדי פנטיום 4 מסדרת 6xx שיוכרזו לקראת סוף החודש, יתמכו בה גם הם.
אבל לעת עתה נראה כי ההפתעות הגדולות יותר צפויות דווקא מצד מעבדי ה-Dual Core השולחניים של החברה, שגם הכרזתם צפויה בקרוב.
מסקרנת במיוחד ההצהרה הרשמית של אינטל, כי היא תשיק גם גירסאות כפולות ליבה של Pentium 4 Extreme Edition. בהנחה שמעבדים אלה ייוצרו ב-90 ננומטר, ייתכן בהחלט שהם יהיו זולים יותר ממעבדי EE הרגילים, למרות רמת הביצועים הגבוהה משמעותית שהם צפויים להציג. במקרה כזה, יהיה לאינטל מעבד חזק וזול יותר מ-Athlon 64FX, שישיב לה קצת מכבודה האבוד. כל זאת, כמובן, בהנחה ש-AMD לא תפתיע ותקדים אותה.
